סגור
מטבעות קריפטו
מטבעות קריפטו (צילום: רויטרס)

ניתוח
הצעת החוק למתן הקלות לקריפטו: התחום הכי בעייתי זקוק לרגולציה, לא לזריקת עידוד

ההצעה של חברי הכנסת דן אילוז, אראל קלנר ושמחה רוטמן שעברה היום בוועדת השרים לחקיקה, מציעה להעניק פטור מממס רווחי הון לתושבי חוץ ממכירת מטבעות דיגיטליים ולהשוות את ההקלה במיסוי אופציות לעובדים, כך שתכלול גם מטבעות דיגיטליים. הבחירה להתמקד כעת דווקא במטבעות דיגיטליים מפתיעה, לאחר שעמדו במוקד של שערוריות רבות ברחבי העולם

הצעת החוק החדשה של חבר הכנסת דן אילוז, אראל קלנר ושמחה רוטמן שעוסקת במתן הקלות לשוק הקריפטו עברה היום (א') בוועדת שרים לחקיקה. ההצעה, שדומה לה עלתה בכנסת הקודמת על ידי חבר הכנסת עודד פורר, סובלת מניתוק מהותי מהמשברים והגילויים האחרונים בשוק, ומתמקדת במתן הטבות למכשיר הפיננסי שדרכו נעשו מניפולציות עתק, שהובילו להפסדי עתק למיליוני משקיעים קטנים ברחבי העולם.
לפי הצעת התיקון לחוק "האפליה במיסוי חברות קריפטו", יש להעניק פטור ממס רווחי הון לתושבי חוץ ממכירת מטבעות דיגיטליים ולהשוות את ההקלה במיסוי אופציות לעובדים, כך שתכלול גם מטבעות דיגיטליים. בהודעה לעיתונות אמר חבר הכנסת אילוז, שהעניק להצעת החוק את הכותרת "עידן דיגיטלי חדש", כי "למרות פוטנציאל הצמיחה של החברות הישראליות בתחום, המציאות הרגולטורית בישראל אינה מותאמת לענף המטבעות הדיגיטליים ובכך נמנעת התפתחות השוק בארץ".
אילוז היה מנהל קהילות בפורום קהלת ועוזרו הפרלמנטרי של יריב לוין, טרם זכה במקום 33 ברשימת הליכוד המשוריין לעולה חדש, ונכנס לכנסת בינואר עם התפטרותו של ח"כ מיקי זוהר ובמסגרת החוק הנורבגי. לפני הגשת הצעת החוק, הוא התייעץ עם כמה חברות קריפטו ישראליות לרבות איגוד הביטקוין הישראלי, ופורום חברות הקריפטו שלדבריו הציגו בפניו את החסמים בהם הם נתקלים.
עיתוי הצעת החוק מפתיע, בימים אלו כמעט כל שחקן משמעותי בשוק הקריפטו מצוי בתסבוכת משפטית מהותית. שורת חברות קריפטו, לרבות צלזיוס הישראלית-אמריקאית, הפכו חדלות פירעון, ונגד חלקן והמנהלים שלהן מתנהלות תביעות משפטיות בדבר הונאות משקיעים. בעקבות קריסת אלו, מיליוני משתתפים בשוק הקריפטו - בעיקר משקיעים קמעונאים קטנים, איבדו את כל כספם המושקע בפלטפורמות השונות. בחודש החולף רשות ני"ע האמריקאית (SEC) אף הגישה שתי תביעות ענק נגד שתיים מהבורסות הגדולות בעולם – בייננס וקוינבייס.
לא רק העיתוי מפתיע אלא הבחירה להתמקד דווקא במטבעות דיגיטליים שמנפיקות חברות בתחום הקריפטו. נכס זה מצוי בלב ליבן של כמה מהשערוריות הגדולות ביותר בתחום. נכון להיום מטבעות דיגיטליים שמשויכים לפרויקטים פועלים ללא פיקוח ראוי וסובלים ממניפולציה גבוהה במחירם. כך למשל, לפי כתב התביעה שהוגש נגד צלזיוס ומייסדה הישראלי לשעבר אלכס משינסקי מטבע הפרויקט היה כלי לנפח את שווי החברה באופן תרמיתי, להונות משקיעים ולקוחות. באותו האופן מטבע של פרויקט בורסת המסחר FTX של סם בנקמן-פריד שימש הכלי דרכו הצליח המייסד למעול במיליארדי דולרים כספי הלקוחות שלו.
מטבעות דיגיטליים המשויכים לחברות ופרויקטים לא רק משמשים כלי בידי אותן חברות ועושי שוק כדי להשיג רווחים לא חוקיים, הם גם בעיה מערכתית. מחקר של חברת סולידס הישראלית שפורסם בשבוע שעבר מצא כי 51% מכל המטבעות שהונפקו מאז 2021 מגלים סימנים של מסחר פנים.
גם אם יש כאלו שאינם כלי למניפולציה, רמאות, ניפוח שוויים ומסחר פנים, רבים אחרים נסחרים ועוברים ידיים תוך הפרת חוקי ני"ע הקיימים. בתביעות המתוקשרות נגד בייננס וקוינבייס מגדירה ה-SEC כמה מהמטבעות הגדולים והפופולאריים ביותר בשוק כני"ע, מה שהוביל למחיקתם ממסחר בין היתר בפלטפורמה הפופולארית רובינהוד.
כבר יותר מחמש שנים שרשות ני"ע האמריקיאת מזהירה כי מטבעות דיגיטליים יכולים להיחשב "חוזה השקעה", או סוג של נייר ערך. את ההכרעה מבצעים באמצעות מבחן מקובל, מתודולוגיה מ־1946 המכונה "מבחן האווי". זה מגדיר נכס כנייר ערך אם אדם משקיע את כספו במיזם משותף ויש לו ציפייה סבירה לרווח בעקבות מאמציהם של מנהלי המיזם.
באותה הרוח גם ברשות ני"ע הישראלית פועלים כדי לקדם תיקון חקיקה שמבצע הבחנות דומות. שם מבצעת הרשות הישראלית הבחנה ספציפית הנוגעת למטבעות דיגיטליים שלא מקנים זכויות מעבר לסחר חליפין ושלא קשורים למיזם ספציפי, ובין מטבעות יציבים ואחרים. זאת אומרת, מטבעות דיגיטליים שמונפקים על ידי חברות ונועדו לגלם ערך של חברה נופלים תחת המסגרת הקיימת של ניירות ערך. בדברי ההסבר של אילוז ניכר כי הוא מזהה בעצמו את את הקשר בין השניים, ובכל זאת מחליט לטבול את ידיו בצנצנת הדבש הזו:
"בדומה לחברות ההייטק המסורתיות, גם בתעשיית המטבעות הדיגיטליים הדרך הנוחה ביותר לתגמל את העובדים היא באמצעות מתן מטבעות דיגיטליים של החברה לעובדים, כאשר אותו תמריץ, הקושר בין העובד למקום העבודה לאורך זמן ואשר מעודד את העובדים לרצות בהצלחת החברה המעסיקה, מתקיים גם כאן".
בהנחה כי הרשויות הרלבנטיות פועלות לקדם הסדרה ופיקוח ראויים, לא ברור מדוע יש למהר להציע הקלות במתן מיסוי במכשירים פיננסיים ידועים למניפולציה ורמאויות. התיקון לחקיקה במובן זה לא רק שלא יועיל לשוק הקריפטו ולא "יגשר על פער רגולטורי", כפי שטוען ח"כ אילוז בהצעת החוק שלו, אלא גם עלול ליצור תמריץ נוסף למניפולציות במטבעות ואובדן ערך של משקיעים קטנים.
בנוסף "אי השוואת התנאים" לא פוגעת בחדשנות, כפי שממשיך לטעון הח"כ בהצעת החוק, שהרי אם חברות קריפטו מעוניינות להנפיק מטבעות דיגיטליים, הן יכולות גם לרשום את אלו כניירות ערך. אך מרביתן בוחרות לא לעשות זאת מתוך ציפייה להלך בין הטיפות הרגולטוריות.