ממיידוף לפרסונל: האם הבנקים יידרשו לשלם על כספי המשקיעים?
נאמני הקבוצה שקרסה מבקשים לתבוע כ־480 מיליון שקל מדיסקונט וממזרחי טפחות, בטענה לרשלנות בפיקוח על חשבונות הנאמנות. בפרשות מיידוף וסטנפורד שילמו בנקים מיליארדים לנפגעי הונאות. המבחן: האם הבנקים התעלמו מסימני אזהרה?
האם מזרחי טפחות ודיסקונט יידרשו לפצות את משקיעי קבוצת פרסונל על מאות מיליוני השקלים שאיבדו? שלשום דיווח כלכליסט כי נאמני קבוצת הנדל"ן, שקרסה לפני כשנתיים, מבקשים להרחיב את מעגל הגורמים שמהם ניתן להיפרע. הנאמן רו"ח שלומי פיליבה מבקש לתבוע יותר מ־480 מיליון שקל משני הבנקים שדרכם עבר חלק ניכר מכספי המשקיעים, בטענה שהתרשלו בפיקוח על חשבונות הנאמנות ואיפשרו העברות כספים שלא בהתאם למטרות שלשמן גויסו. עד כה התמקדו הנאמנים, פיליבה ודורית לוי טיילר, בניסיונות להשיב כספים מבעלי השליטה, מחברות הקבוצה ומגורמים שקיבלו ממנה כספים. אלא שההתקדמות בהשבת הכספים לנושים היתה מוגבלת.
פרסונל, שהיתה בשליטת אלון מורן ואלישי להב, גייסה לאורך השנים כ־739 מיליון שקל ממאות משקיעים פרטיים, בין היתר באמצעות סוכני ביטוח, והציעה ריבית שהגיעה לכ־9% בשנה. הכספים נועדו למימון פרויקטים של התחדשות עירונית, אך ב־2024 הפסיקה החברה לשלם ריביות וקרסה. בדיקות הנאמנים העלו כי למשקיעים הוחזרו כ־214 מיליון שקל בלבד, והחוב שנותר נאמד בכ־525 מיליון שקל. לטענתם, הקבוצה פעלה לכאורה במתכונת של הונאת פונזי, שבה כספי משקיעים חדשים משמשים לתשלומים למשקיעים ותיקים. את הקריסה חשף כלכליסט ביולי 2024.
במרץ 2025 נפתחה חקירה גלויה של רשות ניירות ערך ולהב 433 בחשד לעבירות מרמה, גניבה בידי מורשה, הלבנת הון וגיוס כספים ללא תשקיף. החקירה מתקרבת לסיומה, ולאחר מכן יועברו ממצאיה לפרקליטות, שתבחן אם להגיש כתבי אישום.
המהלך נגד הבנקים אינו חסר תקדים בעולם. לאורך השנים נדרשו בנקים לשלם סכומים משמעותיים בעקבות קשריהם להונאות משקיעים, בין היתר בטענה שהתעלמו מסימני אזהרה, איפשרו העברות כספים חריגות או העניקו שירותים בנקאיים שסייעו להמשך פעילות התרמית. עם זאת, יש להבחין בין פשרות שנועדו לסיים התדיינות משפטית לבין פסקי דין שקבעו אחריות לרשלנות. במאי האחרון הגיע בנק הפועלים לפשרה של 9.5 מיליון דולר עם מפרקי קרנות שנפגעו מהונאת ברני מיידוף, לאחר יותר מעשור של הליכים בארה"ב. מיידוף הפעיל את אחת מהונאות הפונזי הגדולות בהיסטוריה, שבה הוצגו למשקיעים תשואות יציבות לכאורה, בעוד כספם שימש לתשלום למשקיעים קודמים. חלק מההשקעות בקרנות מיידוף הועברו באמצעות בנק הפועלים שוויץ. לאחר חשיפת התרמית ב־2008 תבעו המפרקים גופים פיננסיים בדרישה להשיב כספים שנמשכו מהקרנות לפני קריסתן. נגד הפועלים הוגשו תביעות בהיקף של כ־53 מיליון דולר, שהסתיימו בפשרה. בניגוד לפרסונל, ההליכים התמקדו בהשבת כספים שהועברו במסגרת פעילות הקרנות, ולא בקביעה שהבנק התרשל בפיקוח על חשבונות נאמנות. בנק ג'יי.פי מורגן, שניהל במשך שנים את חשבונותיו של מיידוף, שילם סכום גדול בהרבה. ב־2014 הסכים הבנק לשלם 1.7 מיליארד דולר במסגרת הסדר עם הרשויות האמריקאיות, לאחר שנקבע כי כשל במילוי חובותיו למניעת הלבנת הון ולדיווח על פעילות חשודה. הכסף יועד לפיצוי נפגעי התרמית. במקרה זה מדובר היה בהליך אכיפה ובהפרת חובות רגולטוריות, ולא רק בתביעה אזרחית להשבת כספים.
תקדים נוסף הוא הונאת סטנפורד. איש העסקים האמריקאי אלן סטנפורד גייס כ־7 מיליארד דולר באמצעות פיקדונות שהוצגו כבטוחים והבטיחו תשואות גבוהות. התרמית נחשפה ב־2009, וב־2012 נידון סטנפורד ל־110 שנות מאסר. בהמשך הסכימו חמישה בנקים לשלם כ־1.6 מיליארד דולר בפשרות עם נפגעי ההונאה, ללא הודאה באחריות. מקרה שעשוי להיות רלבנטי במיוחד לפרסונל הוא פרשת סינגולריס בבריטניה. ב־2019 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של בנק ההשקעות דאייווה, לאחר שחויב לפצות חברה שכספיה הועברו שלא כדין בהוראת בעל השליטה שלה. בית המשפט קבע כי הבנק היה צריך לזהות סימני אזהרה ולהימנע מביצוע ההעברות עד לבירור החשדות. הפיצוי עמד על כ־153 מיליון דולר. בניגוד לפשרות בפרשות מיידוף וסטנפורד, כאן נקבעה אחריות משפטית בשל רשלנות.
בישראל קשה למצוא מקרה מקביל שבו בנק חויב לשלם מאות מיליוני שקלים לנפגעי הונאת השקעות בשל כשל בפיקוח על העברות כספים. לכן, אם תאושר הגשת התביעות בפרסונל והן יתקבלו, עשויה להיווצר פסיקה תקדימית משמעותית. הבנקים עשויים לטעון בבית המשפט כי פעלו בהתאם להוראות מורשי החתימה בחשבונות, וכי לא חלה עליהם חובה לבחון כל העברה ביחס להסכמי ההשקעה. השאלות המרכזיות יהיו מה ידעו על מטרת החשבונות, האם הופיעו סימני אזהרה שחייבו התערבות, והאם התערבות היתה מונעת את אובדן הכספים. על כך יצטרך בית המשפט להכריע, אם יאשר את הגשת התביעות.
ממזרחי טפחות נמסר: "הבנק לא צד לבקשה הזו. ככל שתאושר הגשת תביעה נגד הבנק, הבנק יגיב בבית המשפט". מדיסקונט נמסר: "אנו לומדים את פרטי הבקשה ונגיב כמקובל בבית המשפט".
