ועדת הכספים אישרה למוסדיים להגדיל השקעתם ל-49% בתשתיות - אבל יש כוכבית
ועדת הכספים אישרה למוסדיים להגדיל השקעתם ל-49% בתשתיות - אבל יש כוכבית
התקנות החדשות מאפשרות השקעות מוגברות של מוסדיים בתשתיות בישראל בהיקף של עד ל-100 מיליארד שקל - 20% מעל ההגבלה הקיימת; השינויים - עקב חששות שאחזקה גדולה מדי בחברות פרטיות קטנות יהפכו אותן ל"פרות מזומנים" בשביל המוסדיים; על כן הוחלט כי בשנתיים הקרובות גבול ההשקעה של מוסדי בחברה ששווייה נמוך מ-300 מיליון שקל, יעמוד על 35% בלבד
ועדת הכספים אישרה למוסדיים להגדיל את אחזקתם בחברות תשתיות לשיעור של עד 49%. הוועדה ברשות ח"כ משה גפני קיימה היום (ב') הצבעה בה אושר למוסדיים לחרוג מההגבלה הקיימת כיום בשיעור של עד 20%. עוד הוחלט על הוראת שעה שקובעת שבשנתיים הקרובות גבול ההשקעה של מוסדי בחברה בעלת שווי של פחות מ-300 מיליון שקל, יעמוד על 35% בלבד. בנוסף הגדלת גבול האחזקה לא תכלול השקעה בחברות אנרגיה מזהמות.
התקנות החדשות שקודמו על ידי רשות שוק ההון מאפשרות השקעות מוגברות של גופים מוסדיים בתשתיות בישראל בהיקף של עד ל-100 מיליארד שקל. השינויים בתיקון נערכו בישיבה לאחר שהועלו חששות על כך שאחזקה גדולה מדי בחברות פרטיות קטנות יהפכו אותן ל"פרות מזומנים" בשביל המוסדיים. כלומר יאלצו את ההנהלה הקיימת בחברות לאמץ מדיניות דיבידנדים נדיבה על חשבון פיתוח.
בנק ישראל, שיוצג בדיון על ידי קונסטנטין קוסנקו, אומנם הסכים עם תיקון החוק אך העלה חשש דומה. זאת, במיוחד לאור העובדה שההשקעה תעשה בחברות פרטיות בהן "קיים הפקר גדול יותר מהחברות הציבוריות". בדיון השתתפה גם ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, שביקשה כי גם פקיעת ההוראה לא תעשה באופן אוטומטי ובסיומה בעוד שנתיים, יתאפשר דיון על מסקנותיה.
מאז אישור החוק על ידי שר האוצר ישראל כץ בחודש מרץ, עלה חשש מקרב חברי כנסת וארגונים חברתיים על כך שאחזקה של מוסדי ב-49% עלול לפגוע בחוק הריכוזיות. זאת, כאשר גופים שאחראים על הון הציבור יחזיקו כמעט חצי מתאגידים ריאליים. בנושא זה הדגיש ברקת כי ההשקעה תיעשה רק בחברות פרטיות והיא נוגעת להשקעות חדשות בלבד בחברות ולא להרחבת השקעות קיימות.
לדבריו "המחקר האקדמי מראה שהשקעה בתשתיות מגדילה התשואה ומקטינה את הסיכון. אנחנו נכשיל את עצמנו אם נחשוב שהמוסדיים יכולים לנהל עסקים ואסור שלמוסדי יהיה שליטה בחברות. הזזנו בשנים האחרונות את ה'טייקונים' כמממנים לפרויקטים, עכשיו צריך להכניס מישהו אחר. הציבור הישראלי שמיוצג על ידי המוסדיים יכול להפוך לכזה".
הממונה על התחרות מיכל הלפרין, שהשתתפה בוועדה, הסכימה עם קביעתו של ברקת: "התקנות לא פוגעות בתחרות בשום אופן בחוק הריכוזיות שבאו להפריד בין אחזקה במוסדות פיננסים ומוסדות ריאליים. אין סיבה להיכנס לידי חרדות בעניין. אנחנו עורכים היום דיונים אינטנסיביים בחלוף שש שנים לחוק. בקרוב נבוא עם הצעות לכנסת כדי לתקן ולשפר את החוק".
בנוסף, ביקשו חלק מנוכחי הוועדה, דוגמת מוסי רז (מרצ), להביא להפרדה בין השקעה בתשתיות רגילות לבין תשתיות לאנרגיה ירוקה, זאת למרות שהתיקון קובע כי 20% מההשקעות יופנו להשקעות אלו. משרד התקציבים מהאוצר לא מצא מקום להחרגה זו מתוך החשש כי הוא יעכב את הרפורמה בחברת החשמל. ברקת הביע את עמדתו בכך שזו תהיה פעילות אגרסיבית מדי של רגולטור בקבלת ההחלטות של ועדת ההשקעות בקרב המוסדיים. מאבקם של אנשי הסביבה נשא פרי כאשר התיקון מחריג על השקעה באנרגיה פוסילית שלגביה עדיין תחול הגבלה של 20%.
בדומה לדיון הקודם, גם הפעם הדיון נסב סביב השאלה האם לממשלת מעבר זמנית יש את הלגיטימציה החוקית להעביר את התקנות החדשות. ח"כ תמר זנדברג, רמזה על מחטף פוליטי, כאשר תהתה על כך שבימים של שינוי, אחת ההחלטות היחידות שבוחרים להצביע עליהם היא הצבעה על הורדת חסמים למוסדיים.
