גלגל חמישיהמכוניות החשמליות השוות ביותר מגיעות לישראל רק ביבוא מקביל - כמה זה עולה לנו?
גלגל חמישי
המכוניות החשמליות השוות ביותר מגיעות לישראל רק ביבוא מקביל - כמה זה עולה לנו?
היבואנים הישירים אינם נוטים לייבא מכוניות חשמליות משלל סיבות: משתלם להם יותר לייבא רכבים מזהמים, אין להם רווח מחלקי חילוף, צריך לשדרג את המוסך כדי לטפל בהן ועוד. כך יכולים סוכני היבוא המקביל לייבא בזול ולמכור ביוקר
בחודש הנוכחי התרחשו כמה מאורעות מעניינים בגזרת יבוא הרכב החשמלי לישראל: החל היבוא של דאצ'יה ספרינג, המכונית החשמלית הזולה ביותר בשוק הרכב הישראלי (לצד פיאט 500), וכן התחילו לייבא גם את קיה EV6 החשמלית ופולקסווגן ID4. היבוא של מאזדה 30CX החשמלית גם הוא מתרחב, עם הוספת דגמים לרישומי מדינת ישראל בחודש שעבר.
עבור הצרכנים בישראל, מדובר בחדשות נפלאות: היצע המכוניות החשמליות אשר זמין לצרכן הולך וגדל. אבל למכוניות האלה יש עוד מכנה משותף חשוב מלבד היותן חשמליות: כל המכוניות האלה הן מכוניות שלא יובאו ארצה על ידי יבואן הרכב הוותיק והישיר (כלומר זה שקונה מיצרן הרכב), אלא על ידי יבואני רכב מקבילים, כלומר כאלה שקונים את המכוניות מ"דילרים", שהם סוכני מכירות של יצרן הרכב בחו"ל.
כשבודקים את טבלאות היבוא, מגלים שקיים יבוא של המכוניות האלה על ידי יבואני הרכב הוותיקים, לפחות בחלק מן המקרים. אולם, המכוניות האלה הן מכוניות שהיבואניות לא מוכרות בארץ, אלא מיובאות לצורכי בדיקה, גישוש, בחינת השוק וכיוצא בזאת. באותו הזמן, יבואני הרכב המקבילים כבר רוכבים על התהילה: מי שבאמת יחפש יוכל לקנות את פולקסווגן ID4 דווקא ברשת סחר הרכב טרייד מוביל. גם בחברת גאז פרו יש מכוניות כאלה. את הדאצ'יה העממית יהיה בקרוב אפשרי לרכוש ברכב איילון, ואילו את הקיה החשמלית בחברת יעד ליסינג. כל החברות האלה מחזיקות במכוניות חשמליות ממיטב המותגים הגדולים והמוכרים.
משתלם לייבא מזהם
אבל מדוע בעצם יבואני הרכב הגדולים אינם מייבאים ארצה את המכוניות החשמליות של מיטב היצרנים? הסיבות מגוונות: קודם כל, יצרני הרכב לא בהכרח ממהרים להקצות מכוניות חשמליות ליבואנים הישירם בישראל. זה עשוי להישמע מוזר, במיוחד לנוכח העובדה שאם מאמינים לכותרות, אזי ישראל היא מעצמה של רכב חשמלי. מדוע? קודם כל בגלל רגולציה: אם ניקח מכונית חשמלית ולצידה ניקח מכונית מזהמת בגודל דומה, נגלה עובדה לא כל כך מפתיעה: המכונית המזהמת זולה מן המכונית החשמלית. עובדה זו לבדה מהווה תמריץ ברור עבור לא מעט רוכשים של מכוניות.
מעבר לכך, ישראל היא מדינה שאינה קובעת מכסות יבוא, אינה קובעת ממוצע זיהום אוויר ליבואן וגם המיסוי אשר מוטל בה על המכוניות המזהמות אינו מיסוי משמעותי. במקביל בעולם, על מכוניות מזהמות מרוויחים הרבה - אין להן עלויות מחקר ופיתוח נלוות של טכנולוגיה חדשה, אין להן בעיית עלות סוללה וכדומה. מבחינת יצרני הרכב, כל מכונית כזאת שנמכרת היא בגדר ברכה. הבעיה היחידה היא שיש מדינות שלא רוצות לייבא רכבים מזהמים, כך שליצרני הרכבים הללו תמיד יש כתובת במדינת ישראל.
בנוסף, על מכונית חשמלית יבואן הרכב מרוויח פחות בהמשך הדרך: היא דורשת פחות חלפים, מאמצי ההחדרה שלה לשוק דורשים מאמץ, ואפילו צריך להשקיע כסף ולשדרג את המוסך כדי לטפל בה. מעבר לכל אלה, כאמור, יצרני הרכב לא כל כך שמחים לשלוח את מרכולתם החשמלית לישראל: באירופה מכוניות חשמליות זוכות להטבות מס נרחבות ובאירופה יצרני הרכב נדרשים לעמוד במכסת זיהום, כך שכל מכונית שהולכת לאירופה תורמת למאזנים של יצרני הרכב באופן עקיף: אולי לא מרוויחים עליה הון, אבל היא מונעת מיצרן הרכב הון בקנסות.
המצב הזה, בו הצרכן הישראלי לא באמת יכול לרכוש את מיטב מרכולתן החשמלית של יצרניות הרכב הגדולות, היה טוב מאוד ליבואני הרכב. אין כל פלא שבדוחות של ארגונים כמו ה-ACEA, ארגון הגג של יצרני הרכב באירופה, הנתונים מוכיחים היטב שמדינת ישראל נמצאת מאחור בכל הנוגע לאימוץ הרכבים החשמליים.
אבל בשנה שעברה אירעה בישראל מהפכה: טסלה חדרה לשוק הישראלי. על חדירת טסלה כבר נכתב רבות, אבל היא בעיקר הוכיחה עובדה אחת שאף אחד בענף הרכב הישראלי לא מיהר לקבל: בישראל חיים מעל 7,000 ישראלים שיש להם 200 אלף שקל ומעלה שהם מוכנים לשלוף מהארנק כדי לרכוש מכונית חשמלית.
אל מול כך, יבואני הרכב הוותיקים מוצאים עצמם בבעיה, כפי שתעיד היטב ההססנות אשר מאפיינת את שוק הרכב החשמלי. תכל'ס: את החשמליות של פולקסווגן, קיה, דאצ'יה, אי אפשר לרכוש בישראל ביבוא ישיר.
היבואנים המקבילים עושים קופה
כאן נכנס לתמונה היבוא המקביל. בניגוד ליבואנים הוותיקים, לסוכני היבוא המקביל אין רשת מוסכים ואין להם דאגה בנוגע לרכב שלא יניב הכנסה מחלקי חילוף. סוכני יבוא מקביל קונים מהיצרן את מה שהוא מציע במחיר טוב, חשמלי או מזהם. אבל, בעיה אחת עודנה קיימת: כיצד ירוויחו סוכני היבוא המקביל מהמכוניות החשמליות?
אם ניקח את הדאצ'יה ספרינג החשמלית כמקרה מבחן, אזי נגלה שהדגם שיובא לישראל על ידי קבוצת קרסו מתומחר על ידי היבואנית ב-110 אלף שקל. גם ביבוא מקביל מתומחר הספרינג ב-110 אלף שקל. צירוף מקרים? קשה לדעת. אבל עובדות הן עובדות: מחירה של דאצ'יה ספרינג ברוב שווקי אירופה אינו עובר את ה-20 אלף אירו (כ-70 אלף שקל), מחיר אשר כולל בתוכו את הרווח של הדילר. כלומר, אל תטעו - סוכני היבוא המקביל כנראה מרוויחים על הדאצ'יה החשמלית הרבה כסף. בקצה השני של הסקאלה נמצאים רכבים יקרים יותר. המחיר המוצהר של קיה EV6 ביבוא מקביל הוא 260 אלף שקלים, ומחירה של הפולקסווגן ID4 מתקרב ל-300 אלף שקל. לפי פרסומים זרים, מחירה של פולקסווגן ID4 מגיע עד בערך 50 אלף יורו (כ-180 אלף שקל).
כלומר, ייבוא של הרכבים הללו משתלם בהחלט. עיקר התוצרת החשמלית של יצרני הרכב הגדולים מגיעה לישראל ואף נחטפת, אבל זה לא קורה בזכות יבואני הרכב הישירים. מטבע הדברים, יבואני הרכב הישירים יגיבו בהתאם בבוא היום. כאשר הדבר יקרה, תתרחש מלחמה קטנה בשוק הרכב, כזו שלראשונה תחזיר את יבואני הרכב הוותיקים לפלח שוק שכבר נכבש מהם. יהיה מעניין.
