מבחן כלכליסט
קיה פיקנטו בקטנה: במחיר הזה אולי עדיף לשקול משומשת
היעלמותן של ה־i10 והמכוניות האירופיות הותירה את קיה פיקנטו כמעט ללא תחרות. עכשיו היא חוזרת עם מנוע 1 ליטר, תג מחיר של 100 אלף שקל ותיבת הילוכים שדורשת לא מעט הסתגלות. האם זו עדיין הבחירה הנכונה למי שחייב מכונית חדשה?
תאשימו את ארדואן: לפני כמה שנים בשוק הרכב הישראלי היה היצע סביר של מכוניות קטנות. דגש על ממש קטנות, בגודל של קופסת נעליים על גלגלים, ראו ערך קיה פיקנטו ויונדאי i10. לצידן היו גם מכוניות קטנות אירופיות, כמו פיג'ו 107 המקסימה.
כיום כמעט שאין יותר מכוניות קטנות. הייצור בטורקיה התייבש אז, אין יונדאי i10, והאירופיות כבר לא כאן. נשארנו עם קיה פיקנטו וטויוטה אייגו X. המחיר של הטויוטה הוא מעל 120 אלף שקל, מחיר שממחיש שאם אין לחם, שיאכלו טויוטה.
במקרה של פיקנטו, מדובר ברכב שמה שמכתיב את עצם הווייתו הוא הקו הדק שבין הרגולציה לבין העובדה שקיה היא כמעט שחקנית יחידה במגרש. מבחינה רגולטורית, קיה היא מכונית שכפופה לכללים של אירופה, כלומר היא כל הזמן צריכה להיות יותר ויותר נקייה, לפלוט פחות זיהום.
אז לפני כמה חודשים בקיה הוחלט לתת לפיקנטו מנוע קטן יותר. עד כה היה לה מנוע בנפח 1.2 ליטרים, עכשיו זה מנוע בנפח של 1 ליטר. ומבחינת המיקום התחרותי של פיקנטו: ובכן, מדובר בשחקנית היחידה על המגרש.
הגרסה שהיתה כאן עד כה וצוידה במנוע בנפח 1.2 ליטרים עלתה 110 אלף שקל. זה מחיר שמצד אחד משקף היטב את העובדה שהפיקנטו היא כמעט השחקנית היחידה בשוק, אבל מצד שני מדובר גם במחיר שגרם לישראלים כנראה לומר שעד כאן, הספיק להם.
עם הורדת נפח המנוע של הפיקנטו הגיע גם מחיר חדש. פיקנטו עם מנוע בנפח של ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית עולה כ־100 אלף שקל בגרסה הבכירה.
כאן יש נקודה חשובה: הגרסה הבכירה שמתהדרת בכינוי GT עולה 90 שקל יותר מהגרסה הבסיסית, מה שיכול בהחלט לגרום גם למי שאינו כלכלן להבין שיש כאן סוג של סבסוד צולב, או לסירוגין שבכל זאת יש רווח נאה על הפיקנטו הקטנה. כי חלון בגג, ספוילרים, חישוקי גלגלים ספורטיביים וכיוצא בזה לא עולים 90 שקל. לא 900 שקל, לא 9,000 שקל. 90 שקל. מחיר של ארוחה לא משהו במסעדה.
נועדה לחיות בעיקר לעיר
סוף סוף מתחיל לרדת גשם. קיה פיקנטו עושה את דרכה בגשם צעצוע של אוקטובר. זהירות, כביש חלק. המנוע החדש של הפיקנטו הוא מנוע בנפח של ליטר אחד, יש לו שלוש בוכנות והוא מפיק 68 כוחות סוס, לעומת כמעט 80 כוחות סוס בדור הבכיר.
תיבת ההילוכים היא אוטומטית רובוטית, צמד מילים מוזר שמה שהוא אומר בפועל זה שמדובר בפיקנטו ידנית, עם חמש מהירויות, וגם עם מצמד, אבל מי שמחליף את ההילוכים עבור הנהג הוא הרכב. בורר ההילוכים של פיקנטו הוא כמו של מכונית ידנית: תנועה קדימה, אחורה והילוך סרק. אין הילוך חניה.
המנוע עובד חלק, הרבה יותר חלק ממנועים אחרים בעלי שלוש בוכנות, אבל העבודה שלו עם תיבת ההילוכים ה"סוג של" אוטומטית בהחלט דורשת הסתגלות.
קיה פיקנטו GT ליין
מנוע:
בנזין, הספק מרבי 68 כ”ס, מומנט מרבי 9.8 קג”מ
ביצועים:
מהירות מרבית 160 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־ 17.2 שניות
בטיחות:
7 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום:
11
מחיר:
100 אלף שקל
קיה פיקנטו מזכירה מאוד נהיגה על רכב ידני עם נהג חדש, כלומר לוקח לא מעט זמן עד שמתרגלים להעברות ההילוכים, ואז צריך ללמוד כיצד לחיות עם הפיקנטו כך שהיא תעביר הילוכים בצורה טובה. זה אפשרי בהחלט אבל למה בעצם ללמוד לחיות עם מכונית אוטומטית למחצה כך שהיא תעביר הילוכים כמו מכונית אוטומטית?
כוח המנוע מקבל ציון "סביר" כל עוד אין עלייה בדרך. כאשר מגיעה עלייה ארוכה, למשל העלייה מערד בואכה מאגר יתיר, מדובר בסיפור שונה. הפיקנטו דורשת סבלנות, והרבה. או שקורעים את המנוע ובוחשים בידית ההילוכים האוטומטית, או שמקבלים בהכנעה את העובדה שזו מכונית שנועדה לחיות בעיקר בעיר.
בהערת אגב, זו מכונית קטנה עם תיבת הילוכים בעלת חמש מהירויות: מחוץ לעיר נוח לה במהירות של עד 100 קמ"ש. לאחר מכן זה פחות נעים, גם שסיבובי המנוע הגבוהים מעלים משמעותית את צריכת הדלק. יש בקרת שיוט, יש מערכת אקטיבית לשמירה על נתיב הנסיעה, אבל בקרת השיוט אינה אקטיבית. יש גבול למה שאפשר לבקש מרכב שעולה 100 אלף שקל.
מבחינת איכות הנסיעה, דווקא העובדה שהפיקנטו היא מהגרסה הספורטיבית גורעת. בגרסת GT הכביכול יותר ביצועיסטית, יש חישוקי גלגלים ספורטיביים שאותם עוטפים צמיגים נמוכי חתך שיחיו היטב במכונית ספורט, פחות במכונית מיני עירונית עם בסיס גלגלים קצר.
אין מה לעשות, בעיר אין כבישים טובים ומכונית שמצוידת בצמיגים ספורטיביים פחות נוחה בנהיגה עירונית.
באשר לתא הנוסעים: אין הרבה שינוי, וטוב שכך. פחות או יותר מאז שקיה EV6 הוצגה, מדובר ביצרנית שיודעת לייצר תאי נוסעים שהם מחד פשוטים, ומאידך טובים מאוד. תא הנוסעים של פיקנטו לא השתנה הרבה. יש מערכת לניטור עייפות נהג שקודם לא היתה, והיתר די דומה.
איכות החומרים סבירה למכונית קטנה, איכות ההרכבה טובה מאוד. על גלגל ההגה יש שליטה במערכות השמע ובקרת השיוט. למרבה הצער גלגל ההגה לא מתכוונן למרחק. במרכז לוח המחוונים יש מסך השולט במערכות המולטימדיה והניווט. מתחתיו יש בקרת אקלים מצוינת. המושבים בגרסה הספורטיבית מעט נוקשים, מושב הנהג מתכוונן גם בגובה, ויש גם גג נפתח, תוספת נחמדה ברכב במחיר כזה.
הספסל האחורי כנהוג בפיקנטו מיועד לנסיעות עירוניות בלבד. אין הרבה מקום לרגליים, יש מקום סביר לראש, זו מכונית קטנה ולא יותר. תא המטען דווקא גדול ויש בו גם גלגל חלופי אמיתי.
לבד בשוק, בלי מתחרים
בסופו של יום, קיה פיקנטו מציבה בפני הקונים דילמה מעניינת: אין לה מתחרות. וקשה שלא לחוש שזה מתבטא במחיר, כלומר הפיקנטו החדשה היא מכונית שעולה פחות מקודמתה. יופי. היא מאובזרת לא רע. מצוין. והיא לא ממש שונה מהדגם הקודם, וזה טוב.
אבל אין מה לעשות, מערכת ההנעה שלה היא מערכת שבהחלט דורשת סבלנות, לימוד וליטוש. ואם לדייק אפילו יותר ולא להשתמש במילים מכובסות, מערכת ההנעה היא נקודת התורפה המשמעותית של הרכב הזה. ובשביל 100 אלף שקל אפשר לצפות ליותר.
זה שם את הפיקנטו בעמדה מעניינת. היא לא מתחרה מול מכוניות חדשות אחרות אלא מול משומשות. מאזדה 2 בת שנתיים לדוגמה תעלה כ־90 אלף שקל. מחיר משוגע עבור מכונית קטנה משומשת, אבל מחיר שגם משקף את העובדה שבהיעדר חלופות לרכב קטן בשוק הרכב החדש, מחיר הרכב המשומש מזנק.
בשורה התחתונה: למי שחייב מכונית חדשה, הפיקנטו היא האפשרות היחידה שיש, וחובה לנהוג בה לפני הקנייה – כולל עליות ארוכות וזחילה בפקקים. אם מערכת ההנעה מתאימה, מזל טוב. אבל למי שמערכת ההנעה של הפיקנטו תפריע מומלץ דווקא לנדוד לכיוון שוק המשומשות ולבחור במכונית עם מנוע חזק יותר ותיבת הילוכים אוטומטית אמיתית.
