מאגר ארצי לעמדות טעינה לרכב חשמלי יוצא לדרך - אבל לא כל החברות יחויבו לדווח
ועדת הכלכלה אישרה את המאגר שיפעיל משרד האנרגיה, ויאפשר לנהגים לראות בזמן אמת מחיר קילוואט/שעה וזמינות בכל עמדות הטעינה הציבוריות במדינה. חובת הדיווח למאגר תחול רק על מפעילים גדולים – מעל 500 עמדות או לפחות 10 שקעים – כדי "לא לייצר עומס בירוקרטי על השחקנים בשוק"
ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') את הקמתו של מאגר הנתונים הרשמי של מדינת ישראל שיציג לציבור בזמן אמת את מצבן של עמדות הטעינה לרכב חשמלי. במסגרת התקנות החדשות, יידרשו מפעילי עמדות הטעינה הציבוריות להעביר מידע אודות פעילות העמדות למשרד האנרגיה, שיפרסם את המידע באופן פומבי. ואולם, במהלך הדיון התברר כי התקנות החדשות לא יחייבו את כל חברות הטעינה.
יש להדגיש: הדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה עסק בעצם הקמת המאגר עצמו. דיון זה אינו קשור לעובדה שבכל מקרה, מהחודש הבא יצטרכו מפעילי עמדות הטעינה להציג בפני הלקוחות את מחירו של קילוואט/שעה בצג על עמדת הטעינה, וגם לקבל תשלום באמצעות כרטיסי אשראי (בפועל מהלך זה יפרס על פני שנתיים, מכיוון שמפעילי עמדות מהירות יקבלו ארכה עד שנת 2028 להתקנת מסופי האשראי).
כיום יש בישראל שני סוגי עמדות טעינה לרכב חשמלי: ציבוריות ופרטיות. העמדות הציבוריות מחולקות לעמדות רגילות (AC) ומהירות (DC), והשינוי המוצע נוגע לשני הסוגים. התיקון קובע כי ספקי טעינה ציבורית יידרשו להעביר את נתוני עמדות הטעינה למאגר נתונים רציף – מפת עמדות טעינה חשופה לכל אזרחי ישראל, הכוללת את כל ספקי הטעינה. כיום קיימת מפה כזו, המופעלת על ידי משרד האנרגיה, אך היא לא כוללת את כל הספקים. ספקי הטעינה יחויבו לשלם למדינת ישראל עבור הכניסה למאגר, אך הגישה לאזרח תהיה חופשית וחינמית. במסגרת המאגר יוכלו נהגים לראות את מחיר הקילוואט/שעה וגם את זמינות העמדה – כלומר האם עומד בה רכב חשמלי אחר – בניגוד למצב הקיים כיום, בו לכל מפעיל יש אפליקציה משלו.
כאמור, בדיון נחשף כי חובת הדיווח לא תחול על כל המפעילים. למעשה, הדיווח התקופתי יחול על יבואני עמדות טעינה, מתקינים גדולים, חברות טעינה וניהול טעינה, ובעלים של מעל 500 עמדות (או ספקי טעינה עם לפחות 10 שקעים). כלומר, חלק מחברות הטעינה הציבוריות שיש להן פחות מ-500 עמדות לא יידרשו לדווח. ההסבר שניתן בוועדה היה "כדי לא לייצר עומס בירוקרטי על השחקנים בשוק".
