האם זה ה"גיים צ'יינג'ר" של תעשיית הרכב בסין?
הממשל הסיני פרסם שורה ארוכה של שינויים הנווגעים לרכיבי בקרה ושליטה, חיווי ואיתות במכוניות המקומיות; כך עשויה להשפיע הרפורמה גם על ישראל
לפני כמה ימים התרחשו בסין בו זמנית כמה תהליכים שמקיומם קשה להתעלם. חלקם התרחשו במישור המוצרי, כלומר במערכות השונות שיש במכוניות וחלקם התרחשו במישור הרגולטורי. למען הסר ספק: תעשיית הרכב הסינית נמצאת בתנופת פיתוח כמעט תמידית – כזו שקשה לעקוב אחריה, אבל התהליכים שקרו בימים האחרונים הם בבחינת "גיים צ'יינג'ר" משמעותי, מכיוון שהם מתרחשים במישור המוצרי שמשותף ללא מעט יצרני רכב, וגם בכל הקשור בהטלת מכסות על יכולתם של יצרני הרכב הסינים דווקא להפסיד כסף.
ראשית, לגבי המהלכים הרגולטוריים במישור המוצרי: בשבוע שעבר פרסם MIIT, משרד התעשייה, המידע והטכנולוגיה הסיני את מה שמכונה "רביזיה לתקן GB4094—2016". התקן עצמו נוגע לרכיבי בקרה ושליטה, חיווי ואיתות – כלומר מדובר בתקן שבעצם קובע כיצד יראו הבקרות והשליטה על פונקציות שונות במכוניות. לפי עיקרי התקן, יצרני הרכב הסיניים יהיו חייבים לייצר "בקרה פיזית" למספר בקרות שליטה ברכב: איתות, העברת הילוכים ושליטה במערכות בטיחות. התקן החדש יכנס לתוקף בשנה הבאה ביולי. מדוע יצרני הרכב בסין צריכים הוראות שיכתיבו להם היכן למקם את כפתורי הבקרה הפיזית? התשובה טמונה במסך: כיום רוב יצרני הרכב הסיניים מייצרים מכוניות שהן "טכנולוגיות", כלומר בשפה יותר פשוטה: הן מעתיקות את הבקרות של טסלה, שבחרה למקם את עיקר הפונקציות של הרכב במסך השליטה הגדול בתא הנוסעים, כולל למשל את מנגנון העברת ההילוכים.
הגישה המינימליסטית הזאת אופיינית ליצרנים רבים, מצ'אנגאן ועד שיאומי. וכעת הממשל הסיני מכתיב לכל היצרנים הפסקה של הנוהל עד השנה הבאה. על פניו, הוצאה של כמה כפתורים מהמסך החוצה היא בגדר עניין פעוט. בפועל זה לא מדויק: לתכנן תא נוסעים מחדש אינו עניין של מה בכך. אבל ליצרני הרכב הסיניים אין ברירה. מעבר לאיסור על השימוש במסך להפעלת מערכות הבטיחות העיקריות, MIIT גם קבע כי בקרוב ייאסר השימוש בהגאים מסוג "יוק". הגה "יוק" הוא מה שמכונה גם "הגה של מטוס". בפועל מדובר בגימיק עיצובי, כזה שלמשל הוצע על ידי טסלה, במסגרתו אין הגה שלם לרכב אלא סוג של "חצי הגה".
ובכל מקרה, השימוש באותו "חצי הגה" ייאסר בסין בקרוב. מכיוון שסין היא שוק היעד של רוב הגימיקים האלה, סביר להניח שהם יעלמו. האיסור על הגה "יוק" אינו היחיד: MIIT הודיע לפני כמה שבועות כי בקרוב ייאסר השימוש בידיות דלתות "נסתרות", כאלה שנכנסות לתוך גוף הרכב. הן יוחלפו בידיות דלתות מהזן הרגיל, שיש למשוך עם כף היד. הסיבה לכך עגומה: נהגים נלכדו במכוניות לאחר תאונות דרכים, ולמרות שהנהגים יכולים לפתוח את הדלתות מבפנים באמצעות מנגנוני שחרור, וגם מבחוץ יש דרכים לפתוח את הדלת, עדיין בשעת שריפה המנגנונים האלה לא היו שימושיים ונהגים שנלכדו במכוניות מתו.
הבקרות האלה אינן היחידות שנמצאות לפני שינוי: בשלב יותר מאוחר נערך הממשל הסיני גם לרביזיה של התקנות האחראיות על מערכות נהיגה סמי אוטונומיות, כלומר הן יצטרכו להיות יותר "חדות". בנוסף על אלה, הממשל הסיני מכין עוד רביזיות הנוגעות לסוללות: ביוני הקרוב תיכנס לתוקף התקינה החדשה לסוללות סוליד סטייט, או "מצב מוצק". סוללות סוליד סטייט הן סוללות שיציעו לצרכנים ממש בקרוב קיבולת יותר משמעותית וטווח נסיעה יותר גדול.
הסטנדרט החדש שיוטמע בעוד כמה חודשים - לקראת חדירת סוללות מצב מוצק בשנה הבאה, ייצר אחידות בין יצרני הרכב ויאפשר שיתוף מידע ופטנטים. והכי חשוב: רביזיה 294 - סטנדרט חדש הנוגע לשריפות רכב חשמלי. הסטנדרט החדש קובע אמות מידה לגבי סוללות, לא רק של רכב, אלא גם של מכשירי חשמל ביתיים. בפועל, מדובר בסטנדרט שאמור, לפחות על הנייר, לחסל את השריפות ברכב חשמלי.
הרביזיות האלה אינן היחידות: בשבוע שעבר הודיע הממשל הסיני כי הוא אוסר על יצרני רכב למכור מכוניות בהפסד. זו לא טעות: לנוכח מלחמת המחירים המשמעותית בשוק הרכב הסיני, שחתכה את שיעורי הריווחיות של יצרני הרכב הסינים, הממשל חושש מקריסה של יצרן, והתוצאה היא האיסור. לפי לשון האיסור, יצרן רכב נדרש פשוט לעשות חשבון של כמה עולה לו לייצר רכב, לכלול את עלויות השיווק, ולמכור במחיר שישאיר לו רווח. וכך, לפחות תאורטית, הוא לא יקרוס.
על המהלכים של הממשל הסיני ניתן אולי להעביר ביקורת, במיוחד על המהלך ל"וידוא ריווחיות" אבל עובדה אחת קשה לפספס: הממשל הסיני החליט "לרדת לחיים" של יצרני הרכב הסינים. כלומר להתערב בענייניהם. הממשל הסיני אופיין זה שנים במדיניות שמאחוריה היו קווים מנחים של "נעזוב אותם יחסית בשקט והם ישתלטו על העולם". אבל המהלכים האחרונים מצביעים על כך שהגישה של הממשל הסיני לגבי היצרנים המקומיים השתנתה. ואפשר להבין גם מדוע: שוק הרכב הסיני כיום הוא שוק פרוע שבו נדמה לפעמים שהיצרנים עושים ככל העולה על רוחם בשם התחרות.
כלומר אפשר לייצר תאי נוסעים שאין בהם כפתורים כדי "להדביק את הפער" מטסלה, אפשר למכור מכוניות בהפסד בהנחה שהכסף יגיע. אפשר לשחרר הצהרות על רכבים אוטונומיים וסמי אוטונומיים וכו'. הבעיה היא שמכונית אינה מצנם והשלטון שם לב. נהגים נלכדו במכוניות ונשרפו למוות, הסחת דעת גרמה לתאונות – וכמובן יצרני רכב קרסו.
האם ההתערבות לכאורה של הממשל הסיני בענייני יצרני הרכב תוגבל רק לרגולציה בסיסית של מתגים? ייתכן שלא. לפי פרסומים בסין, ה MIIT, הגוף הרגולטורי בסין שאחראי על תקינה נערך להטמעה של מהלכים נוספים שייצרו סטנדרטיזציה בקרב יצרני הרכב, כלומר תקנות זהות לכולם. הסטנדרטיזציה הזאת תחלחל החוצה, כלומר השינויים שהיא תייצר יורגשו גם באירופה וכתוצאה מכך, גם בישראל. מכיוון שהיישום יחסית מהיר – סביר להניח שהדגמים הבאים שיוצגו בסין יהיו כבר כאלה שיענו על הסטנדרטים החדשים. כלומר מה שיגיע לישראל – אולי כבר בעתיד הלא רחוק, יהיה שונה במונחי מסכים, יכולות נהיגה סמי אוטונומיות וכיוצא בזאת.
