פרסום ראשון
יצרנית הרכב הישראלית נקלעה לחובות של 51 מיליון ש' - ומבקשת עיכוב הליכים
REE טוענת כי מודל הייצור העצמי התברר כיקר מדי וכי מלחמת חרבות ברזל ומדיניות המכסים בארה"ב הקשו על גיוס הון. עוד טוענת החברה כי פירוק יוביל לפיטורי 31 עובדיה ול"השמדת ערך" - ולכן מבקשת שימנו לה מנהל הסדר לצורך הבראתה
יצרנית הרכב הישראלית רי אוטומטיב (REE Automotive) נקלעה לחובות של כ-51 מיליון שקל - ופנתה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לעיכוב הליכים, מינוי מנהל הסדר וכינוס אסיפות נושים לצורך הבראתה. המטרה בהגשת הבקשה היא לשמור על פעילות החברה כעסק חי לשם גיבוש ואישור הסדר חוב עם בעלי העניין בחברה, ולשם שימור נכסיה.
REE הוקמה ב-2011 בשם "סופטוויל" בתור חברה שתחום התמחותה היה דווקא כסאות גלגלים. הפטנט של סופטוויל כלל מנועים מובנים בתוך הגלגל, כלומר כסאות גלגלים ממונעים שכללו מערכת של מנועים ובולמי זעזועים שמוקמו בתוך הגלגלים של הכיסא. בשנת 2019 סופטוויל הפכה ל-REE. בניגוד לרכב מסורתי בו ההיגוי, הבלימה וההנעה מועברים לגלגלים באמצעות חיבורים מכניים (כגון עמוד, הגה ומוטות), החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית שבה פעולות אלה נשלטות באופן אלקטרוני ובאמצעות תוכנה ללא חיבורים מכניים. מאותו שלב החלה החברה הישראלית למשוך השקעות מלא מעט גופים גדולים ומוכרים בתעשיית הרכב העולמי.
REE היא אחת מיצרניות הרכב הישראליות האחרונות. במאי 2025 דיווחה החברה על הפסד של 70 מיליון דולר ופרסמה הערת עסק חי, שהיא אזהרה לגבי יכולתה להמשיך להתקיים. לפי הודעה שמסרה אז החברה, שינויים גלובאליים, בעיקר מדיניות המכסים האמריקאית, פגעו בתעשיית הרכב העולמית, מה שדרש ממנה לעצור את כל תוכניות הייצור שלה. במסגרת הבקשה שהוגשה היום לבית המשפט נטען כי מודל הייצור העצמי התברר כעתיר עלויות, שכן הוא חייב השקעה כבדה. בעקבות זאת, חדלה החברה מפעילות זו. נטען כי שינוי פעילות מהותי זה נועד לאפשר לחברה להמשיך בפעילותה תוך צמצום ניכר של עלויותיה.
ב-2021 החלה החברה להיסחר בנאסד"ק, אלא שלאחרונה היא נמחקה מהמסחר. כפי שדווח בכלכליסט, במאי השנה הודיעה החברה לנאסד"ק כי "אנו נוקטים צעדים החלטיים כדי לטייב ולייעל את פעילותנו ולקדם חלופות אסטרטגיות, כולל מכירה פוטנציאלית של החברה". כעת, כאמור, מבקשת החברה עיכוב הליכים.
החברה טוענת בבקשה שהגישה כי המצב הביטחוני בישראל מאז אוקטובר 2023, ובכלל זה השלכותיה הנמשכות של מלחמת "חרבות ברזל" ולאחר מכן המלחמה מול איראן והמתיחות הביטחונית בכל החזיתות, הקשו אף הם על פעילות החברה ועל אפשרויות גיוס הון וקידום עסקיה מול גורמים בינלאומיים. החברה טוענת כי נקלעה למשבר תזרימי חריף.
"מדובר בחברה בעלת טכנולוגיה ייחודית ופורצת דרך, שמחזיקה בקניין רוחני יקר ערך, במוניטין בינלאומי ובצוות מיומן, אשר ראוי ונכון לפעול לשיקומה הכלכלי במסגרת הליך רה ארגון. בניגוד לחלופת פירוק, אשר תוביל בהכרח להפסקת פעילות החברה, פיטורי עשרות עובדיה והשמדת ערך, מבקשת החברה לקדם הסדר חוב ייחודי ומיטבי ביותר באופן שצפוי להביא למיקסום שיעור הפירעון לנושי החברה בתוך זמן קצוב ומהיר", נטען בבקשה. עוד נכתב כי "מטרת הבקשה, אם כן, היא למנוע את חיסול החברה", נטען.
עוד נטען כי הקושי אליו נקלעה החברה נעוץ בשילוב של מודל עסקי שטרם הוכח מסחרית, עלויות פיתוח וייצור גבוהות, תלות בגיוסי הון ובשותפים, האטה או אי מימוש הכנסות מסחריות, עלויות כבדות ורגולציה מכבידה הנובעות מרישום החברה למסחר בנאסד"ק והחמרה עקב מדיניות המכסים האמריקאית. כאמור, סך החובות של החברה עומד על כ-51 מיליון שקל, כאשר מתוכם כ-12 מיליון שקל חוב לעובדים וכ-39 מיליון שקל לנושים כלליים. מהנספחים לבקשה עולה כי לחברה יש כ-31 עובדים. מנכ"ל החברה הוא דניאל בראל וסמנכ"ל הפיתוח הוא אחישי סרדס.
במסגרת הבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יניב דינוביץ ואלחנן דוד ווקנין ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות', מבקשת החברה למנות לתפקיד מנהל ההסדר את עו"ד עמית פינס.
