זהירות – מיחזור החוב של ישראל בשנים הקרובות ייתקל בקשיים
מתחת לסלע קיומנו צומחת לפלא בועת החוב הלאומי. תקציב שהשליטה בו אבדה, פרמיית סיכון עולה, וגידול חד בגיוסי החוב, יתרמו לזינוק מכאיב בעלות הריבית שאותה תיאלץ המדינה לשלם בשנים הקרובות על מיחזור חוב והתמודדות עם הוצאות חדשות. יש חשש כי בתוך שנתיים יקשה על ישראל לגייס הון מול ביקוש גואה למיחזור חובות בגוש ה-OECD.
השנה משלמת המדינה ריבית של כ-80 מיליארד שקל על החוב המצטבר. סכום זה הינו כגודל תקציב הביטחון עד 2024 והוא כמעט כפול מן התחזיות. לא מפתיע מדוע החשב הכללי באוצר אמר בכנס האגף לדורותיו כי חובה לרדת ביחס החוב לתוצר ולהשקיע במנועי הצמיחה ,בתשתיות, טכנולוגיה ובחינוך תוך אימוץ אחריות פיסקלית.
מאז 2023 גייסה הממשלה חובות בהיקף ללא תקדים של כ-500 מיליארד שקל. היקף החוב הממשלתי עמד בשנת 2023 על כ-1.1 טריליון שקל, כ-60% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). התחזית ל-2028, בהנחה שלא יתרחשו תרחישים חריגים, מצביעה על המשך גידול בדרך ליחס חוב תוצר של 70 אחוז.
ב-2024 גייסה ישראל שמונה מיליארד דולר ועוד חמשה מיליארד דולר גייסה ב-2025 בהנפקות החוב הגלובליות הגדולות בתולדות המדינה. התחזית השמרנית ל-2027 מצביעה על תוספת אדירה של 25 מיליארד שקל עבור תשלומי ריבית בלבד, מעבר לתחזית המקורית של האוצר.
אמנם האוצר התגאה בביקוש עודף אך גיוס האג"ח בתחילת 2025 בוצע, למשל, במרווח של 120-135 נקודות בסיס מעל התשואה של האג"ח של ארה"ב לעשר שנים. זאת למול אג"ח של מדינות כמו הפיליפינים או איטליה ואפילו פולין הנסחרות במרווח נמוך יותר אף שהן במעמד דומה.
אך האוצר איבד כנראה את השליטה על מסגרת התקציב. במחצית 2025 אנו כבר עומדים על גרעון של 5.2 אחוזים מהתוצר, בעיקר כתוצאה מהאצת הוצאות ביטחון, השקעות ציבוריות וגידול שירותי הרווחה כאשר המשק הישראלי מצוי באחרונה בתקופת טלטלה לא בריאה. כל זאת עוד לפני חישוב העלות הצפויה של מבצע "מרכבות גדעון ב' " לכיבוש העיר עזה.
הוצאות המלחמה התופחות למול תוצר שלילי (לנפש), יחייבו את ישראל לגייס בשנים הבאות יותר חוב וגם בריבית גבוהה יותר . זאת כדי לממן גם את הגרעון התקציבי ההולך וגדל וגם את גלגול החוב הממשלתי הקיים. לפי ההערכות, תוספת של 1.5%–2% בריבית על חוב תופח בהיקף של מאות מיליארדי שקל עלולה להוסיף עשרות מיליארדי שקל לתקציב הריבית השנתי. כאשר משרד האוצר יצטרך למחזר ב-2027 חובות קיימים ולהתמודד עם התחייבויות חדשות לנוכח עלייה מתמשכת בהוצאות המדינה – בעיקר בתחומי הביטחון, השקעות תשתית ושירותים חברתיים – הוא יאלץ לעמוד בתור ארוך יחד עם מדינות הגוש האירופי ואחרים שיתחרו על אותם קונים.
דוח החוב הגלובלי השנתי של ה-OECD מלמד כי החוב של הקבוצה צפוי לעלות ל-59 טריליון דולר, (כ-84 אחוז מהתמ"ג של אותן מדינות ). חלק ניכר ממנו הוא לטווח קצר, ש-45 אחוז ממנו יבשילו עד 2027. הדוח טוען כי הפוליטיקאים מעדיפים חוב על העלאת מסים ולכן מדינות רבות נתקלות בקשיים הולכים וגדלים למצוא קונים אוטומטיים לאג"ח שלהם. מול הביקוש הגואה, יקשה, לדעתנו, על ישראל להתחרות בביקוש לאשראי אף בעלות גבוהה.
בטווח הקצר, קובע הדוח של ה-OECD, כי האריתמטיקה הבסיסית של שוקי האג"ח התדרדרה - יותר היצע בשילוב עם ירידה בביקוש אמין וספקולטיבי. וזה אומר שיש לצפות לתשואות אג"ח גבוהות יותר בשוק הגלובלי שיאלצו ממשלות לשלם יותר כדי לממן את הגירעונות ההולכים וגדלים שלהן.
בעולם שבו מדינות מתועשות לקחו על עצמן כמויות שיא של חוב ומשלמות יותר ויותר כדי לשרת את ההלוואות, בריטניה עלולה להפוך למה שמכונה "הקנרית במכרה הפחם" של השווקים הפיננסיים. העלויות של האגרות הבריטיות לטווח ארוך הגיעו הקיץ לשיא של עשרות שנים ונתונים אלה מהווים אינדיקטור מוקדם לצרות עבור מדינות אחרות בעלות חוב גבוה כמו ארצות הברית וצרפת.
אם הממשלה לא תצליח לשמור על יציבות פיסקלית, להפחית את הגירעון, ולשמור על אמון המשקיעים, החוב והריבית ישעבדו את נכדינו ואת נכדיהם.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
