דעה
כך קוראים נכון נתוני תוצר בזמני משבר
זינוק של 12.4% בתוצר אחרי התכווצות של 4.3% - תנודות כאלה מחייבות זהירות יתר. בחינת התוצר מתחילת השנה מספקת תמונה מהימנה יותר: צמיחה של 4.7%
כך נקרא נכון נתוני מפתח כלכליים בתקופות קצה.
התוצר המקומי הגולמי של המשק הינו אחד המשתנים הכלכליים החשובים ביותר לצורך תכנון ונקיטת מדיניות כלכלית – פיסקאלית ומוניטארית, בכל משק.
אמנם נהוג להבחין בין תוצר כללי לבין תוצר של הסקטור העסקי – שכן רצוי כי האחרון יוליך את ההתרחבות הכלכלית של המשק לאורך זמן – והמהדרין אף בוחנים את התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא – משום שנתון זה "חלק" יותר ומשקף טוב יותר את המגמה של המשק לאורך זמן. כשמדובר בתוצר של הסקטור העסקי, יש המפרידים את מרכיב חברות ההזנק, בשל אופיין התנודתי והאפשרות כי exit שלהן יעביר אותן בהמשך למרכיב ייצוא הסחורות והשירותים.
ההבחנות הללו חשובות מאוד בעתות שיגרה, אך בתקופות של זעזועים חיצוניים אין בהן די.
בכל הקשור למשק הישראלי, השנתיים האחרונות סיפקו שפע זעזועים .
האחרון ביניהם – מצבע עם כלביא, מספק הזדמנות מסוימת להדגים זאת.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זינק התוצר המקומי הגולמי של המשק 12.4% ברבע השלישי של השנה בהשוואה לרבע השני. נתון זה ודאי מציב את כלכלת ישראל בראש רשימת מדינות ה-OECD לה אנו שייכים. הנתונים לעיל – במונחים שנתיים.
אלא שברבע השני של השנה התכווץ התוצר 4.3% וכלכלת ישראל השתרכה בתחתית הרשימה.
מעברים כה חדים לא אמורים להתרחש כשמדובר בכלכלה מתקדמת כמו שלנו, עם תוצר בגודל של כ-2 טריליון שקל, שאשתקד דורג במקום ה-30 בעולם.
אך בניגוד לרוב המדינות הדומות לנו כלכלית, השכונה הבעייתית שלנו גוררת, מעת לעת, תנודתיות חדה של התוצאות, מה שמצריך זהירות יתר בכל הקשור למתן פרשנות והסקת מסקנות מהן.
זו עלולה להיות בעיה, שכן לעיתים התרחבות מהירה של התוצר עלולה ליצור לחצי מחירים ולהביא את בנק ישראל לשקול האם צריך לשכך זאת דרך העלאת הריבית, בעוד התכווצות יתר של התוצר עשויה להוליך למסקנה הפוכה מבחינתו.
כך גם לגבי הממשלה, שאינה גוף המתאפיין בתגובות מהירות (בכל מדינה), אך צריכה לקבלת החלטות האם לנקוט מדיניות תקציבית מצמצמת, או מרחיבה, בהתאמה.
זאת ועוד, על שתי הרשויות להיות מתואמות היטב, להגיב מהר ולראות שהצעדים שהן נוקטות אינם סותרים או מקזזים זה את זה.
הפתרון שאני בוחר, בתקופות כאלו, הינו בחינה של הנתונים לאורך תקופות ארוכות מהרגיל, כך שביצועי חסר/יתר עוקבים יוכלו לקזז זה את זה ולאפשר תמונה מהימנה יותר של המצב.
אחד הדרכים – להתבונן בנתוני מחציות שנה, חלף רבעים. כך, התוצר שלנו התרחב 1.7%במהלך המחצית הראשונה של השנה. ניתן להבין כי נרשמה תאוטה כלכלית, שכן במחצית השנייה של השנה שעברה גדל התוצר 3.2%. אך בחינה זו משקללת פחות את 12 ימי עם כלביא, שגרמו לתוצר להתכווץ 4.3% ברבע השני של השנה.
בחינת מחציות תסייע גם בהמשך השנה, שכן לאחר הזינוק החד ברבע השלישי, סביר להניח כי התוצר יציג תוצאות נמוכות בהרבה ברבע האחרון. למעשה, אינדיקטורים כלכליים שונים כבר מאותתים על כך.
דרך נוספת הינה לבחון את התפתחות התוצר מתחילת השנה בהשוואה לביצועיו בתקופה המקבילה אשתקד, או לממוצע נע של שנתיים-שלוש אחרונות, לפי העניין.
במקרה של ישראל, בשלושת הרבעים הראשונים של השנה גדל התוצר 4.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במחירים קבועים, נרשם גידול של 2.7% בתקופה זו.
הנתון הזה אולי צוטט פחות מנתוני השורה התחתונה, אך יש בו כדי להסביר, בין השאר, את הגידול הנאה שרשמו הכנסות המדינה ממיסים עקיפים (מיסי פעילות) בתקופה זו. זו גם עדות ליכולת ההתמודדות, ההסתגלות והגמישות של המשק, המנצל, בין השאר, את הניסיון הרב שרכש עם התמודדות עם משברים קודמים.
ניסיון זה אמנם נובע מעבר עשיר של מלחמות ומתיחויות ביטחוניות, וכעת, כשהן תכופות ועצימות יותר, הדבר מסייע לנו להתמודד איתן טוב יותר.
בשורה התחתונה, אני סבור כי מדידה נכונה, המתאימה עצמה לזעזועים העוברים על המשק, ולקיחה בחשבון של הניסיון שהמשק רכש, תסייע למקבלי ההחלטות לנקוט מדיניות כלכלית נכונה יותר ומכל מקום – אין למהר להסיק מסקנות לכאן או לכאן.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
