פרשנות
אירוע נדיר בממשלה הנוכחית: מינוי ראוי לראש אגף התקציבים
תת־אלוף (במיל') מהרן פרוזנפר מביא עמו ניסיון עשיר בניהול תקציבי ויכולת לעמוד מול "שטיקים" צבאיים, אך הוא גם "ביטחוניסט" שמאמין בהגדלת ההוצאה הביטחונית ובהורדת מסים. השאלה הגדולה: האם יעמוד מול הפוליטיקאים כשיצטרך למצוא את הכסף לכל ההבטחות, או שיתקפל תחת הלחץ הפוליטי בעת משבר תקציבי חריף
תת־אלוף (במיל') מהרן פרוזנפר, הממונה החדש על אגף התקציבים במשרד האוצר והראשון שלא מגיע מהאגף - הוא אירוע נדיר של מינוי ראוי בממשלה הנוכחית. פרוזנפר, שהיה בין היתר ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל) בין 2007 ל־2011 – הוא אחד מכלכלני הביטחון המוערכים בישראל.
נראה שלפרוזנפר יש כל הכישורים והניסיון לבצע את התפקיד: מניהול תקציבי ענק וכוח אדם, דרך בניית תוכניות רב־שנתיות, עבור בביצוע מהלכים ענקיים ומורכבים (הוא היה מעורב בקידום חוזי PPP ופינוי מחנות צה”ל ממרכז הארץ לנגב והקמת עיר הבה"דים), ועד להיכרות עם הזירה הפוליטית־ממשלתית (רק לאחרונה כיהן כחבר בוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון).
בעבר שימש כיועץ פיננסי של בכירים לשעבר במערכת הביטחון והוא גם מחזיק במניות של כמה חברות – כולל כאלה שהקים. זו גם הסיבה שעדיין מגבשים בייעוץ המשפטי לממשלה את הסדר ניגוד עניינים שלו. כלומר, גם את המגזר העסקי הוא מכיר. נראה על פניו שפרוזנפר עצמאי כלכלית, ולא צריך להיזהר כדי לא לסכן את התפקיד הבא שלו. זה אמור לספק לו עצמאות מול הדרג הפוליטי.
ויש לו גם יתרון גדול נוסף: אף גורם צבאי לא יוכל לעבוד עליו. הוא מכיר כל פרט, כל שטיק וכל טריק בתחום הזה. את חלקם הוא המציא. זה לא דבר שולי בזמן שתקציב הביטחון יותר מהוכפל לעומת ערב הטבח של 7 באוקטובר 2023.
פרוזנפר הוא "ביטחוניסט" בכל רמ"ח איבריו. הוא סבור כי הוצאות הביטחון צריכות להיות גדולות. הוא מאמין בתוכניות התעצמות רב־שנתיות עתירות תקציב, וסבור כי כל הטענות של האוצר על הצורך בהגברת הבקרה והפיקוח הן לא פחות מ"קשקוש" – כך לפי ריאיון בכלכליסט בינואר 2025. פרוזנפר בעיקר סבור כי כל שקל לביטחון יתרום למשק ולכלכלת ישראל 1.1 שקלים. כלומר, הוא רואה בהוצאה ביטחונית מכפיל צמיחה. תרחיש שבו פרוזנפר ממליץ על קיצוצים בתקציב משרד הביטחון וצה"ל הוא קלוש.
מאפיין נוסף של פרוזנפר הוא שמדובר בכלכלן לא־אורתודוקסי. כלומר, הוא פחות הולך לפי המוסכמות והתיאוריה הכלכלית הטהורה. "אילו אני הייתי היום באוצר, הייתי בונה תוכנית איך להוריד מסים, לא להעלות, ואפילו לא להשאיר אותם כמות שהם", אמר באותו ריאיון לכלכליסט. לעומתו אין כלכלן אחד באוצר, בבנק ישראל או בארגון כלכלי בינלאומי שימליץ על הפחתת מסים כאשר יחס החוב־תוצר כבר זינק ל־70% תמ"ג והממשלה מייצרת גירעונות של 8%-5% תוצר זה שלוש שנים ברציפות (כך לפי נתוני הלמ"ס, שהם המקובלים על ידי ארגונים בינלאומיים וחברות הדירוג).
מנגד, באותו ריאיון הוא מדגיש כי כל מדיניות מאקרו־כלכלית חייבת להיעשות תוך קביעת יעד ארוך טווח של הורדת הגירעון והחוב ביחס לתוצר. ואיך עושים זאת? לפי פרוזנפר באמצעות גידול התוצר. כלומר, הוא מאמין שהצמיחה היא זו שתשחק את יחס החוב־תוצר.
וזה מביא אותנו לבעיה המרכזית במינוי פרוזנפר. כעת הוא יהיה הלכה למעשה מנהל הסיכונים הראשי של ממשלת ישראל. כשנשאל באותו ריאיון לכלכליסט מאיפה יבוא הכסף להמלצות ועדת נגל, הוא השיב: "המנדט שלנו לא היה להסתכל על כל תקציב המדינה, אלא רק על תקציב הביטחון". את התשובה הזו הוא כבר לא יוכל לספק. עכשיו הוא זה שצריך להצביע על המקורות ולדאוג להביא אותם. יועכ"לים רגילים, כאשר נגמר הכסף (ותמיד נגמר להם הכסף), הם יכולים לבוא לראש הממשלה ולהסביר שצריכים עוד, אחרת אנחנו ב"סכנה קיומית". בתירוץ הזה הוא כבר לא יוכל להשתמש.
הוא גם יגלה שאף על פי שחייבים מתווה יחס חוב־תוצר יורד, יושבים מולו שני פוליטיקאים (בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ') שרק מגדילים אותו באופן מתמשך ועקבי. יתרה מזו, האם האיש שמציע צמיחה כפתרון לחוב המזנק, יידע לעמוד מול אותם פוליטיקאים שמסרבים לבצע רפורמות מבניות כבר כמעט שלוש שנים? אחרת, איך הוא מתכוון לחולל צמיחה כשערוץ ההרחבה הפיסקאלית (הגדלה נוספת של גירעון וחוב) לא בא בחשבון. הקופה התרוקנה. יתרה מזו, אותם פוליטיקאים נמצאים במערכת בחירות, מול סקרים בעייתיים מבחינתם.
אז השאלה הגדולה היא כיצד ינהג פרוזנפר. האם יתקפל מול הפוליטיקאים? יתקוף את חברות הדירוג כפי שסמוטריץ' עשה? האם ייצא נגד הדרג המקצועי באגף ונגד נגיד בנק ישראל? הגעתו היא בגדר טלטלה לאגף התקציבים ולדרג המקצועי המאקרו־כלכלי (בנק ישראל). כבר שנים מדברים על הצורך לנער את האגף החזק בממשלה ולאתגר אותו. השאלה היא האם הזמן הנכון לעשות זאת הוא עכשיו. מדובר בסיכון לא סימטרי: כישלון שלו צפוי לגבות מהמשק מחיר שהוא עשרות מונים גבוה יותר מהתועלת שהוא עשוי להניב.
