סגור
שופטי בג"ץ דנים בכשירות מינוי דרעי לשר
שופטי בג"ץ דנים בכשירות מינוי דרעי לשר (צילום: אלכס קולומויסקי)

מס דירה שלישית ופיצויים למפונים: החוקים הכלכליים שנפסלו ע"י בג"ץ

למרות הטענות לאקטיביזם שיפוטי, בג"ץ פסל 22 חוקים בלבד ב-28 השנים מאז המהפכה החוקתית, ובמקרים עוד יותר בודדים היו אלה חוקים עם אוריינטציה כלכלית. חזרנו לאותם מקרים כדי להיזכר מה נקבע ועל מי הגנו השופטים

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות (הוראה חוקית שמטרתה לאפשר לכנסת לגבור על החלטות בתי המשפט במקרים של פסילת חוק) מעלים, כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים. אך בפועל, המקרים שבהם פסלו שופטי בג"ץ חוקים של הכנסת הם מועטים ביותר, ועמדו על 22 בלבד ב-28 שנים מאז המהפכה החוקתית.
בעזרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בדקנו כמה הוראות חוק עם אוריינטציה כלכלית שנפסלו על ידי בג"ץ לאורך השנים על מנת להגן על עקרונות מגוונים כדי לברר מה היה המקרה ועל מי בחר להגן בית המשפט.

איסור שלילת הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק ברכב

המקרה: בבג"ץ סלאח חסן נגד המוסד לביטוח לאומי, נפסל בשנת 2012 סעיף בחוק הביטוח הלאומי השולל גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב.
מה נקבע? השופטים קבעו כי הסעיף אינו חוקתי מאחר שיש בו פגיעה בזכות לקיום אנושי מינימלי בכבוד.
בפסיקה זו ביטל בית המשפט למעשה חקיקה ראשית של הכנסת. היה זה הביטול הראשון של חוק בעילת פגיעה בזכות חברתית. בהליך היו מספר עותרים ובהם סלאח חסן, אב לחמישה ילדים, שקיבל גמלת הבטחת הכנסה. הוא הגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי לאשר לו שימוש ברכב לצורך הסעת ילדתו העיוורת מבלי שהדבר יביא לשלילת גמלת הבטחת ההכנסה, שלה היה זכאי אז. בקשתו נדחתה מאחר שחסן לא הוכיח צורך רפואי מהסוג המאפשר לפי החוק אז, להחזיק רכב ולקבל גמלת הכנסה. אל חסן הצטרפו עוד עותרים לרבות אימהות חד-הוריות.
על מי הגנו? הנשיאה דאז דורית ביניש קבעה בפסק הדין כי "שלילתה של רשת המגן האחרונה הדרושה להבטחת קיום אנושי בכבוד, מאלה הזקוקים לה ביותר, ובאופן גורף וכוללני, סותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

מס דירה שלישית

המקרה: עתירות נגד חוק מס דירה שלישית שהוגשו על ידי מספר עותרים נסובו סביב ההליך הפגום של אישור החוק. התברר כי חברי הכנסת קיבלו לידיהם ביום חמישי, 15 בדצמבר 2016, את נוסח החוק ב-21:02 במהלך דיונים בוועדת הכספים. לקראת חצות החל הדיון בהצעת החוק. חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה התרעמו על הזמן הדחוק שניתן להם לעיין בנוסח החוק, ויצאו מהוועדה במחאה על המשך הדיון.
מה נקבע? במקרה זה, העתירה התקבלה, ומנומקת בעובדה שבהליך החקיקה נפל פגם מהותי שפגע בזכות ההשתתפות של חברי ועדת הכספים בכנסת בהליך החקיקה. לראשונה, מסביר ד"ר פוקס, בג"ץ מבטל חוק בשל פגם בהליך החקיקה ולא במהות החוק. עם זאת, השופטים קבעו כי למרות חומרתו של הפגם שנפל בהליך החקיקה, תינתן למחוקק אפשרות לאשר את החוק מחדש מבלי צורך לחזור על כל הליכי החקיקה מחדש.
נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת מרים נאור ז"ל, קבעה כי "במקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים". השופט נועם סולברג קבע אז כי "כאשר בסד זמנים דחוק כזה נדרשים חברי הכנסת לשמוע הקראה של סעיפי הצעת החוק - 'חדשים' גם 'ישנים' - להבין ולעבד במחשבתם את ההסבר על אודותיהם, להביע דעה ולהאזין לדעות אחרות; כל זאת באישון ליִל, לאחר ימי דיונים ארוכים בנושאים אחרים, וכאשר כל העת דוחקים בהם להחיש ולמהר - הרי שברי כי אין ניתן לנהל כך דיון אמיתי".
על מי הגנו? בג"ץ הגן על חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה בוועדת הכספים שלא ניתנה להם אפשרות לקיים דיון ראוי ולגבש עמדה מושכלת לגבי הסדר מס ריבוי דירות. ומעבר לכך הגן על הציבור בישראל שהוטל עליו מס כבד ללא שנערך כל דיון ראוי.

לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נגד שר האוצר

המקרה: בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, שניתן בשנת 1997, הוא פסק הדין הראשון שבו ביטל בית המשפט העליון חוק של הכנסת בשל סתירה בינו לבין חוק יסוד. במסגרת פסק הדין ביטל בג"ץ את חוק יועצי ההשקעות, עקב פגיעתו בחופש העיסוק וביקש מהכנסת לתקן אותו, דבר שנעשה.
מה נקבע? למעשה, בג"ץ ביטל בספטמבר 1997 את חוק המעבר שדרש ממנהלי תיקי השקעות אשר עבדו אז כמנהלי השקעות פחות משבע שנים, לעבור בחינות רישוי על מנת שיוכלו להמשיך לעבוד.
בעתירתה נגד שר האוצר ביקשה לשכת מנהלי ההשקעות בישראל לצאת נגד הוראות המעבר לקבלת רישיון לניהול תיקי השקעות, שלפיהן חובת העמידה בבחינות חלה גם על מי שעסקו בניהול תיקי השקעות פחות משבע שנים קודם לתחילתו של החוק.
על מי הגנו? על עובדים שצברו ניסיון רב בעבודתם ואשר החוק לא התחשב בכך. הנשיא דאז, השופט אהרן ברק, קבע כי החוק אינו עומד במידתיות הנדרשת ושיש להתחשב בניסיון בעיסוק בתיקי השקעות שמנהל צבר במהלך עבודתו גם אם עבד פחות משבע השנים הנדרשות על מנת להשתחרר מחובת הבחינה.

הגדלת פיצויים למפוני ההתנתקות

המקרה: חוק יישום תוכנית ההתנתקות הגביל את זכות המפונים לפיצוי, בין היתר, באמצעות קביעה שהמפונים לא יוכלו לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם להם מעבר לפיצוי הקבוע בחוק, וקביעת גיל 21 כגיל הסף לצורך זכאות למענק אישי שנועד לפצות על הסבל ועוגמת הנפש מהפינוי.
מה נקבע? בג"ץ מתקן את העוולה הכלכלית וקובע כי גם מפונים צעירים, שגילם פחות מ-21, זכאים למענק אישי וקבע כי יש לבצע שינויים נוספים בחוק, מתוך נימוק שההסדר שנקבע אינו מקיים את דרישת המידתיות של פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
במקרה זה פסקו שופטי בג"ץ כי החלטת הפינוי היא חוקתית וכך גם הפיצוי, אולם פסק הדין התערב במספר מנגנוני פיצוי ושיפר אותם לטובת המפונים. כך, בין השאר ביטל בג"ץ את ההסדרים המגבילים אשר קבעו כי "היום הקובע" לצורך קבלת פיצוי על פי החוק הוא ה-6 ביוני 2004 - יום קבלת ההחלטה בממשלה בדבר ההתנתקות. בג"ץ קבע כי הוותק של התושבים המפונים לא יחושב עד ליום 6 ביוני אלא עד ליום הפינוי בקיץ 2005.
על מי הגנו? בג"ץ הגן על מפוני גוש קטיף ושיפר את הפיצוי המגיע להם.

אפלייה בהנחות במס הכנסה

המקרה: בג"ץ גדבאן נסר נגד ממשלת ישראל עסק בזכאות להנחות במס הכנסה. בג"ץ קבע כי מנגנון הטבות המס הכולל רשימת יישובים הזכאים להנחות במס הכנסה, פוגע בשוויון באופן בלתי חוקתי, היות ולא נקבעו קריטריונים ברורים לתנאי הזכאות והיקפם.
מה נקבע? בית המשפט דן במספר עתירות במסגרתן נטען נגד האופן שבה נקבעה רשימת היישובים הזכאים להטבות מס.
על מי הגנו? בג"ץ הגן על תושבי יישובים ערביים ודרוזיים בצפון הארץ, שהופלו לעומת ישובים יהודיים שכנים. למעשה, במאי 2012 בג"ץ ביטל הוראת חוק שהעניקה הקלות במס הכנסה ליישובים מסוימים תוך פגיעה בשוויון.