הבוננזה תשוט ישירות לבעלי נמל חיפה עם אישור של הממשלה
הטבות מרחיקות לכת לבעלי נמל חיפה צפויות באסדרת נמלי הים שמגבשים משרדי האוצר והתחבורה. בין היתר, מסתמן כי יתקבל היתר להשתמש בקופת המזומנים של הנמל, שהצטברו בה כ־2.8 מיליארד שקל לשעבוד כנגד הלוואות שייקחו הבעלים. מנמל חיפה נמסר: "לא כל הפרטים מסוכמים, ודאי לא איתנו"
אסדרת נמלי הים, שעליה הכריזו בתחילת השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב, כללה בתוכה לא מעט "סוכריות" לטובת בעלי העניין בנמלים. בין שאלה הבעלים הסיניים של נמל המפרץ שיוכלו להפעיל רציף נוסף, בין שאלה בעלי נמל הדרום שיקבלו גם הם היתר להפעיל רציף "רדום", ובין שאלו עובדי נמל אשדוד, שבאמצעות ועד הנמל הצליחו להפעיל לחץ על רגב ולהעביר לשימושם את רציף 25 היתום בנמל אשדוד, בניגוד לכל היגיון כלכלי. אך מסתבר שההטבה לעובדי נמל אשדוד מינורית לעומת זו שיקבלו בעלי נמל חיפה, האח הצפוני שהופרט לפני כשנתיים.
בעוד אצל הנמלים הללו ההטבות מוגדרות וברורות, בנמל חיפה ההודעה על ההקלות במסגרת האסדרה היתה מעומעמת יותר: "לנמל חיפה יוקצו שטחים נוספים לצרכים לוגיסטיים ומסחריים. ההקלות וההתאמות הרגולטוריות בפעילות הנמל יורחבו כדי לספק לנמל את האמצעים הנדרשים למתן שירות מיטבי". אם נשים רגע בצד את השטחים הנוספים לצרכים לוגיסטיים ומסחריים, הכותרת "הקלות והתאמות רגולטוריות" כוללת בתוכה הטבות מרחיקות לכת שמשחקות אך ורק לטובת בעלי הנמל — קבוצת אדאני ההודית שמחזיקה ב־70% ממנו וקבוצת גדות כימיקלים שמחזיקה ביתר המניות.
באמצע פברואר חשף כלכליסט כי הבעלים של הנמל מבקשים הקלה שתאפשר להם למשוך דיבידנדים מהנמל, על ידי כך שהוצאות על תוכנית התייעלות בנמל לא ייחשבו לצורך יתרות הרווחים הראויים לחלוקה של הנמל. מדובר בסכום שמוערך בכ־700-600 מיליון שקל שמיועד להפרשה של כ־200 עובדי דור א' של הנמל. המשמעות היא שבנמל יוכלו להוציא אל הפועל את תוכנית ההתייעלות מבלי להרחיק עוד יותר את הבעלים מקבלת דיבידנד מהנמל.
שעבוד המזומנים מקופת הנמל
אך זו לא ההטבה היחידה המסתמנת וככל הנראה אף לא המשמעותית שבהן. במסגרת הדיונים שמתקיימים בין בעלי הנמל לנציגי הממשלה — משרדי האוצר והתחבורה — מסתמן כי בעלי נמל חיפה יוכלו לקבל היתר להשתמש בקופת המזומנים של הנמל, שהצטברו בה כ־2.8 מיליארד שקל לצורך שעבוד שלה כנגד הלוואות שייקחו הבעלים.
כדי להבין את גודל ההטבה הזו צריך לחזור למכרז להפרטת הנמל שבו זכתה קבוצת אדאני־גדות בשנת 2022. במסגרת המכרז נקבע כי הכספים שנצברו עד אז בקופת הנמל, כ־2.5 מיליארד שקל, לא יוכלו לשמש את הבעלים לחלוקת דיבידנד וכי הם נועדו לצורך השקעות בשיפורים בנמל ובפיתוח הנדל"ן על הקרקעות שבהן מחזיק הנמל בחיפה. סכום זה תפח, כאמור, לכ־2.8 מיליארד שקל הודות לריבית שהכסף צובר.
רכישת הנמל במסגרת ההפרטה בוצעה בתמורה ל־3.974 מיליארד שקל, הצעה שביום המכרז נחשבה גבוהה משמעותית מההצעות המתחרות. קבוצת אונגר־ג׳נריישן הציעה 2.65 מיליארד שקל, ומספנות ישראל, הקבוצה השלישית במכרז, הציעה 2.4 מיליארד שקל בלבד. סכום הרכישה הגבוה הוא משקולת כבדה מרגע שהתבררו הסכומים ואף גרם למחלוקת בין השותפים בקבוצת הבעלים, שקיבלו את השליטה בנמל בינואר 2023.
הרכישה עצמה בוצעה באמצעות הון עצמי שהעמידו אדאני וגדות, שבשליטת וליו בייס (40%) וקרן טנא (60%), כשבנוסף לכך קיבלו הבעלים מימון של 1.1 מיליארד שקל לטווח קצר, בשעבוד של מניות הנמל, מקונסורציום שכלל את בנק מזרחי־טפחות, הבנק הבינלאומי, בית ההשקעות מיטב וחברת הביטוח איילון והלוואת בעלים של אדאני עצמה בהיקף של 1.7 מיליארד שקל. בנובמבר האחרון הודיעו הבעלים כי קיבלו הצעת מימון חדשה שתחליף את המימון לטווח קצר מבנק מזרחי־טפחות, בית ההשקעות מיטב ו־SBI, בהיקף של כ־1.7 מיליארד שקל לשנתיים.
כעת, כאמור, מבקשים הבעלים להחליף את השעבוד על ההלוואה שלקחו למזומנים שבקופת הנמל, מה שיאפשר להם להקטין את הריביות בזכות השעבוד העדיף — כסף מזומן ולא מניות — ולמעשה להרוויח מהמהלך. לטענת גורמים המקורבים לעניין, נמל חיפה עצמו אמור להרוויח לכאורה מכך שכשהכסף ישועבד הוא יקבל ריבית גבוהה יותר מאשר בפיקדון.
הכסף שעמו קיבלו אדאני־גדות את הנמל נועד, כאמור, למטרות ספציפיות אך בהסכם ההפרטה לא נאמר במפורש במה מותר להם להשקיע את הכסף עד ליום שבו יעשו בו שימוש, ובעלי הנמל טענו מול משרד האוצר בניסיון להפעיל מנוף לחץ, כי משכך הם יכולים להשקיע את הכסף גם באפיקים עתירי סיכון כמו ניירות ערך ונגזרים. במשרד האוצר לא נלהבים מהרעיון שכן סיכון הכספים עלול לפגוע בהשקעה העתידית, וכדי לסגור את הפרצה הזו הביעו נכונות לבוא לקראת הבעלים כך שיוכלו לשעבד את הכסף כנגד הלוואות שלקחו הבעלים ומנגד הם יגבילו את יכולת הנמל להשקיע את הכסף באפיקים מצומצמים.
אחד הדגשים שבמשרד האוצר רוצים להכניס להסכם שייחתם עם בעלי נמל חיפה, שטרם הוכרע בדיונים, הוא היכולת להטיל סנקציות על הבעלים במידה שיבוצע שימוש בכספים שבקופת הנמל שלא למטרות שהוגדרו במהלך ההפרטה, כמו למשל מימוש השעבוד אם יתרחש. גורמים באוצר העלו אף את האפשרות של לקיחת חלק ממניות הנמל בחזרה למדינה כסנקציה אפשרית, כדי להקטין את הסיכון שהכספים שבקופה אכן ימומשו לצורך פירעון הלוואות הבעלים בדרך של מימוש השעבוד.
ירידה מתמשכת בהיקף המטענים
הדיונים בנושא מתרחשים ברקע אסדרת הנמלים בישראל וגם על רקע ירידה בפעילות בנמל חיפה מאז ההפרטה וכן על רקע חוסר היכולת לממש את התוכנית של הקבוצה ההודית לייצר רווחים מהירים מההשקעה, דרך מימוש תוכניות הנדל"ן, במסגרת פיתוח חזית הים של העיר חיפה — תוכנית שהוצגה כאמצעי עיקרי להצפת ערך.
הירידה בפעילות הנמל בשנתיים האחרונות נובעת מהגברת התחרות בנמלים וכן מהשפעות המלחמה, שהובילו לירידה בשינוע מטענים לכל נמלי הים. בשנת 2023 ירד היקף המטען בנמל חיפה ב־18% לעומת השנה הקודמת ל־11,662 אלפי טונות וב־2024 ירד ב־15% נוספים ל־9,909 אלפי טונות. נמל חיפה יכול היה להיות במצב רע יותר אילולא שותק נמל אילת בעקבות האיום החות'י, מה שהוביל לשינוע של כלי רכב המיובאים מהמזרח הרחוק — אחת הפעילויות הרווחיות ביותר - לנמלי חיפה ואשדוד.
שתי בקשות נוספות של נמל חיפה מצויות בבחינה של משרד הביטחון וכוללות השוואה של כללי הדין של נמל חיפה לנמלים הפרטיים, שכן כחברת נמל כפי שמוגדר נמל חיפה, יש מגבלות ביחס לנמלים הפרטיים האחרים והשנייה היא שינוי צו האינטרסים באופן שיאפשר למנות יו"ר ומנכ"ל הודים לתפקיד.
יו"ר נמל חיפה רון מלכא מסר כי "השינויים החלקיים שנחתמו השבוע לא מהווים אסדרה, אלא נותנים מתנות לחלק מהשחקנים, כאשר לא כל הפרטים מסוכמים, ודאי לא איתנו. זו לא אסדרת שוק, זה עיוות שוק. המהלך מסכן את פרנסתם של 700 עובדים בנמל חיפה".
