חכו רגע, לפני שאתם עוזבים
פרסום דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מציב מולנו מציאות שלא ניתן להתעלם ממנה. על פי הדוח, כ־83 אלף ישראלים יצאו מהארץ בשנה החולפת ולא שבו , מתוכם 78 אלף יהודים. לשם השוואה, בעשור שקדם לממשלה הנוכחית עמד הממוצע הרב־שנתי על כ־13.8 אלף בלבד. במקביל, רק 24 אלף ישראלים חזרו לארץ , ושיעור ה“חוזרים היהודים” הגיע לשפל של 88%, הנמוך ביותר מאז 2010.
המספרים אינם רק נתונים סטטיסטיים; הם עדות לשינוי עומק בתפיסת הדור הצעיר את עתידו כאן. הם משקפים עומס, עייפות ורצון טבעי להתאוורר, ולעיתים, כדי לראות טוב יותר, צריך מרחק. ההחלטה לנסוע לשנתיים־שלוש לעבוד, ללמוד או להתפתח היא מובנת ולגיטימית. אבל לפני שעוזבים לצמיתות, יש רגע אחד שבו כדאי לעצור ולשאול: מה אנחנו משאירים מאחור , ומה עוד אפשר לבנות כאן?
ישראל היא סיפור שלא נכתב מתוך תנאים, אלא מתוך חלום
הורים כמו שלי, שעזבו חיים טובים ונוחים לטובת מדינה עם הרבה אי וודאות, בנו כאן בית מתוך אמונה בצדקת הדרך, וזאת למרות קשיים גדולים ואתגרים דומים לאלו שאנו מתמודדים איתם היום. הם הניחו יסודות שעליהם כולנו עומדים, והם לא עשו זאת משום שהיה נוח, אלא משום שהאמינו שהמקום הזה שווה את המאמץ.
ההמשכיות הזו, התחושה שכל דור מחויב לתקן ולבנות עבור הדור הבא, היא מה שמאפיין את ישראל יותר מכל. זו מדינה שקמה מתוך אחריות הדדית, ותמיד, אבל תמיד, מתוך ביחד.
ככה נבנתה תעשיית ההייטק; ככה נבנה צה״ל; ככה נבנו קהילות, שכונות, קיבוצים וערים.
ומה שחייב להיות ברור לכולנו הוא שהכישרונות הגדולים ביותר הרופאות, היזמים, המהנדסות, המדענים, הם אלה שיכריעו כיצד ייראו כאן החיים בעוד עשור.
בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית ורפואית לא בגלל גודל, ולא בגלל משאבים. היא עשתה זאת בזכות אנשים שלא ויתרו גם כשהיה קשה כמעט עד בלתי אפשרי.
אנשים שהפכו משברים לחדשנות, קושי לתעוזה, ומציאות מורכבת לקרקע פורייה לפתרונות ששינו עולמות. צמחו פה חברות גלובליות מובילות שפרצו את גבולות הארץ הזו, רפואה ציבורית יוצאת דופן, מחקרים ששברו קונספציות ועוד ועוד, הם בזכות כל אותם אנשים מוכשרים.
וכשאנחנו מאבדים את אותם אנשים, את הסטודנטים, האקדמאים, המפתחות, הרופאים, היזמות, אנחנו מאבדים את היכולת שלנו להרים את הראש, להיות תחרותיים, ולבנות כאן חברה חזקה, חכמה וצודקת.
אני פוגש מדי יום יזמים צעירים שמקימים חברות דווקא עכשיו; רופאים ורופאות שמסרבים לוותר על הרפואה הציבורית; סטודנטים שממשיכים ללמוד למרות סבבי מילואים; חוקרות שמחליטות להישאר באקדמיה כאן, דווקא בתקופה הזו. הצעירים האלו יודעים דבר אחד חשוב: הם לא הדור הבא, הם הדור הנוכחי.
והם אלה שמעצבים כבר עכשיו את המציאות של כולנו.
ישראל יכולה וצריכה להיות אחד המקומות המרתקים בעולם. מקום שבו חדשנות רפואית וטכנולוגית מובילה את העולם. מקום שבו רופאים, חוקרים, יזמים ומהנדסים מייצרים פתרונות לעשורים קדימה.
מקום שבנוי על חיבורים, על גשרים, על אחריות הדדית. אנחנו לא מבקשים מכם “להישאר כדי להציל את המדינה”. אנחנו מבקשים לראות אתכם חלק ממנה, גם אם תצאו לתקופה. ללמוד, להתרחב, לצבור ניסיון, ואז לחזור.
ישראל תיבנה, כמו שתמיד נבנתה: ביחד. בכישרון של הצעירים. בהתעקשות של הרופאים. ביצירתיות של היזמים. בשורשים שהניחו ההורים שלנו, גם כשהיה קשה. וביכולת שלנו לראות לא רק מה חסר, אלא מה אפשר להיות.
אז לפני שאתם עוזבים , תזכרו: הסיפור הזה עוד נכתב. והוא זקוק לכם.
בועז דינטי הוא שותף בקרן ההון סיכון Qumra Capital
