סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו ו מקל ציבורי
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקלט ציבורי (צילומים: יואב דודקביץ, אוהד צויגנברג)

ניתוח
המחדל בעורף: לרבע מהאזרחים אין מיגון מטילים

ל־2.5 מיליון תושבים שהם כ־28% מהאוכלוסייה בישראל אין מיגון תיקני בבית או קרוב אליו; בפועל אין גוף שמנהל תוכנית רב־שנתית עם תקציב ידוע מראש לפתרון הבעיה; תמ"א 38 לא רלבנטית ועל הממשלה ליצור תמריץ חדש שיעודד בעלי דירות לבנות מרחב מוגן

המאמצים לקבלת תגובה לנתונים הכתובים בטור זה ממחישים את הבעיה שבגינה ל־2.5 מיליון תושבים שהם כ־28% מכלל האוכלוסייה בישראל, אין מיגון תיקני בבית או קרוב אליו. כל אחד מהגופים אליהם פניתי - רשות חירום לאומית, דובר צה"ל שתחתיו פיקוד העורף ומשרד הבטחון - הפנה אותי לגוף אחר. לרשימת הגופים שתחת אחריותם מיגון העורף אפשר להוסיף גם את המל"ל, משרד השיכון והבינוי, הרשות להתחדשות עירונית, מנהל התכנון וגם הרשויות המקומיות. בפועל אין גוף שמנהל תוכנית רב־שנתית עם תקציב ידוע מראש שיוביל לפתרון הבעיה.
סבב הלחימה האחרון הציף את הבעיה הזו שוב, אך ניסיון העבר מלמד כי כפי שהיא צפה כך היא תשקע ותשכח כאשר הלחימה תדעך. מבקר המדינה העריך בדו"ח שפירסם באוגוסט 2020 כי יש בארץ 700 אלף יחידות דיור ללא מיגון תיקני ובהן כאמור כ־2.5 מיליון תושבים. כל מטח טילים כמו גם רעידת אדמה מחזירים את השיח לדיון על תמ"א 38 שהיא התוכנית הממשלתית ארוכת הטווח היחידה לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והוספת ממ"ד. מהיום שהיא הושקה בשנת 2005 עד סוף שנת 2021 התוכנית הזו הצליחה להוסיף ממ"ד לכ־50 אלף דירות ישנות. ב־16 שנים בקושי 7% מהדירות שזקוקות לחיזוק והוספת ממ"ד קיבלו מענה.
אין חולק כי תמ"א 38 לא רלבנטית לפתרון הבעיה הזו וגם לא לחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה משום שהיא תלויה ברצון הטוב של הקבלנים. והם, בצדק, יוזמים פרויקטים כאלה על פי שיקולים של תועלת כלכלית. ככל שמתקרבים לגבול ולטווח הטילים שווי הדירות פוחת וכך גם המוטיבציה של הקבלנים לפעול. אבל גם אם בדרך נס מישהו ימצא מודל כלכלי שיהפוך את תמ"א 38 למכרה זהב בקריית שמונה או בשדרות, במדינה שבה מתחילה כל שנה בנייה של כ־60 אלף דירות אין סיכוי שמשימת המיגון תושלם בעשור הקרוב.
לכן, הממשלה, כשלא תעסוק באובססיביות רק בהפיכה המשטרית, צריכה ליצור תמריצים שיעודדו בעלי דירות לבנות ממ"ד או לפחות מרחב מוגן קומתי ביוזמתם וללא תלות בקבלנים. אגב, ממ"ד עולה כ־140 אלף שקל אבל בפיקוד העורף מכירים ואישרו פתרונות זולים יותר שיכולים לספק לפחות מיגון חלקי. פתרון נוסף הוא תוכנית במימון ממשלתי שתחתור ליצירת מרחב מוגן זמין לכמה שיותר תושבים. תוכנית כזו אושרה בקבינט הביטחוני כבר בשנת 2018 אך הביצוע שלה מדשדש. ביולי 2018 הקבינט המדיני ביטחוני קבע כי תגובש תוכנית רב־שנתית עד לשנת 2030, למיגון העורף אך עד עתה עדיין לא הוקצה לה תקציב. על פי אותה החלטה התקציב שנחוץ לטיפול במיגון העורף ובמחסור במרחבים ממוגנים הוא 5 מיליארד שקל. אך רק 10% מהסכום הזה הוקצה.
צוות בין משרדי בראשות המל"ל אמור היה להציג את התוכנית ואת המקורות התקציביים למימושה. התוכנית לא קודמה, בפועל התגבש בדיונים בין משרד האוצר למשרד הביטחון תקציב של כ־500 מיליון שקל שמיועד בעיקר לשיפור המיגון בצפון, על ידי חיזוק מוסדות חינוך, בריאות ורווחה; חיזוק דירות הדיור הציבורי, רכישת מיגוניות, ומיגון בתים פרטיים המצויים בקרבת גבול הצפון. ביצוע הפרויקט החל רק ב־2020 משום שעד אז עסק פיקוד העורף במיפוי האזור והצרכים.
משרד הביטחון מסר כי בתקציב המדינה לשנים 2024-2023 יהיה מענה תקציב לתוכנית המיגון. מדובר צה"ל נמסר כי "עד 2022 תיקצבו ממשלות ישראל בפועל כ־500 מיליון שקל, שמשמשים לבניית מאות ממ"דים, לתכנון של מאות נוספים, למיגון מוסדות ציבור ולשדרוג מקלטים. מינהלת מגן הצפון במשרד הביטחון פועלת כיום במקביל ב־8 ישובים בגבול לבנון ונערכת להרחיב את הפרויקט ליישובים נוספים. תקציב המדינה לשנים 2024-2023 צפוי לכלול מענה תקציבי רב־שנתי לתוכניות העורף, ובכלל זה תוכנית המיגון. השלמת פערי מיגון תתבצע על ידי פיקוד העורף ומשרד הביטחון בהתאם לקיומה של החלטת ממשלה ייעודית והגדרת תקציב ייעודי".