חברת ניהול מערכת החשמל נגד ועדת דיין: יצוא גז בכמויות גדולות מדי יפגע בביטחון האנרגטי
בחברת נגה טוענים כי מסקנות הביניים של ועדת דיין לבחינת משק האנרגיה בנוגע לעתודות הגז אופטימיות מדי, ועלולות לא להתקיים במציאות. בנגה גם מתריעים שישראל מייצאת הרבה יותר גז ממדינות עם פרופיל אנרגטי דומה
"ניתן לראות שאחוז היצוא בישראל גבוה משמעותית בהשוואה למדינות אחרות התלויות בגז טבעי לייצור חשמל, כגון ארה"ב, מצרים וארגנטינה", כך כתבו בחברת ניהול מערכת החשמל נגה בהתייחסותם למסקנות הביניים של ועדת דיין, הבוחנת את מדיניות יצוא הגז הטבעי ואת רמת התחרות בשוק המקומי.
על פי נגה, כ־70% מהחשמל בישראל מופק כיום מגז טבעי, אך כמחצית מהגז המופק מיועד ליצוא, מה שהופך את המדינה לחריגה בנוף הבינלאומי. בקנדה, למשל, שיעור יצוא הגז מההפקה דומה לזה של ישראל, אך הגז משמש רק להפקת כ־14% מהחשמל. בארגנטינה, שבה הגז הטבעי אחראי לכ־48% מהחשמל, פחות מ־10% ממנו מיועד ליצוא.
בנגה מתריעים גם על אופן חישוב עתודות הגז בוועדה, וטוענים כי "נראה שהוועדה מניחה 'קיומם של מקורות אספקה נוספים אשר כרגע אינם ידועים'. ככל שזו אכן ההנחה, יש להבין את הסיכונים הכרוכים באי התממשותם למשק החשמל ולמשק בכלל". כלומר, בנגה חוששים שההנחות האופטימיות של ועדת דיין עלולות שלא להתקיים במציאות. לכן בנגה ציינו את החשיבות של הוספה לדו"ח כיצד המדינה תספק גז טבעי לתחנות הכוח. בנגה מדגישים גם שיש צורך בהתייחסות באספקה של כמות הגז בהתאם לסיטואציה ולשעה במהלך היום – ולתת עדיפות למשק המקומי.
גורמים רבים בשוק ובממשלה ביקרו בחריפות את מסקנות הביניים של הוועדה, בטענה שזו בחרה שלא להגדיל את היקף עתודות הגז שיישמרו לשוק המקומי, וכי טובת חברות הגז גברה על טובת הציבור. הביקורת התעצמה לאחר שבאפריל פרסמה ועדת דיין את מסקנות הביניים שלה לקראת הדו"ח המלא.
פרסום הדו"ח לווה במחלוקות פנימיות חריפות. חלק מחברי הוועדה טענו שמשרד האנרגיה ניצל את כוחו ומספר נציגיו הרב בוועדה כדי לקדם דו"ח ביניים שלא יוביל לשינוי של ממש במשק הגז הריכוזי בישראל. ההתנגדות היתה כה חריפה, עד שמרבית הגופים החברים בוועדה - בהם משרד האוצר, רשות התחרות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ - בחרו להיעדר ממסיבת העיתונאים שבה הציגו מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין ושר האנרגיה אלי כהן את מסקנות הביניים.
בימים אלה הוועדה ממשיכה במפגשים עם גורמים בענף לקראת גיבוש ההמלצות הסופיות, שלהן השפעה מכרעת על שוק האנרגיה. עם זאת, לא ברור אם המסקנות הסופיות יובילו לשינוי משמעותי במדיניות היצוא או בשוק הגז המקומי. כמה ימים לפני פרסום מסקנות הביניים פנה מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל למשרד האנרגיה וביקש לבטל את מסיבת העיתונאים – בשל חוסר ההסכמות על פעילות הוועדה. המחלוקת המרכזית היא על כמות עתודות הגז שיישמרו למשק המקומי.
90% מהעתודות בידי שברון
כיום פועלים בישראל שלושה מאגרי גז: לוויתן (600 BCM), תמר (300 BCM) וכריש (100 BCM). מאגר כריש מוחזק ומופעל על ידי אנרג'יאן, בעוד שתמר ולוויתן מוחזקים על ידי בעלים שונים, אך מופעלים על ידי שברון (שברון גם מחזיקה ב־40% מלוויתן ו־25% מתמר). המשמעות היא שכ־90% מעתודות הגז בישראל מופעלות על ידי חברה אחת – מה שנותן לה כוח משמעותי בשוק האנרגיה הישראלי. בשנים הקרובות ייתכן שאנרג'יאן תתחיל הפקת גז גם ממאגר קטלן, המכיל כמה עשרות BCM.
כיום החברות מחויבות לשמור עתודות בהיקף של 440 BCM בלבד – כמות שתספיק ל־15–20 שנה. הצריכה השנתית כיום היא כ־13–14 BCM וגוברת עם העלייה לביקוש לחשמל, שזה בממוצע כ־3% בשנה. לכן, חלק מחברי הצוות רצו להגדיל את המספר ל־515 BCM, מה שייתן למשק המקומי ודאות של עוד 5–10 שנים לפני הצורך ביבוא גז. במשרד האנרגיה הביעו התנגדות להגדלת היצוא, כשברקע ציינו את הצורך בוודאות לחברות. אלא שהמשמעות היא שהמדינה תצטרך לייבא גז מוקדם יותר.
לחברות הגז המחזיקות בתמר ובלוויתן (כריש לא מייצא גז) יש אינטרס מובהק ביצוא הגז – מחיר הגז הטבעי ליצוא באופן ממוצע גבוה מזה של הגז בשוק המקומי. כך למשל באיגוד הגז – שמאגד חלק מחברות הגז המחזיקות במאגרים בישראל - הציעו להוריד את היתרות ל־335 BCM במכתב ששלחו לוועדה. תומכי היצוא טוענים שמדובר בוודאות רגולטורית ושיש לנצל את היתרונות הגיאו־פוליטיים שביצוא הגז.
היבט נוסף שבוועדת דיין בחרו שלא להתייחס אליו הוא התחרות: שברון, שמפעילה 90% מעתודות הגז בישראל, בעלת שליטה משמעותית על השוק המקומי. בשנים האחרונות השליטה של שברון על מחירי הגז פחות הורגשה – כריש החל את הפקת הגז באוקטובר 2022 ומוכר רק למשק המקומי, מה שיצר תחרות לשני המאגרים האחרים. הבעיה היא שכריש הוא המאגר הקטן ביותר מבין השלושה והעתודות ממנו, ברובן המכריע, כבר נמכרו – ולתחנות הכוח המקומיות נותר להסתמך על המאגרים ששברון מפעילה.
במשרד האוצר העריכו את הפגיעה של חוסר תחרות בשוק הגז הטבעי בישראל בכ־45 מיליארד שקל עד 2040, שמחצית מהסכום יחזור למשק המקומי במסים – כלומר החוסר בתחרות יפגע בצרכן הישראלי. לכן, כפי שנחשף בעבר בכלכליסט, במשרד האוצר רצו להוציא את שברון מאחד ממאגרי הגז, או לפחות להוסיף המלצה לדו"ח הביניים להוציא את החברה מאחד המאגרים – מהלך שלא יצא לפועל, בין היתר כי במשרד האנרגיה התנגדו לו.
בוועדת דיין שכחו להתייחס להיבט נוסף: השקיפות לציבור. ההערכות שצוינו ביחס לגודל המאגרים הן של החברות – שמניחות עתודות של קצת יותר מ־1,000 BCM בשוק המקומי. ההערכות הללו מדווחות לבורסה ונשענות על בדיקות שמבצעות חברות הגז. אלא שבמקביל במשרד האנרגיה מבצעים הערכות עצמיות לגודל המאגרים, בהסתמך על מידע מהחברות. בהערכה הפנימית של משרד האנרגיה היקף העתודות הוא כ־850 BCM בלבד – פער של 150 BCM בין הערכות החברות למשרד האנרגיה. בעבר במשרד האנרגיה דיווחו את הגודל של כל מאגר בהתאם להערכה של המשרד, אלא שכעת הוחלט לפרסם רק את הנתון המצרפי.
ממשרד האנרגיה נמסר: "התייחסויות הציבור נשמעות בימים אלה, ולאחר מכן יתקיימו הדיונים המסכמים".
