למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק השידורים לקריאה ראשונה בכנסת
הצעת החוק, שנועדה להתאים את שידורי הטלוויזיה לעידן האינטרנט, מעוררת קשיים מהותיים, ובין היתר מוטה לטובת ערוץ 14. המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי הזהירה מוקדם יותר היום כי מדובר בחוק ש"עלול לסכן את התקשורת החופשית". לדבריה, "ישנו חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת בכלל ובשידורי החדשות בפרט"
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') לקריאה ראשונה בכנסת את הצעת חוק השידורים. זאת, למרות התנגדות קשה שהביעה מוקדם יותר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי) אביטל סומפולינסקי שטענה כי החוק שמנסה לקדם שר התקשורת שלמה קרעי "מסכן את התקשורת החופשית".
החוק נועד במקור להתאים את האסדרה בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל לעידן האינטרנט לאחר שלא עודכן במשך עשורים, ובין היתר לבחון סוגיות של שימוש נרחב בשירותי סטרימינג שונים (למשל נטפליקס) ומעבר של שידורי הטלוויזיה מכבלים ולווין לרשת האינטרנט (ספקי OTT כמו למשל סלקום ופרטנר).
למרות שחוק שידורים הכרחי לשוק התקשורת המקומי - בחוק של קרעי נופלים קשיים מהותיים בהטייה לטובת ערוץ 14. החוק אמור לבחון גם סוגיות כמו הפקת תוכן מקורי והגבלות על בעלויות צולבות בין כלי תקשורת שונים.
מוקדם יותר היום, טרם הבאת החוק לדיון בוועדת השרים, הזהירה סומפולינסקי כי "קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית".
סומפולינסקי העלתה חששות מקידום החוק גם בהיבט החוק עצמו וגם בהליך החקיקה. מבחינת ההליך סומפולינסקי העלתה את הקושי של קידום חוק משמעותי כל כך כשברשות האסדרה מצביעים על פגם מהותי באחד מהליכי העבודה שנעשו. ואכן, במכתב שנשלח היום מרשות האסדרה לוועדת השרים לחקיקה נכתב כי: "בהליך גיבוש הרגולציה נפלו פגמים שונים ובהם פגם מהותי בנושא מהימנות החדשות".
סומפולינסקי הצביעה על קושי בחוק גם מבחינת התוכן: "משכך, ההצעה כוללת הסדרים שיוצרים סיכונים מוגברים לדמותה של התקשורת החופשית בישראל, שהיא חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של המדינה. על פי ההסדרים הנכללים בהצעה כפי שמוכרים לנו, ישנו חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת בכלל ובשידורי החדשות בפרט. בין היתר, מתעורר חשש להשפעה פוליטית ומסחרית ישירה על מערכות החדשות, שלעצמאותן ולתפקידן התקין נודע תפקיד מכריע בחברה דמוקרטית. השפעה שלילית זו עשויה להביא לפגיעה ממשית בעקרונות היסוד לחופש הביטוי והעיתונות".
בין היתר סומפולינסקי העירה על הקושי בשינוי ההסדרים בבעלות צולבת (אחזקה של אותו אדם או גוף בשליטה ביותר מכלי תקשורת אחד) ואופן מדידת הרייטינג על ידי גוף ממשלתי: "חשש כבד נוסף הוא כי שינוי ההסדרים הנוגעים לאחזקה ובעלויות צולבות בכלי תקשורת יביא לריכוז השליטה בכלי התקשורת בידי מעטים, תוך החזקות צולבות שעד היום נאסרו, וצמצום "מגוון הבמות" החיוני לשוק תקשורת בריא. כל זאת, כשלכתחילה מדובר בשוק קטן בעל סממנים ריכוזיים. לאלה יש להוסיף הסדרים מוקשים לא פחות דוגמת ההצעה למדידת נתוני צפייה על ידי גוף מדינתי - הסדר שלא נמצא לו אח ורע בעולם; דרישת מידע מגופי התקשורת על ידי מנכ"ל משרד התקשורת ולא על ידי מאסדר עצמאי כמקובל עד היום; הסדרי אכיפה מינהלית שלא לובנו די הצורך, ועוד".
