השופט סולברג: "הזדעזענו שיש 80 אלף צעירים שלא התגייסו"
השופט סולברג: "הזדעזענו שיש 80 אלף צעירים שלא התגייסו"
בג"ץ דן היום על העתירות של התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשית ותנועת אמא ערה להוצאת צווי התייצבות לכלל 80 אלף המועמדים החרדים לשירות בצה"ל. יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "יש לנו הוכחה ששר הביטחון הורה להונות את בג"ץ". החלטת בג"ץ צפויה בימים הקרובים
בג"ץ דן הבוקר בעתירות של התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשית ותנועת אמא ערה להוצאת צווי התייצבות לכלל 80 אלף המועמדים החרדים לשירות בצה"ל ויישום פסק הדין אשר ביטל את סעיף הפטור לגיוס של חרדים בני ישיבות. את המדינה מייצג מנהל מחלקת הבג"צים אבי מיליקובסקי.
15:44 - ההחלטות שהשופטים צריכים לקבל. השופטים צריכים עכשיו לקבל החלטות בשלוש שאלות. המרכזית היא האם להותיר צווים שיורו למדינה לנמק מדוע לא תוציא צווי התייצבות לכל 80 אלף המשתמטים החרדים. השני זה לקבוע לוחות זמנים, האם להיענות למשל לבקשת עו"ד שרגא ולתת למדינה רק שבועיים למתן תשובות. השלישי – להוציא רשימת שאלות לממשלה. פה יש חשיבות רבה לשאלה האם הם יענו לבקשת ברנע וידרשו את עמדת הממשלה לגבי צרכי הצבא והיעדים שלו בנושא גיוס חרדים. החלטת בג"ץ צפויה בימים הקרובים.
13:25 - "זה בלוף שהצבא יכול לקלוט רק 4,800 חרדים". לדברי יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא, "הצבא עובד עליכם בעיניים כל הזמן. משקר פעם אחר פעם. זה בלוף שהצבא יכול לקלוט 4,800 חרדים. הם לא מגדרים את הצורך כי אם יגדירו את הצורך לא יוכלו להעביר חוק השתמטות. הם כל הזמן משחקים ומהנדסים את המספרים כדי לא להיפגש עם הצורך. מספרים סיפורים שהצבא האדיר והמפואר יכול לגייס רק 4,800. זה אותו צבא שבין לילה גייס 400 אלף אנשי מילואים. אתה לא יכול לא לגייס את החרדים. אל תגייס את הילדים שלי, תגייס שנה רק חרדים".
נציג תנועת ישראל חופשית עו"ד חגי קלעי אמר שמכוח צו הפוקד הכללי כל בחורי הישיבות צריכים להתייצב ויכולים להפעיל נגדם סנקציות, גם אם לא קיבלו צו אישי. "הם הפרו צו. לא יכול להיות שהרשות המבצעת לא פועלת לפי הצו". זה אומר שבציבור שבו יש בעיית אי התייצבות חריגה יש לנקוט סנקציות חריגות.
נציג תנועת אמא ערה עו"ד גלעד ברנע תקף את העובדה ש"הממשלה לא קיבלה שום החלטה איך מגייסים. "הממשלה לא באירוע. הממשלה היתה צריכה להתכנס ולהחליט איך היא מבצעת את פסק הדין. החלטה שתקבע מה הצורך הבטחוני, כמה חיילים חסרים ואיך משלימים החוסר".
אחת מהצופות התפרצה בקריאות "נמאס להיות החמור של החרדים". הממונה על הבג"צים מיליקובסקי אמר ש"לא פרקטי להוציא 80 אלף צווים. המגבלות הן לא רק על יכולת הקליטה של הצבא. זה קב"נים. זה רופאים. זה ימים של לשכת הגיוס. לחיילים של כוח אדם יש עוד משימות. השופת ברק ארז אמרה ש"אולי אפשר לגייס אלף חיילי מילואים לעמוד במשימה". השופטים הודיעו שיקבלו החלטות לגבי צווים בהקדם.
10:06 - "שר הביטחון מורה להונות ולשקר את בג"ץ". יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא האשים את שר הביטחון ישראל כץ שהורה למערכת הביטחון להסתיר מבית המשפט העליון את עמדת צה"ל שהוא יכול לגייס כל כמות של חרדים משנת הגיוס 2026. לדבריו, "ההודעה הוגשה באחת בלילה אחרי שכבודם נתנו 11 דחיות. אנחנו מחזיקים מסמך ביד ששר הבטחון מורה לא לכלול בתשובת המדינה את היקפי גיוס שצה"ל מסוגל להם. זו הסיבה שהתגובה התעכבה. שר הביטחון מורה להונות ולשקר את בג"ץ. זו תעשייה שלמה של שקר. שר הביטחון עוסק בכך שלא תקבלו דיווחי אמת. זה אירוע שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. העמדה של צה"ל צורפה רק כי דרשנו מהיועמ"שית לפתוח בחקירה".
9:51 - "אנחנו לא רואים איך מגיעים ליעד של 4,800". כך אמר שופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג. לדבריו, "אנחנו לא רואים איך יתגייסו 4,800. אתם מסבירים למה לא נגיע ליעד. ההיענות לצווים כל כך מועטה. השאלה מה אמצעי האכיפה. צריך להבטיח שיתגייסו 4,800". נציג המדינה מנהל מחלקת הבג"צים אבי מיליקובסקי הודה שתהליך הוצאת צווי המעצר לוקח לפחות חצי שנה. בתגובה שאלה השופטת ברק ארז. "אם הצווים של עכשיו ברי אכיפה רק ביולי, זה מפחית עוד יותר את ההסתברות לעמוד ב-4,800. למה לא להוציא את כל הצווים של השנה כבר עכשיו. אם תוציאו צווי התייצבות נוספים בסוף פברואר תאחרו את הרכבת. להוציא בסוף פברואר זה טו לייט".
מיליקובסקי אמר, "האפשרות שלא נעמוד ביעד מטרידה אותנו מאוד. 4,800 זו התחייבות של המדינה. המדינה צריכה לעמוד בהתחייבויותיה. כל המאמצים האדירים של גורמי אכ"א ומאמצים אדירים של הייעוץ המשפטי לממשלה לעמוד בהתחייבות".
על פי הודעת המדינה השנה היעד הוא 4,800 ובשנה הבאה 5,760. השופטת ברק ארז ביקשה להבין האם במקרה שלא יעמדו ביעד, בשנת הגיוס 2025 יתווסף הפער ליעד של שנת הגיוס הבאה. "האם זה אומר שהמכסות מתווספות". שאלה פשוטה". מיליקובסקי אמר שאין החלטה בעניין כי המטרה לעמוד ביעד.
9:40 - "קראנו והזדעזענו שיש 80 אלף צעירים חרדים שלא התגייסו", כך אמר שופט בית המשפט העליון נועם סולברג בפתיחת הדיון על העתירות למשלוח צווים לכל תלמידי הישיבות. הוא הדגיש שיעד גיוס של 4,800 צעירים חרדים בלבד בשנת גיוס הנוכחית הוא "מאוד לא לשביעות רצוננו". השופטת דפנה ברק ארז ביקרה את העובדה שהמדינה היתה נדיבה מאוד במספרים על הגיוס אבל "הייתם פחות נדיבים במספרים על אמצעי האכיפה".
ביוני 2024 קבע בג"ץ כי לנוכח פקיעת הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות על המדינה לפעול לגייס את כל מי שאיבדו את המעמד, כ-80 אלף במספרם היום, ולהפסיק לתקצב אותם. המדינה הוציאה עד היום רק עשרת אלפים צווי התייצבות לצעירים חרדים וכן ל-14 אלף בני 16.5 כלומר של המחזור של בני 16-17. בשל האיסור שהטילו הרבנים התייצבו מתוך העשרת אלפים רק 450.
התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשות ותנועת אמא ערה עתרו להוצאת צווי התייצבות לכלל 80 אלף המועמדים לשירות החרדים. העדכון של המדינה לבג"ץ הוגש באופן חריג רק הלילה למרות שהדיון הבוקר. נציג המדינה מנהל מחלקת הבג"צים אבי מיליקובסקי התנצל על האיחור ואמר ש"עבדנו ימים ולילות". מיליקובסקי אמר ש"מספר המתגייסים בלשון המעטה לא משביע רצון". עם זאת ציין בסך הכל התגייסו בשלישון הראשון של שנת הגיוס 916 חרדים.
פרקליטות המדינה מודה בעדכון כי יעד הגיוס של 4,800 חרדים לשנת הגיוס הנוכחית "אינו הולם את צרכי הצבא ואינו עומד בערך השוויון". הפרקליטות עדכנה את בית המשפט כי החל משנת הגיוס 2026 יוכל לצה"ל לגייס כל כמות חרדים.
