AI וזכויות יוצרים שוב על הפרק: פסק דין פורץ דרך משנה את הכללים
בית משפט בגרמניה קבע תקדים משפטי עם השלכות גלובליות לחברות ישראליות וזרות הפועלות בתחום: שימוש בתכנים מוגנים לאימון מודלי AI דורש קבלת רישיון מראש. חברת OpenAI (ChatGPT) נמצאה אחראית להפרת זכויות יוצרים
בית המשפט האזורי במינכן קבע לאחרונה כי חברת OpenAI, המפעילה את ChatGPT, הפרה את דיני זכויות היוצרים בגרמניה. פסק הדין עוסק בשימוש של הצ'אטבוט במילות שירים (Song Lyrics) מבלי ש-OpenAI אחזה ברישיון מתאים מארגון זכויות היוצרים הגרמני GEMA, המאגד מלחינים, כותבים, ומפרסמים.
זהו פסק-דין פורץ דרך, המהווה אבן דרך חשובה בהתמודדות המשפטית עם השימוש בתכנים מוגנים על-ידי מודלי בינה מלאכותית, והוא מצטרף לשורה של תביעות זכויות יוצרים שהוגשו נגד OpenAI ברחבי העולם.
התביעה נגד OpenAI
בתביעה שהוגשה נגד OpenAI נטען כי החברה הפרה את דיני זכויות היוצרים בכך ששכפלה מילים לשירים פופולריים של מוזיקאים שונים, וזאת במטרה "לאמן" את מודלי השפה שעליהם מתבסס הצ'אטבוט ChatGPT. בית המשפט הגרמני קיבל את הטענה, וקבע כי החברה אכן אימנה את מודל ה-AI שלה באמצעות תכנים מוגנים, מבלי שקיבלה היתר לעשות כן מבעלי הזכויות.
פסיקת בית המשפט בגרמניה
בית המשפט קבע כי חברות המפעילות פלטפורמות בינה מלאכותית אינן פטורות מחובת התקשרות ברישיונות שימוש בתכנים מוגנים, וכי השימוש במילות שירים לצורך אימון או הפעלת מודלים של בינה מלאכותית מהווה שימוש הטעון רישיון מראש. בית המשפט קבע כי OpenAI מחויבת בתשלום דמי רישיון לארגון GEMA בגין השימוש המפר במילות שירים מוגנות בזכויות יוצרים.
בית המשפט דחה את הטענות של OpenAI לפיהן השימוש היה כלול במסגרת חריגים חוקיים או שימושים הוגנים. טענה אחרת שהעלתה OpenAI, ונדחתה, הייתה שמודל השפה שלה לא אחסן או העתיק חומרים מוגנים, אלא אך שיקף את מה ש"למד" בהתבסס על בסיסי המידע שנחשף אליהם; לכן, טענה החברה, כי מי שמחולל את הפלט המפר הוא המשתמשים שלה - ולא היא עצמה. עם זאת קבע בית המשפט, שלמידת מילות השירים, וכן השכפול שלהן, מהווים הפרה של זכויות היוצרים.
השלכות פסק-הדין על תעשיית הבינה המלאכותית
פסק-הדין צפוי להשפיע באופן משמעותי על תעשיית הבינה המלאכותית. הוא יוצר תקדים חשוב בכל הנוגע לאחריות משפטית של חברות טכנולוגיה המפתחות מודלים גנרטיביים. הפסיקה עשויה להוביל לגל תביעות נוספות מצד בעלי זכויות יוצרים, ולהחרפת הדרישות לשקיפות ולתשלום תמלוגים בגין תכנים מוגנים המשמשים לאימון פלטפורמות AI, תוך איתור של מודל כלכלי התואם את הצרכים הטכנולוגיים והמשפטיים כאחד.
מעניין עוד לעמוד על התוצאות המשפטיות השונות בשדה משפטי מרתק זה, שבבסיס כל אחת מהן ניצבת מערכת עובדתית שונה. בעוד שבית המשפט הגרמני הגיע למסקנה כי הנתבעת הפרה את דיני זכויות היוצרים, בתי המשפט בארצות-הברית קבעו שלא קמה אחריות על הנתבע כאשר נעשה שימוש בעותקים שאינם מפרים לא קמה אחריות (בעניין Anthropic ), וכאשר לא הוכחה פגיעה ביצירות המוגנות (בעניין Meta).
פסיקה זו רלוונטית גם לחברות ישראליות המפתחות מודלים של בינה מלאכותית גנרטיבית או משתמשות בהם במסגרת פעילותן העסקית. חברות אלו צריכות להיות ערות לסיכונים המשפטיים הכרוכים באימון מודלים על תכנים המוגנים בזכויות יוצרים, במיוחד כאשר הן פועלות בשווקים בינלאומיים. הן צריכות לאמץ מדיניות מחמירה יותר של הגנה על מידע מוגן בזכויות יוצרים, לרבות הטמעת טכנולוגיות המסננות חומרים מוגנים על-מנת שהמודלים שלהם לא יתאמנו על אותם חומרים, ולעשות מאמצים ניכרים לצורך קבלת רישיונות מבעלי הזכויות.
פסק-הדין מהווה אמנם החלטה דרמטית ופורצת דרך בתחום הבינה המלאכותית וזכויות היוצרים, אך ברור כי עוד צפויות התפתחויות משמעותיות בתחום זה. חברות המפתחות או משתמשות במודלי בינה מלאכותית צריכות להתחיל ליישם כבר עכשיו מדיניות זהירה ומחמירה בכל הנוגע לשימוש בתכנים מוגנים, כדי למנוע מצב שבו הן ימצאו את עצמן בחשיפה משפטית משמעותית.
ד"ר אבישי קליין הוא שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד.
ד"ר רן כרמי הוא עורך דין במחלקת התחרות והגבלים עסקיים במשרד.
d&b – לדעת להחליט
