ניתוח
מגעים ל"שקט תעשייתי": בנתב"ג חוששים משביתת פתע נוספת השבוע
מתנהלים מגעים עם ועד העובדים בניסיון להגיע להבנות ול"שקט תעשייתי" עד אחרי החגים; בין היתר מתקיים משא ומתן על תוספת כוח אדם וקביעות ומתוכנן מודל שיתאים את מספר העובדים בנתב"ג לעומס העבודה החזוי בחודשים הקרובים; במקביל מתקיימת היערכות משפטית למניעת שביתה או עיצומים
נתב"ג לא קרס ביום חמישי בגלל הפתעה, תקלה בלתי צפויה או אירוע ביטחוני. להפך, התאריך היה ידוע מראש, העומס היה צפוי, והמספרים היו מונחים על השולחן. יותר מ־106 אלף נוסעים בכ־620 טיסות היו אמורים לעבור ב־20 באוגוסט בשדה התעופה הבינלאומי היחיד של ישראל, שכבר שבועות מתקשה להתמודד עם הביקושים, עם עיכובים חריגים, תורים ארוכים, המתנה של 3 שעות לכבודה, מחסור בחניות למטוסים, מחסור בחניות לטסים ולמלווים, מחסור בכוח אדם ונהלים הזויים כמו המתנה של 3 שעות במטוס בלי מיזוג, בתקווה לתפוס את חלון ההמראה הקרוב.
דווקא ביום השיא הצטרפו למשוואה עיצומי עובדי רשות שדות התעופה (רש"ת). במשך כשעתיים וחצי הופסקו בפועל חלקים מרכזיים מהטיפול בטיסות, מזוודות לא הועמסו, שרוולים לא הופעלו, נחיתות בוטלו ומטוסים הוסטו לשדות תעופה באירופה. עשרות אלפי נוסעים שילמו את המחיר. השאלה הגדולה היא כבר לא רק מי אשם בעיצומים, אלא איך ייתכן שכל הגורמים שהיו אמורים למנוע את המשבר ראו אותו מגיע, ובכל זאת איפשרו לו להתרחש?
בשעה 12:00 עובדי רש"ת סיימו את עבודתם ומשמרת חדשה לא הגיעה. לא היה מי שיעמיס מזוודות או יוציא שרוולים להעלאת והורדת נוסעים. מאותו רגע מתחוללת מחלוקת על סמנטיקה. היתה או לא היתה שביתה. ברשות שדות התעופה טענו כי הפסקת פעילות נתב"ג בשיא עונת הקיץ היא "צעד קיצוני, בלתי נסבל, קשה ומיותר, שפוגע בראש ובראשונה בציבור", והפנו את האצבע המאשימה ליו"ר ועד העובדים, פנחס עידן, שלטענת גורמים ברשות ניצל את יום העומס כדי לגרום לחץ על המערכות. בהמשך התערבה שרת התחבורה, מירי רגב, שנמצאת בחופשה פרטית וצייצה ממרקש: "הנחיתי את הנהלת רשות שדות התעופה לעתור לאלתר לביה"ד לעבודה כנגד ועד העובדים על מנת לאלץ אותם לעצור את השביתה הבריונית והלא חוקית".
גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיום לפני כן ביקר את נתב"ג וחיבק את עידן, הצהיר: "נתב"ג ימשיך להיות פתוח ולעבוד כרגיל. מי שיעמוד בדרך - יעוף הביתה", ודרש לסלק את עידן, פעיל מרכזי בליכוד, מהמפלגה.
בוועד העובדים רואים את הדברים אחרת. כבר חודשים שנשלחים למשרד התחבורה ולהנהלת רש"ת מכתבי אזהרה על כך שחסרים עובדים. כבר במרץ דרש הוועד תוספת כוח אדם, בטענה כי לא רק עובדים חסרים, אלא גם קביעות. לטענת עידן, שרבים מבני משפחתו עובדים בנתב"ג, חייל משוחרר או סטודנט שעובד באופן זמני ולא מקבל את אותם תנאים כמו יתר העובדים, מסרב לעבוד שעות נוספות ומשמרות לילה בשיא חופשת הקיץ, ומרבית הנטל נופלת על כתפי העובדים הקבועים.
כשבשגרה סבל אמור לטפל ב־9-8 מטוסים במשמרת, בימי הקיץ הם מטפלים ב־14-12 מטוסים במשמרת, כאשר חלק משמעותי מהעבודה מתבצע בחום הקופח שבבטן המטוס, שם הטמפרטורות יכולות להגיע ל־39 מעלות. המחלוקת לגבי הגדרת ה"שביתה" נעוצה בכך שמשמרת של סבלי רש"ת נמשכת 9 שעות, אך בימי הקיץ הם ממשיכים עוד 3 שעות, שמוגדרות כשעות נוספות בשכר. המשמרת שהיתה אמורה לסיים עבודה בשעה 12:00 היתה צפויה להמשיך עוד 3 שעות, כפי שמקובל בימי הקיץ בנתב"ג, אך בהחלטה חריגה סירבה להמשיך עוד 3 שעות, וכך נוצר הפער בין השעה 12:00 לשעה 15:00, זמן שבו סבלי רש"ת כמעט לא עבדו.
לטענת הוועד, לא מדובר בשביתה, רק בהיצמדות לנוהלי עבודה מקובלים, אך השאלה המתבקשת היא למה דווקא ב־20 באוגוסט? ימים ספורים אחרי הפריימריז בליכוד ויממה בלבד לאחר הביקור של רגב ונתניהו בנתב"ג. עובדי רש"ת מספרים בפה מלא כי התבקשו להחריש טענות עד אחרי הפריימריז, על מנת שלא לפגוע בסיכוייה של רגב להתברג למקום טוב ברשימת הליכוד. למעשה, בכיר בוועד ביקש במפורש: "דברו איתי אחרי הפריימריז", מתוך הבנה כי את המלחמה עדיף לנהל בלי לכוון חיצים ישירות לרגב ולרדת לפסים אישיים. זו גם הסיבה שהשביתה לא התקיימה ביום שבו רגב ונתניהו ביקרו בנתב"ג, שכן הדבר היה דומה להכרזת מלחמה אישית נגדם, מהלך שהוועד בראשות עידן העדיף להימנע ממנו.
לכופף ידיים על גב הנוסעים
גם הנהלת רש"ת אינה חפה מאחריות. ההתעקשות של מנכ"ל רש"ת, שרון קדמי, ויו"ר רש"ת, יפתח רון־טל, להצהיר בכל ריאיון בשבועות האחרונים כי העיכובים נגרמים בגלל המרחב האווירי ביוון והמתדלקים האמריקאיים היא עצימת עיניים מול המציאות. נתב"ג פועל עם מחסור חמור בתשתיות, תוכניות פיתוח שמקודמות באיחור משמעותי וגם מחסור בכוח אדם. רש"ת הצהירה כי היא פועלת במלוא הכוח לגייס כוח אדם, אך זה לא תמיד תואם את המציאות. בחודש יולי אומנם גויסו כ־90 עובדים, אך מעטים הסכימו לעבוד בסבלות בעונה הכי חמה ובתנאים שמוצעים לעובדים זמניים.
בתחילת השבוע התחייבו ברש"ת כי יצורפו עוד 20 סבלים, בפועל הגיעו פחות מ־14, אך נשארו כ־8 בלבד, בזמן שהמספרים מדברים על מחסור של מאות זוגות ידיים עובדות. אבל כמה באמת סבלים צריך בנתב"ג? באוגוסט 2026, שבו צפויים לעבור בנתב"ג 2.67 מיליון נוסעים, עובדים במיון וניטול 978 עובדים, ואילו באוגוסט 2019, שנחשב חודש שיא בתעופה הישראלית ובו עברו בנתב"ג 2.8 מיליון נוסעים, עבדו במיון וניטול 976 עובדים. כשמספר העובדים הקבועים ב־2019 עמד על 32%, ואילו היום הוא עומד על 42% (ביחס לעובדי מיון וניטול בלבד).
אתמול בערב הודיע ועד עובדי רשות שדות התעופה כי קיים מחסור של 400-500 עובדים, וכי 100 נוספים נמצאים במילואים. המשמעות, לטענתו, היא מחסור חמור בעובדים שמשפיע באופן ישיר על האפשרות לתת שירות לנוסעים בנתב"ג. לפי הוועד, העובדים נותני השירות ברשות שדות התעופה, האחראים על התפעול השוטף והסדיר של נתב"ג, מועסקים 220-260 שעות בחודש, "בחום וללא הפסקה". בוועד מבהירים כי הנתונים מחייבים "טיפול עומק מיידי ודחוף", וכי הנושא דורש טיפול טרם החגים, בהם צפויים עומסים. ברשות שדות התעופה אמרו בתגובה כי לא חסר כוח אדם, וכי הסיבה היחידה לכאוס היא השבתה יזומה של הוועד.
מי שהופתע מהבלגן בנתב"ג כנראה שכח שביולי 2025, חודש בלבד לאחר סיום מבצע "עם כלביא", התרחשו עיצומים דומים בנתב"ג. זה קרה כיוון שעשרות עובדים בנתב"ג עברו ממשרה מלאה למשרה חלקית בתקופת הלחימה באיראן, והוועד דרש להשיבם, בטענה שחסרים 200 עובדים. גם אז עידן הוציא מכתבים לרש"ת ולמשרד התחבורה. במקרה הזה, זמן קצר לאחר תחילת העיצומים החליטה הנהלת רשות שדות התעופה להחזיר את אותם עובדים למשרה מלאה, והשגרה שבה לנתב"ג. הפעם נראה כי שני הצדדים החליטו לכופף ידיים על גב הנוסעים, ואף אחד לא נסוג.
במשרד האוצר מעריכים כי העלות המשקית של העיצומים בנתב"ג תסתכם, באומדן ראשוני, ב־25–30 מיליון שקל. הנזק כולל את אובדן הזמן של הנוסעים, עלויות ישירות ותפעוליות לחברות התעופה, אובדן הכנסות לרשות שדות התעופה ולמפעילים בנמל, וכן פגיעה בפעילות המטענים, הבלדרות ושרשרת האספקה. באוצר מציינים גם את ההשלכות על ענפי התיירות והמלונאות. עוד מציינים כי האירוע קרה עקב הקיבולת המצומצמת של תשתיות התעופה בישראל והתלות של המדינה בנתב"ג ובמפעיל יחיד. במקביל, המשרד מותח ביקורת על מבנה הפעילות ברשות שדות התעופה ועל כוחו של ועד העובדים. בין הצעדים שמציע האוצר למניעת משברים עתידיים: קידום שדות התעופה ברמת דוד ובצקלג, הגדלת הקיבולת בנתב"ג, קידום הפעלת שדות תעופה בידי גופים פרטיים ותוכנית התייעלות ברש"ת.
במשרד התחבורה פועלים כדי למנוע מצב של שיתוק נוסף. גורמים מהמשרד יצרו קשר עם מובילי הוועד כדי להגיע להבנות ולשמור על "שקט תעשייתי" עד סוף אוגוסט ועד אחרי החגים. אז הצדדים יישבו למשא ומתן בניסיון לסכם את מספר העובדים והקביעות שתינתן, וכן ינסו לבנות מודל שיתאים את מספר העובדים לעומס העבודה בנתב"ג על בסיס התחזיות לחודשים הקרובים.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "בהתאם להודעת רשות שדות התעופה, ההנהלה והעובדים מקיימים דיאלוג רציף, ואין כל היערכות לשביתה נוספת. באשר לטענות בדבר תזמון השביתה, מדובר בטענה חסרת בסיס". מרש"ת נמסר בתגובה כי "רשות שדות התעופה דוחה את הניסיון לייחס את העומסים והשיבושים בנתב״ג בעיקר למחסור בכוח אדם. באוגוסט 2019 עברו בנתב״ג כ־2.8 מיליון נוסעים, יותר מהיקף התנועה באוגוסט הנוכחי, וזאת כאשר במערכים התפעוליים הועסק סדר גודל דומה של עובדים לזה המועסק כיום".
לדברי רש"ת כדי להבין את שאירע בימי השיא האחרונים צריך להציג לציבור את התמונה המלאה: "נתב״ג התמודד במקביל לעומסי השיא העונתיים של הקיץ, עם מגבלות ועומסי תעבורה חריגים במרחב האווירי האירופי, וכן עם פעילות ונוכחות של מטוסי התדלוק האמריקאיים בנתב״ג. שילוב הנסיבות הזה יצר הצטברות של טיסות ועיכובים, ובהמשך גם עומסים במערכי הקרקע".
