מחקר חדש מצא: עצים בתוך העיר מפחיתים תמותה - אבל בישראל ממשיכים לכרות
לפי המחקר, הגדלת חופת העצים העירונית מצמצמת את התמותה השנתית בכ־10% ומגינה על הלב, הריאות ובריאות הנפש, בעיקר בשכונות מוחלשות. אלא שבעוד בעולם מבינים שצמרות בוגרות הן כלי ברפואה מונעת, בישראל כורתים מאות אלפי עצים בשנה ומפקירים את הרחובות לעומסי חום קטלניים
השרב הקיצי הביא עמו השבוע טמפרטורות גבוהות לערי ישראל. קשה היה לצאת מהבית לבטון החשוף מבלי להרגיש את השמש הקופחת ולחשב מיד את זווית ההימלטות המהירה ביותר אל היעד, או אל הפינה המוצלת ביותר באזור. מי שחי בערים שכורתות עוד ועוד עצים ומטפחות מדשאות פלסטיק וכבישים רחבים, מרגיש היטב בחסרונם של העצים בקיץ. כעת מחקר חדש קובע: ככל שעצים נעלמים משכונות עירוניות, איתם אובדים גם חיי אדם. אם ראש העיר שלכם החליט להצליל את העיר בעצים בעלי חופה רחבה, ייתכן כי הפחית כך את התמותה השנתית ב־10%.
מדעני אוניברסיטת נורת'ווסטרן עקבו אחר שיעורי תמותה ותנודות בכיסוי חופת העצים לאורך 11 שנים בשיקגו. הם ניתחו נתונים של מעל 220 אלף מקרי מוות לצד נתוני לוויין ברזולוציה גבוהה של כיסוי העצים, הטמפרטורה ומדדים דמוגרפיים וסוציו־אקונומיים. הם גם בחנו את השינויים משנה לשנה בחופת העצים, והגיעו למסקנות מעניינות לגבי השפעת כיסוי חופות עצים וחום הקיץ על מקרי מוות ותחלואה. החוקרים מצאו כי שינוי חיובי משנה לשנה בחופת העצים הוביל לירידה של כ־10% בתמותה הכללית. העלייה בחופת העצים הובילה, בין היתר, לירידה של כ־16% בתמותה ממחלות נפש, לירידה של 11% בתמותה ממחלות נשימה, לירידה של 9% בתמותה ממחלות לב וכלי דם ולירידה של 9% בתמותה בשל בעיות שלד־שריר (כמו דלקות פרקים).
הירידה בתחלואה לא מפתיעה, שורה של מחקרי עבר כבר חשפה את ההשפעה הבריאותית החיובית של עצים על בני־המזל שזכו לכאלו בשכונת המגורים שלהם. האפקט המשמעותי ביותר הוא על בריאות הנפש והמוח: נוכחות עצים במרחב העירוני מורידה מדדי עוררות קורטיזול (הורמון הלחץ), מפחיתה עומס קוגניטיבי וממתנת תחושות בדידות וחרדה. הפחתת המתח הנפשי הכרוני מתורגמת ישירות לירידה באירועים מוחיים ובסיבוכים פסיכיאטריים ונוירולוגיים. גם הפחתה במחלות נשימה לא מפתיעה: עצים משמשים כפילטר ביולוגי המנקה את האוויר העירוני ממזהמים חלקיקיים.
גם בריאות הלב משתפרת: מכת חום ועומס חום כרוני מטילים עומס אדיר על מערכת הדם, המנסה לקרר את הגוף באמצעות הרחבת כלי דם והגברת קצב הלב. הפחתת טמפרטורות השיא באמצעות צל והתאיידות מהעצים מונעת אירועי לב חריפים, במיוחד בקרב קשישים. החוקרים אף מצאו ירידה במחלות שלד ושריר, ככל הנראה מפני שרחובות מוצלים ונעימים מעודדים תושבים לצאת להליכות ולבצע פעילות גופנית במרחב הציבורי, שמחזקת את העצמות והשרירים ומפחיתה סיכון לנפילות קטלניות.
פגיעת חום קטלנית בשכונות מוחלשות: תושבי השכונות העניות בערים סובלים הרבה יותר מהיעדר צל ברחובות
על מי נופל עיקר הנטל הבריאותי והסביבתי? התשובה לא מפתיעה: השכונות העניות יותר סובלות מהיעדר צל והתושבים משלמים בבריאות. החוקרים חילקו את שיקגו לחמישה אזורים מובחנים וחשפו פערים סוציו־אקונומיים וסביבתיים: השכונות החזקות נהנות מטמפרטורות נמוכות יותר (בזכות קרבה לאגם או לשמורות טבע) ושיעורי תמותה נמוכים בהרבה.
השכונות המוחלשות (בדרום ומערב העיר) סובלות משיעורי תמותה גבוהים פי 2.5, ומטמפרטורות קיץ גבוהות יותר. בשכונות הללו, לאורך השנים, נכרתו הרבה יותר עצים וכך אבדה חופת צל. השכונות החמות הללו סובלות מתופעת “אי החום העירוני”, אך ככל שגדלה בהן חופת העצים - כך ראו החוקרים שפחתו שיעורי התמותה.
סימולציות שהורצו במסגרת המחקר הראו כי אפילו תוספת צנועה של 0.03% בלבד בכיסוי העצים השנתי (השקולה לתוכנית הנטיעות העירונית של שיקגו - כ־75 אלף עצים בחמש שנים, או כ־14 אלף עצים בשנה) יכולה למנוע 105 מקרי מוות מיותרים מדי שנה. מרבית מקרי המוות שייחסכו (55%) - בשכונות העניות שבעיר. כך מצאו החוקרים שחופת עצים היא כלי זול למדי להגנה על בריאות הציבור ולהתמודדות והסתגלות לשינויי האקלים.
מעבר לקירור בצל ולהפחתת אפקט אי החום העירוני, עצים משפרים את איכות האוויר, מעודדים פעילות בחוץ, מפחיתים מתח, חרדה ולחץ דם, מגבירים לכידות חברתית, מפחיתים סחף קרקע ותומכים במגוון ביולוגי. החוקרים מתייחסים לעצים ככלי ברפואה מונעת, ומצביעים על כך ששימור עצים בוגרים חשוב יותר מנטיעה של עצים חדשים, שעה שעיריות רבות כורתות עצים בוגרים בקצב, ונוטות להתפאר בתוכניות נטיעה מפוארות. נטיעת עצים והגדלת חופה אינן היינו הך. שתילים צעירים זקוקים לשנים כדי לפתח צמרות רחבות, בעוד עצים בוגרים כבר מספקים צל ואזורי קירור נרחבים. הגנה על החופה הקיימת היא קו ההגנה הראשון.
התוכנית הלאומית לקירור עירוני: המדינה ממשיכה לכרות בקצב גבוה בזמן שהיא מצהירה על יעדי הצללה
בשנים האחרונות, כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים וגל החום העירוני, ערים רבות ברחבי העולם החלו להתייחס לצמחייה עירונית לא כאל פריט דקורטיבי - אלא כאל תשתית בריאותית חיונית. גם בישראל זיהו את החשיבות, והכריזו ב־2023, בתקופת ממשלת השינוי, על התוכנית הלאומית לקירור עירוני. לאחר מכן נפלה הממשלה, והתוכנית לא תוקצבה מאז. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביולי האחרון חשף את הסיכון הבריאותי שאיתו מתמודדים הישראלים. באזורים עירוניים צפופים טמפרטורת האוויר גבוהה בכ־2 עד 12 מעלות מזו שמחוץ לערים - כלומר, החום הכבד ביותר נמצא בדיוק היכן שגרים רוב האנשים. אבל כ־90% מהשטח העירוני בישראל הם ללא צל. רק ב־0.25% מהרחובות יש לפחות 50% צל; ב־54% מהרחובות ההצללה נמוכה מאוד (20%-5%); וב־37.5% מהרחובות אין צל כלל. ובזמן שהתושבים תרים אחר הצל, הרשויות כורתות בקצב: ב־2023-2014 נכרתו ברישיון 761,782 עצים במרחב העירוני. בשנת 2024 לבדה, מדובר היה ב־144,230 עצים. במילים אחרות, המדינה ממשיכה לכרות בקצב גבוה בזמן שהיא מצהירה על יעדי הצללה, ובינתיים לא חותרת למימושם.
בזמן שבעולם עוד ועוד מחקרים מצביעים על כך שעצים מצילים חיים, ישראל דווקא כורתת עצים בהמוניהם, כמעט לא מצילה, ולא נערכת להתמודדות עם שינויי האקלים המחריפים - וכל זאת בזמן שהשירות המטאורולוגי צופה החרפה בעומסי החום: עד 2100 כל אזור בארץ צפוי לעלות בממוצע בשתי מדרגות עומס חום, ובמחצית השנייה של המאה עומסי חום גבוהים מאוד וקיצוניים ייהפכו לשגרה כמעט בכל ישראל. כך, למשל, אירועי עקת חום קיצונית צפויים לחזור אחת לשנתיים־שלוש במקום אחת לעשור כיום. אם כבר כיום, לפי אומדן המשרד להגנת הסביבה, גל חום משמעותי מוביל לכ־45 מקרי מוות עודפים בישראל — המצב עוד צפוי להחמיר.
לעת עתה, גם העבריינים הכורתים עצים - לא משלמים מחיר. למעשה, מתחילת 2026 אי אפשר לחקור ולהעמיד אותם לדין, מפני שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא חותם על הסמכה לפקחים בתחום. עד שנת 2025, מדובר היה בסמכות שהיתה נתונה בידי רשות הטבע והגנים. הקנסות אינם גדולים: 7,500 שקל לעץ. בשטח גם לא התבצעה אכיפה קפדנית, וכעת החליטה הממשלה לבצע שינוי סמכויות ולהעביר את התחום ליחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות, שכבר עמדה במרכזם של דו"חות ביקורתיים שונים בשל עבודתה. גם אם הציפיות לגבי ההמשך אינן גדולות, על פי פקודת היערות, מי שמעניק את ההסמכה לחקור תחת אזהרה ולהטיל קנסות הוא השר לביטחון לאומי. אלא שבן גביר לא חתם מאז ינואר ועד היום על התקנות. וכך, במשך שמונה חודשים אין אפשרות לחקור, לקנוס או להגיש כתבי אישום נגד אלו שביצעו עבירה פלילית וכרתו עץ או יער ללא רישיון.
השר איתמר בן גביר מסר בתגובה כי "המשרד לביטחון לאומי עומד בקשר שוטף עם רשות הטבע והגנים, וסוגיית הסמכויות לא עלתה על הפרק בשום שלב. בשלב זה הנושא נמצא בבדיקה בין־משרדית וכאשר תתקבל החלטה נעדכן באמצעים הרלבנטיים".
