"המבצר האנושי האחרון": מגשרות המשפחה המובילות מתמודדות עם השאלות הכי קשות במקצוע
בפורום Duns 100 השנתי של בכירות ענף המשפט בתחום גישור המשפחה שנערך אתמול נדונו דילמות מורכבות: היכן עובר הגבול בין גישור לייצוג, מה עושים כשיש אלימות, ואיך שומרים על טובת הילד כשההורים בסכסוך
כשבני זוג מחליטים להיפרד, הם עומדים בפני צומת דרכים קריטי: האם ללכת למערכה משפטית ממושכת ויקרה בבתי המשפט, או לנסות למצוא דרך משותפת קדימה? כאן נכנס לתמונה תפקיד מקצועי ייחודי ומורכב – המגשרים המשפחתיים. המגשרים המשפחתיים הם אדריכלים של הסכמות, אלו שבונים גשרים בין אנשים שחיו ביחד שנים וכעת מתקשים לפעמים לשבת באותו החדר. הם אלו שעוזרים להם לעבור מהריסות הנישואין לתכנית חיים חדשה – מציאותית, הוגנת, ובעיקר כזו שמאפשרת להם להמשיך הלאה בכבוד, כל שכן בתקופה מורכבת כפי שאנחנו חווים החל מתחילת העשור הנוכחי.
המגשרת, או המגשר, אינם שופטים, לא עורכי דין של אף אחד מהצדדים, ולא פסיכולוגים זוגיים. הם גורם שלישי נייטרלי שתפקידו לסייע לבני זוג להגיע להסכמות במסגרת תהליך מובנה, מכבד ומקצועי. בעוד שבבית המשפט שופט מכריע מי צודק ומי טועה, המגשרים עוזרים לשני הצדדים למצוא פתרונות שמתאימים לצרכים הייחודיים שלהם ושל ילדיהם. אבל תפקיד המגשר כולל הרבה מעבר לניהול שיחות. הוא צריך לזהות פערי כוחות בין הצדדים – מצבים שבהם צד אחד חזק יותר כלכלית, רגשית או מבחינת הידע המשפטי. עליו לוודא שההסכמה תהיה מדעת אמיתית, שכל צד מבין את המשמעות של מה שהוא מסכים לו, ושאף אחד לא נכנס להסכם מתוך פחד, לחץ או חוסר ידיעה.
מלבד ידע מקצועי והבנת החוק בצורה יסודית ומעמיקה, תפקיד המגשרים המשפחתיים מצריך פעמים רבות גם אינטליגנציה רגשית גבוהה, אמפתיה, יכולת קריאת מציאות מרשימה, הקשבה, יכולת לתקשר דברים בצורה נבונה, כאשר גם הניסיון משחק תפקיד משמעותי בתחום הגישור שהוא תחום בעל מורכבות ייחודית.
בנוסף, כשיש ילדים, האתגר הופך למורכב הרבה יותר. המגשרים צריכים לשמור על טובת הילדים גם כאשר ההורים נמצאים בשיא הסכסוך, גם כשהם משתמשים בילדים ככלי מיקוח, וגם כשהיכולת ההורית שלהם מתערערת בגלל הכעס והכאב. הם צריכים להזכיר להורים שמעבר למאבק ביניהם, יש ילדים שזקוקים לשניהם, ושהחלטות שהם מקבלים היום ישפיעו על ילדיהם לשנים קדימה.
המגשרים גם צריכים לזהות מצבים שבהם גישור לא מתאים לרוב – למשל כשיש אלימות פיזית, שליטה כלכלית קיצונית, או מצבים שבהם צד אחד פשוט לא מסוגל לקחת החלטות בצורה עצמאית. במקרים כאלה, עליהם להיות אמיצים מספיק להפסיק את התהליך ולהפנות את הצדדים למסלולים אחרים.
נדמה שככל שהשנים עוברות, תפקיד המגשר המשפחתי והאפשרות של גישור משפחתי הופכים לנורמה, וזאת בניגוד לדימוי שהיה נחלתו של הגישור המשפחתי בעבר. הדבר קורה לא רק בגלל העידוד שמקבל ההליך מצד הרשויות, אלא גם בגלל שכיום אנשים מבינים שיש אפשרות לסיים את מערכת היחסים בהסכמה וללא מחלוקות משפטיות מתישות הפוגעות בבריאות האדם ובממונו, וזאת באמצעות אדם מקצועי, מנוסה ובעל התכונות הנדרשות לגישור, "כגוף שעוסק בדאטה ודירוגים", הסבירה עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "אנחנו פוגשים שוב ושוב תחומים שבהם קבלת החלטות מתבצעת בתוך אי ודאות. גישור הוא אחד התחומים שבהם ניסיון, מתודולוגיה ואמון הם תנאי בסיס".
במהלך הפורום שהפגיש את בכירות המגשרות המשפחתיות בישראל עלו לדיון נושאים רבים הנוגעים בליבת עבודת המגשר, הן בתקופות של שגרה, והן בתקופות של משבר. המגשרות שהשתתפו בפורום שוחחו על גבולות המקצוע - איפה נגמר הגישור ומתחיל הייצוג, איזון כוחות והוגנות תהליך, אלימות במשפחה, שליטה וכפייה, ילדים והורות, כסף, שקיפות ומחלוקות כלכליות ועוד.
החיפוש אחר איזון
עו"ד דגנית אלישיב, מייסדת ובעלים 'דגנית אלישיב עורכת דין ומגשרת', התייחסה לשאלת איזון הכוחות בתהליך הגישור ואמרה כי, "ההבדל בין להתערב ולהרים דגל לבין לתת לדברים לעבור תלוי באיזון הכוחות. התפקיד שלי הוא לא 'אמצע' אלא לבנות גשר שהצדדים יכולים להיפגש עליו. אני מרימה דגל אדום כשאני מזהה שטעות נובעת מאי-ידיעה. אני מקפידה ללוות את הצדדים באישור ההסכם ולתעד בפרוטוקול את הוויתורים המרכזיים תוך הסבר ברור שלהם".
עו"ד אליה טל, מייסדת ובעלים 'אליה טל עו"ד ומגשרת', הרחיבה על נושא ההסכמה מדעת והאיזון בין הצדדים ואמרה כי, "המטרה שלנו היא להגיע להסכמה מדעת, כמו בעולם הרפואי – להבין סיכונים, סיכויים וכל האפשרויות. אם מישהי רוצה חופש ומבינה על מה היא מוותרת, צריך לכבד את הוויתור. אני מחפשת איזון מתוך השוני ובוחנת יחסי כוח ברבדים שונים. לפעמים אחד חזק כלכלית והשני חזק בניהול הבית והילדים – ולכל אחד צריך לאפשר להתחזק בתוך הגישור. המפתח הוא לתת מקום לכל צד באופן שמייצר איזון אמיתי".
עו"ד דנה דרזנין, מייסדת ובעלים 'דנה דרזנין עו"ד ומגשרת', הדגישה את חשיבות ההכשרה המקצועית של המגשר ואמרה כי, "הסכמה חייבת להיות מדעת: לדעת הכול ואז להחליט. אם יש פערים או ספקות, צריך לבדוק, להיעזר באנשי מקצוע, ורק אחר כך לשקול ויתורים. האיזון בגישור מורכב, ויש גם טענות שהניטרליות עלולה לחזק את החזק ולהחליש את החלש. לכן מגשר צריך הכשרה רחבה ויכולת לזהות אם גישור מתאים בכלל. אם אני רואה שבשיחת היכרות צד אחד שולט בחדר והשני שותק – אני קודם בודקת התאמה ואז פועלת לאזן, כולל הפניה לליווי משפטי כשצריך".
עו"ד אביה שטיין קורלנד, מייסדת ובעלים 'אביה שטיין קורלנד משרד עורכי דין וגישור', התייחסה לחשיבות האבחון המקצועי בתחילת התהליך ואמרה כי, "העיסוק שלי אינו רק בגירושין, אלא בניהול קונפליקטים מורכבים. הניסיון שצברתי לימד אותי שסכסוך שאינו מאובחן ('אינטייק') נכון בתחילתו, עלול להחריף ולהפוך למאבק מתמשך. לכן אני מקפידה על אבחון מקצועי ומעמיק, שמאפשר לבחור את המסלול המדויק לכל מקרה – גישור, גירושין בשיתוף פעולה או הליך משפטי – ולבנות פתרון שמחזיק לאורך זמן".
חשיבות ההסתכלות על טובת הילדים
עו"ד לירון שיינקמן, מייסדת ובעלים לירון שיינקמן משרד עורכי דין וגישור, דיברה על פערים קיצוניים והאחריות כלפי הילדים ואמרה כי, "אם הפערים קיצוניים, לפעמים לא נגיע לגישור – ואז כלי כמו גישור משותף יכול לעזור. אפשר גם להיעזר בבני משפחה או במלווה מתאים בחדר הגישור, ויש פתרונות שלא מחייבים לעצור את התהליך. למרות שאנחנו עוסקים בילדים, הם לא נמצאים בחדר ואנחנו נשענים רק על מה שההורים מביאים. לכן האחריות שלנו לדאוג לטובת הילד גדולה במיוחד. תמיד יש מתח בין מה שאנחנו חושבות שנכון לבין מה שההורים משקפים".
עו"ד שרון ענבר, מייסדת ובעלים שרון ענבר עו"ד ומגשרת, התייחסה לסוגיית טובת הילדים בתהליך הגישור ואמרה כי, "טובת הילדים הינו נושא שמחד מוסכם על כולם, מהשופט, דרך המגשרת וכמובן על ההורים, בפועל, הינו שדה מריבה מדמם ביותר. סוגיית טובת הילדים מודגשת תמיד על ידי שופטי בית המשפט לענייני משפחה, מצפן לפעולתם של עורכי הדין והמגשרת. אני נוהגת לומר למגושרים שלי: 'הילדים נמצאים במרכז חדר הגישור, גם כשאינם נוכחים בו'. 'הילדים שלכם הם הלקוחות שלי, בדיוק כמוכם'. אולם בפועל, הריבים הנוגעים לילדים, בהיותם התחום הרגיש ביותר, מתדרדרים מהר להיות כלי נשק מרכזי בסכסוך. אחד מתפקידיה המרכזיים של המגשרת הוא לשמור על טובת הילדים והאינטרסים שלהם, גם כשהיכולת ההורית נחלשת בצורה משמעותית, אצל אלה שאך לפני רגע נופפו בדגלי טובת הילדים.
עו"ד ענבר גם התייחסה לשאלה כיצד ניתן להפוך את הגישור ליעיל יותר ואמרה כי, "אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של תהליך הגישור על המשפט, הוא יעילותו ותקופת הזמן בה ניתן להשלים את ההליך ולאפשר לבני הזוג לצאת לדרך חדשה. אבל האם ניתן לייעל את תהליך הגישור? לעיתים זה אכן אפשרי. זה בעיקר תלוי בבשלות הצדדים ויכולתם לתקשר בין הפגישות באמצעות הדרכה והכוונה של המגשרת. בעוד שאצל חלק מהזוגות, באופן טבעי, תחושות הכעס והעלבון, אינן מאפשרות כמעט שום סוג של שיח מחוץ לחדר הגישור, הרי שמקצת הזוגות מסוגלים לקיים דיון פרודוקטיבי, ללא מעורבות של צד שלישי, המגשרת או עורכי דין. לזוגות אלה אני נותנת 'שיעורי הבית' מעין 'רשימת מטלות', באמצעות רשימת נושאים שצריכים להכניס להסכם, רשימת הוצאות מוסכמת, לבניית תקציב עבור הילדים, איסוף מסמכים רלוונטיים וכו', משימות אלו עשויות לקצר את זמן הגישור. לצורך כך בני הזוג נדרשים להיות בעלי יכולת בסיסית לתקשר האחד עם השני בין פגישות הגישור. דרישה זו אינה פשוטה בשלב זה, לכן אופציה זו אינה מתאימה לכולם. גישור בהן מתאפשרות פעולות אלו, מסתיים, לעיתים, בשליש מהזמן הממוצע של גישורים".
עו"ד אפרת אנג'ל, מייסדת ובעלים 'אפרת אנג'ל משרד עורכי דין וגישור', התייחסה לאתגר המורכב של גישור במצבי אלימות ואמרה כי, "כשמלמדים גישור הגישה הקלאסית אומרת שאיפה שיש אלימות לא יכול להיות גישור. מי שסובל מאלימות אין לו בעצם את יכולת הבחירה, אין לו באמת הסכמה מדעת. אבל אני אומרת, מגשרים מנוסים – לפעמים גישור תהיה הדרך היחידה לשבור את המעגל הזה ולצאת ממנו. כשיש אלימות פיזית או סכנה בריאותית של מי מהצדדים זה מקומות שלא נוכל להיות בהם. יש הורים שדווקא בזמנים האלה מתעוררים ורוצים להיות יותר בשביל הילדים, הרעיון הוא לתת להם מקום ולהראות להם איך מהשבר הגדול הזה צומחות תועלות – כמו הורה שפתאום יותר לוקח חלק".
עו"ד איילת שיים מור, מייסדת ובעלים איילת שיים מור עו"ד ומגשרת, סיכמה את המשמעות של הכרת Duns 100 בתחום הגישור המשפחתי ואמרה כי, "בעולם שבו ה-AI משנה סדרי עולם, כנס Dun's 100 האחרון הוכיח שהגישור המשפחתי הוא 'המבצר האנושי' האחרון. בעוד טכנולוגיה יכולה לנתח נתונים, לכתוב כתבי תביעה ופסקי דין, היא לעולם לא תחליף את האינטליגנציה הרגשית של עו"ד שהוא גם מגשר מיומן. ציבור המתגרשים הבין בשנים האחרונות ש'צדק' הוא רק שם של כוכב, אך בשדה הקרב של בתי המשפט ובתי הדין, קשה למצוא אותו. ההכרה של Dun's 100 בתחום הגישור המשפחתי כפרופסיה, מעידה כי השוק בשל לפתרון סכסוכים בהסכמה; גישור גירושין הוא נישת עילית שחוסכת זמן וממון, דבר המצדיק את מיצוב מקצוע המגשר המשפחתי, ועדכון שכר טרחת המגשר בהתאמה לערך".
