דעה
דווקא החרדים חייבים להגן על הדמוקרטיה
שלטון החוק ובחירות חופשיות הם הבסיס לכוח הפוליטי החרדי וליכולת לשמר את אורח החיים הייחודי שלהם. אם תתמוטט הדמוקרטיה - ייעלמו גם ההטבות, האוטונומיה והחופש. במקום לשתף פעולה עם מהלך מסוכן, על הפוליטיקאים החרדים להבין שהם מסכנים את עתיד ציבורם
אין עוד קבוצה בישראל שהדמוקרטיה חשובה עבורה כמו האוכלוסייה החרדית. המשטר הדמוקרטי הוא שמאפשר לחרדים זה עשרות שנים להוות "לשון מאזניים" פוליטית, ומעניק להם כוח פוליטי שאין לאף קבוצה אחרת. כוח זה תורגם בעשרות השנים האחרונות להשגת תקציבי ענק, שימור מערכת חינוך אוטונומית, ופטור מגיוס. אם יצלח ניסיון ההשתלטות של הקואליציה על מערכת המשפט, מדינת ישראל תחדל להיות דמוקרטיה. לא יהיה מי שיגן על זכויות הפרט והקניין, לא יהיה מי שיגביל את כוחו של השליט, והכי חשוב לצורך עניינינו, לא יתקיימו עוד בחירות (או שיהיו בחירות בסגנון רוסיה או טורקיה, כאשר כל מי שמעז לאתגר את השליט נשלח לכלא או מחוסל). במצב זה, החרדים יאבדו את כל כוחם הפוליטי, ואורח החיים שהם מקיימים כיום עלול לבוא לסוף מהיר ודרמטי.
איזה תועלת תצמח לרודן מקיומה של אוכלוסיה שאינה משרתת בצבא ואינה עובדת? האם פוטין מאפשר לקבוצה מסוימת לעסוק בלימודי קודש על חשבון המדינה, לא לעבוד, ולא להתגייס לצבא? האם קים ג'ונג און מאפשר זאת? רודנים זקוקים להרבה כסף ולצבאות גדולים, ואין להם שום סיבה לפטור קבוצות מסוימות מחובותיהן לשליט. גם המתנחלים יהיו תלויים בחסדי הרודן, אבל זו קבוצה חמושה היטב הנטועה עמוק בתוך מערכות הביטחון של המדינה. איתם הרודן לא יתעסק. באיזה נשק יגנו על עצמם החרדים? אולי הרודן העתידי יזכור לחרדים חסד בגין שיתוף פעולתם הנוכחי?
שרשרת ארוכה של אישים שהיו שותפיו לדרך של נתניהו ו"נזרקו מתחת לגלגלי האוטובוס" ברגע שכבר לא הייתה בהם תועלת מעידה שלא כדאי לחרדים להסתמך על כך. בשיתוף הפעולה של המפלגות החרדיות עם חיסול הדמוקרטיה הישראלית, הן כורתות את הענף עליהן הן יושבות, וגוזרות את קיצם של ההטבות הכלכליות שהם נהנים מהן ושל אורח החיים החרדי כפי שהוא מתקיים היום.
מפתיע ומאכזב שהפוליטיקאים החרדים, הידועים במוחם החריף ותחכומם הפוליטי, אינם מסתכלים שני צעדים קדימה ורואים זאת. ייתכן שההבטחה של חוק ההשתמטות והפיתוי לבוא חשבון עם בית המשפט הינם חזקים מדי מכדי לעמוד בפיתוי. ייתכן שהעיסוק האינטנסיבי שלהם בהישגים פוליטיים טקטיים וקצרי-טווח מונעים מהם לראות את התמונה הגדולה. ייתכן שדאגתם לציבור אותו הם מייצגים פחותה בהרבה מדאגתם לאינטרסים האישיים שלהם עצמם. אחרי הכל, מי שישלם את מחירה הגבוה של הטעות האסטרטגית החמורה הוא הציבור החרדי, ולא הפוליטיקאים החרדים עצמם. ואולי כל התשובות נכונות.
כך או כך, אם הציבור החרדי רוצה לשמר את אורחות חייו, עליו לעצור את הפוליטיקאים החרדים מלהוליכו אל התהום. בחג הפסח אנו מעלים על נס את ערך החרות. זו הזדמנות טובה לחשוב על משמעויותיה המעשיות, ועל משמעות העדרה.
פרופ' שיקי לוי הוא חוקר קבלת החלטות וראש ההתמחות במימון באוניברסיטה העברית
