דעה
מעבודה במשרד של אבא לקריירה עצמאית: על הקשר בין הורים ותעסוקה
מחקר אמריקאי חושף: צעירים שמתחילים לעבוד במקום של הוריהם משתכרים 24% יותר בעבודה הראשונה ו-20% יותר אחרי שלוש שנים. אבל האם המגמה הזו מזיקה לכלכלה ומונעת מהדור הצעיר לפתח את הפוטנציאל שלו?
כולנו מכירים את הסיטואציה של חודשי הקיץ, כשילדי העובדים מתרוצצים במסדרונות המשרד. אך מה היה קורה אם היו עובדים שם תמורת שכר – ולאורך זמן? במילים אחרות, עד כמה אנו ההורים מסייעים לילדינו למצוא עבודה? בארצות הברית בדקו גם את זה ובטורים שלי כאן אני מגיש, לעיתים, זוויות ייחודיות יותר.
את המסקנה של הבדיקה – שפורסמה באתר הלשכה לסטטיסטיקה של ארה"ב – אביא כבר כאן: ראשית, עבודה אצל המעסיק של אחד ההורים מובילה לעלייה של 24% בהכנסות מעבודה ראשונה של צעירים - בהשוואה לאלו שהתקבלו ללא קשר הורי. שנית, בתוך 3 שנים אנשים שהחלו את הקריירה במקום שהוריהם עובדים השתכרו 20% יותר לעומת עמיתים שלא עשו זאת. שלישית, היתרון גדל ככל שהכנסות ההורים גבוהות יותר. רביעית, למרות האמור לעיל, קשרי התעסוקה של הורים יכולים לקדם את שכר ילדיהם על פני זמן בין אם הם מנהלים, שהכנסותיהם גבוהות יותר, מן הסתם, או שכירים. למעשה, רוב ההורים המסייעים עבדו בחברה, אך לא ניהלו אותה, או היו הבעלים. חמישית, גם אם ההורים פוטרו ממקום עבודתם לאחר הצטרפות הילדים, שכר האחרונים עדיין היה גבוה יותר כמעט ברבע – בהשוואה לאלו שהתקבלו לעבודה ללא קשר הורי.
מהמחקר עולה כי להורים קשרי תעסוקה המקנים לילדיהם גישה רחבה יותר לחברות המציעות שכר גבוה יותר.
אחד הנושאים החשובים במדע הכלכלה הינו התנהלות בין דורית. אדם מתכנן את הוצאותיו תוך התחשבות בתוחלת ההשתכרות שלו ושל הדור הבא ולכן עליו לקדם את יכולת ההשתכרות של הדור הבא.
מהמחקר עולה, בהקשר זה, כי סיוע של ההורים לילדיהם למצוא תעסוקה ישפר, לאורך זמן, את יכולת ההתנהלות הבין דורית. קוראים לזה בספרות overlapping generations. אמנם לא מדובר בהכרח בחלק הארי של היכולת, אך התרומה בהחלט לא מבוטלת.
התפתחות הרשתות החברתיות עשויה להוות גורם מסייע מאוד לצורך כך.
לאחר שהוסקו המסקנות, מה קורה בשטח?
מסתבר, שבארה"ב לא נדיר שצעירים מוצאים עבודה הודות לקשרים שתוו הוריהם. למעשה, 5% מהנשאלים עבדו לראשונה בחברה שהוריהם ניהלו או עבדו בה. בחלוף השנים, בגיל 30, כבר עשו זאת 29% מהם.
הנתונים מראים עוד כי שכר ילדי הורים מעשירוני ההכנסות הבינוניות-גבוהות עלה פי 2 ביחס לשכר ילדי הורים מהעשירונים התחתונים.
עם זאת, לדעתי, יש בשיטה גם חסרונות.
ראשית, בכך שהורים מעדיפים לכוון את ילדיהם לחברות המציעות שכר גבוה יותר, אך לא דווקא לתפקידים עתירי תוכן, או תפקידים שהערך המוסף והתועלת הכלכלית של ילדיהם יכול היה להיות גבוה יותר. ככל שהתופעה תתרחב, הדבר יביא לניצול חסר של מקורות ומשאבי ידע בקרב הדור הצעיר – דור ההמשך.
שנית, מתברר כי לילדים ללא תואר אקדמי סיכוי כפול לעבוד אצל מעסיק ההורה בהשוואה לאלו בעלי התואר. אם כך, מדובר בגורם שאינו מעודד בהכרח לימודים אקדמאיים.
מאמר מאיר עיניים זה מראה לנו את התועלת המופקת מהקשר בין הורים למעסיקים בהיבט של תעסוקה בין דורית. אך יש, כאמור, גם עלות, ודווקא בשל כך יש לשאוף לשלב את הערוץ ההורי ואת שיקולי המשפחה והפרט עם היכולות והכישורים של אוכלוסיית הצעירים ועם הצרכים הרחבים יותר של המשק והחברה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
