הסכם הממון הגיע לרגע האמת – ובית המשפט קבע: הוא תקף, מחייב וחד משמעי
בפסק דין שייצגתי את הבעל, נדחתה תביעת האישה לשיתוף בנכסים. בית המשפט קבע שההסכם ברור, תקף, ושחיי הצדדים התנהלו בהפרדה רכושית מלאה
מה שמתחיל כהסכמה ברורה ופשוטה לפני החתונה, יכול להפוך שנים אחר כך למחלוקת משפטית טעונה. לאחרונה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, על ידי כב' השופטת עפרה גיא, פסק דין משמעותי בתיק שבו ייצגתי את הבעל בתביעה לאכיפת הסכם ממון. פסק הדין, שהותר לפרסום ללא פרטים מזהים, מאשר את מלוא טענותיי שלפיהן יש לכבד את ההסכמות החוזיות שנחתמו בין בני הזוג טרם הנישואין, ולפיכך נכסי הנדל"ן וחשבונות הבנק של הבעל נותרו מחוץ למסת הרכוש המשותפת.
הצדדים נישאו בשנת 2019 לאחר שאישרו בבית המשפט הסכם ממון מפורט, שביקש לעגן הפרדה רכושית ברורה. בהסכם הוחרגו שתי דירות שהיו בבעלותו של האיש לפני הנישואין וכן חשבונו האישי. במהלך החיים המשותפים רכש האיש חנות נוספת, אשר מומנה ושולמה מחשבונו בלבד. מנגד, האישה טענה כי יש לראות בדירה, בחנות ובחשבונות הבנק נכסים משותפים, וכי יש לבצע איזון משאבים כולל בניגוד לקבוע בהסכם.
בפסק הדין קבעה השופטת גיא כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא ברור ומחייב, וכי אין כל בסיס להתערבות מאוחרת בו. ביחס לדירה שנרכשה לאחר הנישואין נקבע כי מלוא הזכויות בה שייכות לאיש, בהתאם להוראות ההסכם ממון. בית המשפט בחן את טענות האישה שלפיהן הסכמתה להחרגת הדירה הייתה מותנית במימון מסוים, אך דחה אותן לאחר שהתברר כי הדירה מומנה באמצעות מכירת דירה קודמת של האיש ובאמצעות משכנתא ששולמה מחשבונו, כאשר דמי השכירות כיסו את מרבית התשלומים. עוד צוין כי בני הזוג כלל לא התגוררו בדירה זו בתקופת הנישואין.
באשר לחנות שנרכשה במהלך הנישואין, קבע בית המשפט כי גם כאן אין כל בסיס לטענת שיתוף. האישה חתמה בבנק על מסמך ויתור מפורש על זכויות בנכס, לא השתתפה בהלוואות, והחנות נוהלה ונשאה פירות בחשבון הבעל בלבד. לכן הוחלט שאין לראות בחנות נכס משותף.
גם הדרישה לאיזון חשבונות הבנק נדחתה, מאחר שהסכם הממון קבע במפורש שכל צד הוא בעלים בלעדי של חשבונו וכי הסדר איזון המשאבים לא יחול על הצדדים.
פסק הדין מחזק את העיקרון שלפיו כאשר שני בני זוג מסדירים את ענייניהם הרכושיים בצורה מפורשת ושקופה, ההסכם שנחתם ביניהם הוא המסמך המחייב. הפסיקה מבהירה לזוגות רבים שחתמו על הסכם ממון שאם ההסכם ברור ומנוסח נכון, בית המשפט יעמוד מאחוריו גם שנים לאחר מכן.
בעיניי, חשיבותו של פסק הדין אינה נובעת מן התוצאה בלבד, אלא מן ההבהרה העקרונית שהוא מספק: הסכם ממון שנחתם ואושר כדין יכובד, גם כאשר במהלך הנישואין עולות טענות מאוחרות לשיתוף שאינן מעוגנות בתרומה ממשית או בראיות.
פסק הדין מדגיש עיקרון מרכזי בדיני משפחה: הסכם ממון הוא מסמך בעל תוקף מחייב, אך רק אם הוא מנוסח נכון ובעיקר אם חיים בהתאם לו בפועל. לא די בחתימה ואישור ההסכם כדין, חשובה גם ההתנהלות היומיומית של בני הזוג שיכולה לחזק את ההסכם או לחלופין לסתור אותו. כאשר ישנם מסמכים, תשלומים וחשבונות בנק אשר נוהלו בנפרד, בית המשפט ראה בכך חיזוק משמעותי לטענת ההפרדה הרכושית.
הסכם ממון צריך להגדיר במפורש אילו נכסים וחשבונות נותרים נפרדים, כיצד ימומנו הלוואות או משכנתאות, וכיצד ינוהלו הכנסות מנכסים פרטיים. לצד זאת, יש להימנע מערבוב בין חשבונות, מהפקדת הכנסות נפרדות לחשבון משותף, ומשימוש בכספים משותפים לשיפוץ או להשבחת נכסים פרטיים — התנהלות שעלולה להיתפס כשיתוף. הקפדה על ניסוח ברור ועל התנהלות עקבית מחזקת משמעותית את תוקף ההסכם במקרה של מחלוקת עתידית. עבור זוגות נשואים עם או בלי נכסים מהעבר, פסק הדין מחדד כיצד ראוי לנהל את העניינים הפיננסיים כדי למנוע מחלוקות עתידיות.
קישור לפסק הדין: לחצו כאן
מאת עו"ד ליאת זך, חברת עו"ד ליאת זך
d&b – לדעת להחליט
