מבחן רכב
אוקטבה גבוהה: הסקודה אוקטביה היא משפחתית איכותית, אבל עם תג מחיר גבוה מדי
תנוחת ישיבה מעולה, הנדסת אנוש מצוינת ורמות רעש מינימליות הופכות את סקודה אוקטביה למכונית שיוט מהנה; גם צריכת הדלק מרשימה ביותר בזכות סיוע חשמלי קל; כמו הדורות הקודמים היא שימושית מאוד ואיכותית מאוד, אבל עם התייקרות ל־178 אלף שקל היא צפויה לאבד נתחי שוק
מעטים הם הדברים שיציבים בעולם כמו סקודה אוקטביה. משטרים עולים ויורדים, מדינות חדשות צצות, מלחמות פורצות, סגנונות מוזיקה משתנים, סקודה אוקטביה שם. בסקודה הוחלט בשנות התשעים להחיות את שמה של מכונית משפחתית כעורה משנות החמישים שנקראה "אוקטביה". אבל הפעם הוחלט להצמיד את השם למכונית המבוססת על מכלולים של החברה־האם של סקודה - פולקסווגן. המתכון של סקודה היה ברור: מכונית משפחתית, ארבע דלתות, מנוע פולקסווגן, תיבת הילוכים פולקסווגן, שלדה פולקסווגן. כך נולדה אוקטביה הראשונה: מכונית משפחתית שלא נפלה בשום דבר מפולקסווגן או מסיאט. בפנים היא היתה מאוד פשוטה אבל מאוד איכותית, ומאוד מרווחת. אגב, גם טויוטה קורולה היא אלמותית, להרוג קורולה זה קשה מאוד, אבל קורולה מיוצרת בטורקיה, וזה אומר שכרגע היא לא מיובאת לישראל. מתי זה ישתנה? תלוי בארדואן.
מאז עברו כבר כמה דורות של סקודה אוקטביה, ולסקודה יש בעיה: אירופה הולכת למקום חדש ונקי, הרגולטורים רוצים מכוניות חשמליות, אבל האירופים לא ממש רוצים, הם רוצים את מה שהם מכירים. אז יצרני הרכב מבצעים במוצרים שלהם מתיחות פנים, כלומר עדכונים. וזה מה שקורה בדור הזה של אוקטביה.
פשוט ואינטואיטיבי
למה אוקטביה כל כך חשובה לשוק הרכב הישראלי? כי היא מכונית שפשוט עושה את מה שנכון לעשות ואיכשהו תמיד יש לה עיתוי טוב: היא לא יקרה כמו פולקסווגן, היא שימושית להחריד, היא איכותית מאוד. ובנוסף לכל: היא עממית. הנוסחה הזאת עובדת כבר שנים. סקודה אוקטביה היא המכונית האירופית הנמכרת בישראל, אפשר לנסוע בה ובאמת לקבל חבילה איכותית בלי להתפשר ובלי להיות פלצן. קצת חבל שאוקטביה מיועדת בעיקר לציי רכב, אבל גם כאן יש יד מכוונת: בשנה שעברה היבואנית השיקה גרסה של אוקטביה שעלתה פחות מ־160 אלף שקל, וזה עבד טוב בציים.
סקודה אוקטביה בצבע כסוף ליסינג מתייצבת למבחן. מה השתנה באוקטביה: הממשק שלה כעת דומה לזה של סקודה קודיאק, כלומר יש לה מסך גדול לפני הנהג, יש לה מסך גדול במרכז לוח המחוונים. זה לא מפואר כמו קודיאק, זה עושה את העבודה. בחוץ קשה להבדיל בין סקודה אוקטביה מהדור הנוכחי, המשודרג, ובין סקודה אוקטביה מהדורות הקודמים. אולי היא טיפונת יותר גדולה, קשה לדעת.
סקודה אוקטביה נוסעת לגבול מצרים, תחנת הרכבת לסיני ממתינה ליד כמהין. יש לה מנוע בנפח 1.5 ליטרים, אבל כאן יש סיפור מוזר: המנוע מפיק 150 כוחות סוס ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים. המנוע הזה מוצע גם בגרסה פחותת הספק: 115 כוחות סוס, כמו מה שהפיקה אוקטביה של שנה שעברה, אבל אוקטביה ההיא עשתה את זה מנפח של ליטר. האם מישהו יקנה או ייקח בליסינג את הגרסה שיש לה 115 כוחות סוס? קשה לדעת. לפי נתוני סקודה, הגרסה החלשה מאיצה ל־100 קמ"ש בשתי שניות יותר, זה נתון לא מחמיא בכלל. בכל מקרה, הגרסה שמפיקה יותר כוחות סוס היא גם גרסה מעט יקרה יותר.
אוקטביה, כמו כל אוקטביה, מאיצה היטב. תיבת ההילוכים שלה היא אוטומטית כפולת מצמדים, כלומר זו תיבת הילוכים ידנית, שהרכב אחראי על העברות ההילוכים שלה. בפועל זה כמובן הרבה יותר מורכב. קשה שלא לשים לב: בתאוצות חזקות יש ריח חזק של מצמד, ייתכן שזו בעיה של מכונית המבחן שעברה חיים לא קלים. התאוצות מצוינות, ויותר מכך: אוקטביה אינה היברידית, יש לה רק מערכת של סיוע חשמלי קל, אבל צריכת הדלק שלה מרשימה. מהירות גבוהה, עליות, דרומה, צפונה, אוקטביה צורכת ליטר של בנזין לכל 15 ק"מ. אוקטביה של לפני עשר שנים לא היתה יכולה לחלום על צריכת דלק כזאת.
נוחות הנסיעה מרשימה. אוקטביה היא בראש ובראשונה מכונית שיוט. שיוט אינו רק יכולת לנסוע מהר, אלא היכולת לאפשר לנהג לשבת במכונית במשך שלוש או חמש שעות ולהיות מרוכז במשימת הנהיגה, כלומר תנוחת הישיבה צריכה להיות מעולה. הנדסת האנוש צריכה להיות מצוינת, רמות הרעש צריכות להיות מינימליות. מי שינהג שעתיים במכונית גרועה יבין.
אחיזת הכביש של אוקטביה גם מרשימה. מה שכן, משום מה במהירות גבוהה החלק הקדמי של אוקטביה עולה ויורד על שיבושי כביש. ייתכן שהמכונית הספציפית עברה חיים קשים, וייתכן שכל האוקטביות עושות את זה. אז נא לא לנסוע במהירות של מעל 170 קמ"ש, במהירויות האלה אוקטביה קצת מתנדנדת.
תא הנוסעים של אוקטביה לא חודש הרבה. בכלל. איכות החומרים מרשימה. לפני הנהג יש כעת צג מידע. הוא שימושי, אבל היה נחמד אם הוא היה כולל גם אפשרות להציג מד סיבובי מנוע ומהירות כמו שיש בפולקסווגן. בסקודה מקפידים גם על פרטים קטנים מאוד, למשל כיוון של המושב עם גלגלת ולא עם ידית, זה הרבה יותר מדויק. המסך המרכזי עובד היטב, אבל בסקודה הכניסו לתוכו את השליטה בבקרת האקלים, זה מעצבן. לפעמים המסך מגיב לאט, זה גם מעצבן. היתר, אפילו השליטה במערכות הבטיחות האקטיביות המצוינות, ללא דופי. הכל פשוט, אינטואיטיבי, נהיר.
על תא המטען שווה להתעכב, ודווקא עליו. לא ברור כיצד בסקודה מצליחים לקחת מכונית משפחתית לחלוטין ולתת לה תא מטען כל כך גדול. אולי זו הדלת החמישית, אולי זה חלל תעתועים. אין אוקטביה שבתא המטען שלה אי אפשר להכניס שלוש מזוודות, ואת זה לשים מעל גלגל חלופי אמיתי ובגודל מלא.
הדור החדש של סקודה אוקטביה מצליח להרשים. השינויים מינימליים אבל עושים את העבודה. האיכויות הבסיסיות של אוקטביה נשמרו. האם היא תצליח? זה כבר סיפור שונה לחלוטין. בשנה שעברה בנו בסקודה על הסתלקותה של טויוטה קורולה הטורקית מהשוק הישראלי והוזילו את אוקטביה. השנה קורולה לא כאן, אבל צ'רי אריזו כאן ויש לה הנעת פלאג־אין הייבריד. וגם יש יונדאי אלנטרה. והאוקטביה התייקרה. רוב האוקטביות מגיעות לציי הרכב, וישראל מעניקה הטבות בשווי השימוש החודשי למי שבוחר מכונית צמודה היברידית או פלאג־אין הייבריד. המחיר של רוב המשפחתיות האלה נע בין 170 ל־180 אלף שקל, וזה אומר שמי שיבחר את המתחרות של סקודה ישלם פחות. אפשר כמובן לבחור סקודה זולה יותר, עם מנוע שמפיק 115 כוחות סוס. אבל זה עשוי להיות חלש. מי שיידע להעריך את האיכויות של אוקטביה מן הסתם יבחר בגרסה החזקה, וישלם עליה יותר מהמתחרות. הבעיה היא שבעבר סקודה הציעה את האיכויות שלה במחיר שהפך אותה לעסקה טובה למחזיקי הרכב הצמוד. עכשיו מדובר במצב שונה (לפחות בכל הקשור בגרסה שנבחנה) ולכן אוקטביה, טובה ככל שתהיה, עלולה להפוך לנחלתם של מי שמבינים בלבד, ובקרב לקוחות הליסינג אין הרבה כאלה.
סקודה אוקטביה STYLE
מנוע: בנזין, נפח 1,498 סמ"ק, הספק מרבי 150 כ"ס, מומנט מרבי 25.4 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 229 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־8.5 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 19.6 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 15.1 ק"מ לליטר
בטיחות: 10 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 4
מחיר: 178 אלף שקל
אהבנו
ביצועים, צריכת דלק, שימושיות, מרווח פנימי, איכות
אהבנו פחות
מחיר
מתחרים
צ'רי אריזו 8, יונדאי אלנטרה
לסיכום
המשפחתית הטובה בקטגוריה. המחיר עלול להיות בעייתי למחזיקי רכב צמוד
