זייף שטרות ויפצה את בנק ישראל ברבע מיליון שקל
פסק הדין של בימ"ש השלום בירושלים ניתן לאחר שבנק ישראל, שהינו בעל זכויות היוצרים בשטרות הכסף בישראל, הגיש תביעה נגד הזייפן, בטענה כי עצם הזיוף הפר את זכויות היוצרים; הנתבע טען בדיון אליו הגיע ללא ייצוג משפטי: "מכרתי למשטרת ישראל...הכסף כולו הועבר למדינה, הכלכלה לא נפגעה"
בית משפט השלום בירושלים קבע כי אדם שזייף שטרות כסף יחויב לשלם לבנק ישראל שהינו בעל זכויות היוצרים בשטרות הכסף המודפסים ומופצים במדינת ישראל, כ-250 אלף שקל בגין הפרת זכויות היוצרים.
בית המשפט פסק למעשה פיצוי בסך 240 אלף שקל לטובת בנק ישראל בתביעה אזרחית נגררת לפלילים, לאחר שאותו אדם הורשע בזיוף ובהחזקת חומר לזיוף שטרי כסף. תביעה אזרחית נגררת לפלילים היא תביעה כספית אזרחית שמוגשת כנגד אדם לאחר שאותו אדם הורשע בפלילים.
מפסק הדין עולה כי בהתאם לכתב האישום שהוגש נגדו, אותו זייפן ייצר בביתו מאות שטרות מזויפים בערכים של 50, 100 ו-200 שקל, תוך שימוש בעותקים מדויקים של עיצובי השטרות של מדינת ישראל, יצירות מוגנות בזכויות יוצרים שבבעלות בנק ישראל. הוא מכר חלק מהשטרות לסוכן משטרתי.
בנק ישראל שיוצג בהליך על ידי עו"ד גילה קרמר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) הדגיש כי עיצוב השטרות הוא תהליך מורכב ועשיר במשאבים. מפסק הדין עולה כי בהתאם לתצהירו ונספחיו של רועי גרוס, מנהל היחידה לתפעול מזומנים במחלקת המטבע בבנק ישראל, עיצוב השטרות נבחר לראשונה בתולדות בנק ישראל והמדינה בתחרות עיצוב פומבית בה השתתפו למעלה מ-80 אומנים ומעצבים גרפיים מישראל שהגישו לוועדת הבחירה למעלה מ-100 הצעות עיצוב.
מפסק הדין של השופטת מיקה בנקי עולה כי הדמויות שעל השטרות נבחרו לאחר שנגיד הבנק קיבל את המלצתה של הוועדה לתכנון שטרי כסף ומטבעות זיכרון, להוקיר את פעולתם ותרומתם לחברה ולמדינה של המשוררים שנבחרו. תהליך העבודה היה מורכב ועתיר משאבים, במסגרתו עיבד הבנק את העיצובים הגרפיים שנבחרו והפך אותם לשטרות הניתנים לשימוש במשק, תוך שילוב אלמנטים, אמצעים וסימני ביטחון. בתום התהליך אושרו פרטי השטרות על ידי המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל, כנדרש על פי חוק. זכויות הקניין הרוחני, לרבות זכות היוצרים בעבודת העיצוב, הן בבעלותו המלאה של בנק ישראל על פי הסכם התקשרות עליו חתם עם המעצבת.
הנתבע טען באחד הדיונים אליהם הגיע ללא ייצוג משפטי כי "אני מכרתי למשטרת ישראל...הכסף כולו הועבר למדינת ישראל. כלכלת ישראל לא נפגעה". עוד ציין כי ניסה להגיע עם המדינה להסדר כספי.
לסיכום, השופטת קבעה בפסק דינה כי "ענייננו בתביעה כספית נגררת לפלילים נגד נתבע שהורשע על פי הודאתו בזיוף שטרות כסף. בנק ישראל הוכיח את התשומות הרבות שהושקעו בבחירת ורכישת זכות היוצרים בעיצוב של כל צד של שטר והוא זכאי לפיכך לפיצוי על פי חוק בגין הפרת זכויותיו". בנוסף לסכום שפסקה השופטת הורתה כי הנתבע ישלם הוצאות בנק ישראל בסך 25 אלף שקל.
