המסחר פתוח, מסגרות החינוך סגורות: האם חייבים להגיע לעבודה, ומה יעשו הורים שחוששים להשאיר את ילדיהם
פיקוד העורף שינה את ההנחיות כך שכל מקום עבודה עם מיגון יכול להיפתח, מה המשמעות עבור עובדים שמקום עבודתם סגור? האם נחזור לפתרון החל"ת? מה לגבי דרך ארוכה לעבודה שאינה ממוגנת? כלכליסט עושה סדר
החל מאמש, שונו הנחיות פיקוד העורף כך שכל מקום שיש בו מיגון יוכל להיפתח – ולא רק עסקים שמוגדרים כ'מפעלים חיוניים'. המסגרות החינוכיות, לעומת זאת, ימשיכו להיות סגורות ולא יתקיימו לימודים בכל רחבי הארץ. אחרי בוקר קשה עובדים ומעסיקים נמצאים בחוסר וודאות לגבי הגעה פיזית למקום העבודה. שאלנו את עו"ד טל אסולין, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות' וכן את עו"ד הדס רקח-דביר, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד עו"ד שבלת מה מחוייבים מעסיקים לעשות ומהם זכויותיהם של העובדים נוכח ההנחיות החדשות.
האם הורים לילדים קטנים, שאינם יכולים לשלוח אותם למוסדות החינוך שיישארו סגורים, מחויבים להגיע לעבודה? האם ניתן לדרוש מהם לעבוד מהבית?
הורים לילדים עד גיל 14 או עד גיל 21 ובעלי צרכים מיוחדים אשר נאלצים להיעדר מהעבודה מכיוון שהם משגיחים על ילדיהם בעת שמסגרות החינוך סגורות מוגנים מפיטורים בשל מצב החירום. ההגנה ניתנת רק להורה אחד. המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, לבצע עבודה מרחוק.
אם לילדים נמצאת בבית משום שבעלה במילואים וכאמור אין מסגרות חינוכיות פתוחות – האם היא מחויבת להתייצב לעבודה?
במצב כזה האם מוגנת מפיטורים אם לא תגיע למקום העבודה. חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום לא מאפשרת לחייב אותה להגיע ומגן עליה מפני פיטורים מפני שהיא ההורה היחיד שיכול להיות עם הילדים.
עם זאת, אם הילדים מעל גיל 14, גם אם הבעל נמצא במילואים, ניתן לדרוש ממנה להגיע.
עובדים שבוחרים להישאר בבית בגלל חשש מהמצב הביטחוני – האם מותר להוציאם לחופשה כפויה? ומה קורה כשאין להם ימי חופשה צבורים?
כיום אין הוראה למעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעובדתם, גם בנסיבות של העדר מסגרות חינוכיות לילדים. עם זאת, במבצעי לחימה קודמים גובשו מנגוני פיצוי רטרואקטיבים לעובדים שנעדרו עקב הוראות פיקוד העורף.
מעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה כפויה על חשבון ימי חופשה שצבר עד 6 ימים. חופשה כפויה של יותר מ-7 ימים דורשת הודעה מראש מצד המעסיק. במידה ולעובד אין ימי חופש צבורים אסור למעסיק לכפות עליו חופש אלא בהסכמת העובד.
עובד שחושש להגיע לעבודה כאשר מקום העבודה פתוח לא יהיה זכאי לשכר מכיוון שזו לא נחשבת היעדרות מוצדקת. היעדרות כזו ככל הנראה תיחשב ככזו שמפירה את הסכם העבודה. בשל המצב, מעסיקים רבים מגלים גמישות כך שבמדינה וניתן לבצע את העבודה מרחוק, והעובד חושש להגיע פיזית – יש לשקול זאת בהתאם לנסיבות.
לדברי רקח-דביר, "טבעי שיהיו עובדים שיחוו כעת פחד להתנייד למקום עבודתם או יסבלו ממגבלות אישיות אחרות שאינן מעוגנות בשום חוק, ולכן מומלץ למעסיקים בתקופה הנוכחית לבחון מקרים לגופם ואת מגבלותיו הספציפיות של העובד. מעסיקים יכולים גם לשקול חלופות אחרות, כגון מתן חופשה כפויה של עד שבעה ימים קלנדריים – בכפוף להוראות בחוק, או להציע פתרונות יצירתיים כמו לאפשר לעובדים להביא ילדים למשרד החברה אם קיים בו מרחב מוגן, או לספק מסגרות שמסייעות בשמירה על הילדים במהלך היום".
האם קיימת חובה למעסיקים לאפשר עבודה מרחוק אם הדבר אפשרי?
לא קיימת חובה משפטית לאפשר עבודה מרחוק אך מומלץ לבחון פתרון זה לפני החלטות כמו הוצאה לחל"ת.
במקומות עבודה שבאופן רשמי מוגדרים כסגורים (לפי פיקוד העורף), כלומר שאין בהם מרחב מוגן, אך עובדים מבקשים להגיע בכל זאת – האם ניתן לאפשר זאת?
מקום עבודה שהוגדר כסגור על פי הנחיות פיקוד העורף, העובד אינו יכול להגיע פיזית למקום העבודה, שכן מדובר בהפרה של הוראות פיקוד העורף.
אם כך, כאשר אין מרחב מוגן האם המשמעות היא חל"ת?
אם אין מרחב מוגן תקני במקום העבודה פיקוד העורף אינו מאפשר לדרוש מעובדים להתייצב במקום העבודה. לכן במקרה כזה מומלץ לבחון חלופות אחרות, כאשר אחת מהן היא הוצאה לחל"ת. עם זאת, חשוב לזכור שנכון להיום לא נקבעו כל הקלות עבור זכאות לדמי אבטלה בעקבות יציאה לחל"ת, כפי שנעשה בעתות חרום בעבר כמו בקורונה או מלחמת 'חרבות ברזל'.
כדי שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה הוא צריך לעבוד באותו מקום עבודה 12 חודשים ולצאת למינימום של 30 ימי חל"ת, כמו כן צריך לנצל את כל ימי החופשה לפני הוצאה לחל"ת וכן זה צריך להיות בהסכמת העובד. ישנן גם אוכלוסיות שלא ניתן להוציא לחל"ת ללא היתר כמו נשים בהריון, עובדים בטיפולי פוריות או חיילים במילואים.
מקרים קודמים מראים שישנם הסדרים קיבוציים רבים שנקבעים בדיעבד עבור מקרים שלא מגובים בחוק מראש- שאם אלו יקרו בהמשך, הם יקבעו מי מהעובדים שנעדרו זכאים לפיצוי או תשלום עבור התקופה שלא עבדו מסיבות כאלו ואחרות.
עובדים ששהו בחופשה פרטית בחו"ל לפני פרוץ הלחימה וכעת אינם יכולים לשוב לישראל – כיצד מחשבים את ימי ההיעדרות שלהם?
עובדים שטסו לחו"ל ונתקעו, היעדרותם תהיה על חשבון החופשה הצבורה או חופשה ללא תשלום בהסכמת העובד.
אם הדרך למקום העבודה נמשכת כחצי שעה (למשל, נסיעה בכביש 6) – האם הדבר עומד בתנאי ההנחיות לעניין הקרבה למרחב מוגן?
ההנחיות קובעות כי ניתן לעבוד, במידה וההגעה ממקום הפעילות בעבודה למרחב מוגן הינה בהתאם לזמני ההתגוננות. לפיכך, נראה שאין הגבלה של זמן הנסיעה מביתו של העובד למקום העבודה. ככלל, ההנחיות שחלות על עובדים בדרך לעבודה הינן הנחיות נסיעה ברכב רגילות. במקרים מסוימים, עובדים ומספקי שירות בשטחים פתוחים, ללא גישה למרחב מוגן תקני או מבנה, נדרשים לעבוד עם ציוד מיגון אישי בהישג יד.
מה המשמעות של ההיתר הכללי לעבודה בשעות נוספות בתקופת החירום? האם עובד חייב להסכים להארכת יום העבודה עד 14 שעות?
לדברי עו"ד אסולין, ההיתר מאפשר למקומות עבודה המוגדרים כמפעל חיוני או שהנם מעסיקים מעל 20 עובדים ו- 20% לפחות ממצבת העובדים נעדרים, וזאת בנסיבות שאינן תלויות במעסיק, כך שלא ניתן לבצע את העבודה באמצעות העובדים הקיימים, ללא היתר זה.
מעסיקים אשר חל עליהם ההיתר, רשאים להעסיק עובדים עד 67 שעות (כולל שעות נוספות) בשבוע, ובלבד שמכסת השעות הנוספות החודשית לא תעלה על 90. הכלל הוא שיום העבודה לא יעלה על 12 שעות עבודה (כולל שעות נוספות). עבודה מעל 12 שעות ועד 14 ביום בהתאם להיתר, כפופה להסכמת העובד, ומתן הפסקה של לפחות רבע שעה, לאחר שעבד 12 שעות.
