הכוח עובר למעסיקים: בהייטק יש יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות
דו"ח שירות התעסוקה מגלה שמספר המשרות הפנויות לכל מובטל בהייטק ירד מ-7.2 בפברואר 2022 ל-0.95. אצל אקדמאים היתה ירידה מ-0.8 ל-0.7, בעוד בתחומי התעשייה והבנייה הכמות כמעט הוכפלה. הניצול הממוצע של ימי אבטלה עלה
היחס בין המשרות הפנויות לדורשי העבודה בענף ההייטק ירד בשלוש השנים האחרונות מ-1.35 לפחות מ-1. בחודש השיא של פברואר 2022 הוא עוד עמד על 7.2. החמרה חלה גם ביחס אצל אקדמאים. כך עולה מדו"ח דופק שוק העבודה לחודש אוקטובר של שירות התעסוקה. לעומת זאת, מספר המשרות הפנויות לכל דורש עבודה מתחומי התעשייה והבנייה כמעט הוכפל. את הקושי למצוא עבודה מבטאת גם העובדה שחלה עלייה בניצול הממוצע של ימי האבטלה, שניכרת גם במשלחי יד שבהם הביקוש היחסי לעובדים נותר גבוה.
בספטמבר 2026 נרשמו בישראל כ-148 אלף משרות פנויות וכ-169 אלף דורשי עבודה הרשומים בשירות התעסוקה (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר ביחס של 0.87 משרות למובטל שמשמעותו כ-87 משרות פנויות לכל 100 דורשי עבודה.
כאשר היחס בין המשרות הפנויות לדורשי העבודה גבוה מ-1, שוק העבודה נוטה לטובת העובדים, שכן יש יותר משרות ממובטלים. כשהוא נמוך מ-1 שוק העבודה נוטה יותר לטובת המעסיקים, שכן התחרות בין המובטלים על המשרות גדולה יותר.
בפועל דו"ח שירות התעסוקה מגלה שונות גדולה מאוד במצבם של מובטלים ממשלחי יד שונים. כך, למשל, בקרב עובדי תעשייה ובינוי היחס עמד בספטמבר 2023, לפני טבח 7 באוקטובר והמלחמה, על 1.8 משרות פנויות לעובד בממוצע וזינק ל-3.4 משרות פנויות בספטמבר 2026. גם בקרב עובדי מכירות ושירותים היתה עלייה מ-1.2 ל-1.5 בין ספטמבר 2023 לספטמבר השנה.
אלא שבמסגרת המגמה של היחלשות החזקים בשוק העבודה הישראלי, יחס המשרות לדורשי עבודה של אקדמאים ירד מ-0.8 בספטמבר 2023 ל-0.7 השנה. יחס המשרות למובטלים של מנהלים היה ונשאר 0.1, כלומר על כל משרה פנויה עדיין מתחרים 10 מנהלים מובטלים.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, אמרה בתגובה על הדו"ח שהפערים בין משלחי היד מעידים על "פער ההולך ומעמיק בין הכישורים, הניסיון והמיומנויות של מחפשי העבודה לבין צורכי המעסיקים".
שינוי משמעותי לרעה חל בענף המידע והתקשורת המזוהה עם תחום ההייטק. שם חלה צניחה מיחס של 1.35 בספטמבר 2023 ל-0.95 השנה. בין ספטמבר 2023 לספטמבר 2026 גדל מספר המשרות הפנויות בענף מ-8,800 ל-9,700 – תוספת של 900 משרות (כ-10%), בעוד מספר דורשי העבודה עלה מ-6,500 ל-10,300 – תוספת של 3,800 דורשי עבודה (58%). מדובר בשינוי של כ-2,860 משרות במאזן הביקוש וההיצע.
אלא שהשינוי הזה גדול במיוחד לעומת פברואר 2022, בזמן שיא הביקוש לעובדים בתחום ההייטק. אז עמד היחס בין המשרות הפנויות לדורשי עבודה בענף על 7.2. זה נבע מכך שבאותו חודש נרשמו 19,878 משרות פנויות בתחום ההייטק מול 2,750 דורשי עבודה בלבד.
במקביל חל בארבע השנים האחרונות גידול בניצול ימי האבטלה, מה שיכול להעיד על קושי גובר במציאת עבודה, אם בשל יחס משרות לדורשי עבודה נמוך ואם בשל פערים בכישורים ובמקום המגורים. בקרב דורשי עבודה מבוגרים (מכסת ימי אבטלה: 175 יום) עלה הניצול הממוצע מ-128.1 יום ב-2022 ל-113.7 יום ב-2025. בקרב אקדמאים מבוגרים חלה עלייה מ-125 ל-131 יום. בקרב דורשי עבודה צעירים נרשמה עלייה מ-46.6 ל-52.2 יום. העלייה בניצול ימי הזכאות לאבטלה ניכרת גם במשלחי יד שבהם הביקוש היחסי לעובדים גבוה.
לכאורה נרשמה עלייה קלה במספר הכולל של דורשי העבודה, מ-162 אלף בספטמבר השנה ל-162.3 אלף באוקטובר - תוספת של כ-300 דורשי עבודה (0.2%). אלא שבנתונים מנוכי עונתיות למעשה נרשמה ירידה של 2.3% מ-169.3 אלף ל-165.5 אלף. בהשוואה לספטמבר 2023, מספר דורשי העבודה נותר כמעט ללא שינוי: 162.3 אלף באוקטובר לעומת 163.7 אלף ערב המלחמה.
הרכב דורשי העבודה השתנה מאוד. משקל דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים-כלכליים 10-8 החזקים עלה מ-17.5% ל-21.8%, ואילו משקל דורשי העבודה מהאשכולות 3-1 ירד מ-39.8% ל-34.9%.
מספר דורשי העבודה בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים הגיע באוקטובר לכ-8,900 לעומת כ-5,600 בספטמבר 2023. העלייה הזאת אינה מוגבלת לג'וניורים. משקלם של בעלי חמש שנות ניסיון ומעלה בין דורשי העבודה מתחום התוכנה הגיע ל-52% ב-2026 לעומת 44% ב-2019.
