העליון: תביעות נגד קלאודפלייר על מתן שירותי סייבר הגנתי לאתרי חמאס יתנהלו בישראל
העליון דחה ערעור של חברת שירותי הענן האמריקאית ואישר שתביעות שש משפחות שכולות ונפגעי טרור יוכלו להתנהל בישראל - דרך חברת נאנוסק מפתח תקווה. על פי תביעות שש המשפחות קלאודפלייר "סיפקה ביודעין שירותי הגנת סייבר לאתרי אינטרנט המשויכים לחמאס, ובכך אפשרה לו לתכנן ולהוציא לפועל פעולות טרור"
משפחות שכולות ונפגעי טרור יוכלו לנהל בישראל תביעת פיצויים נגד חברת שירותי הענן ואבטחת המידע האמריקאית קלאודפלייר (Cloudflare) בגין שירותי סייבר הגנתי שסיפקה לכאורה לאתרי אינטרנט המשוייכים לארגון הטרור חמאס. כך עולה מהחלטת ביהמ"ש העליון מהיום (ב').
בפסק הדין שבו דחתה השופטת גילה כנפי-שטייניץ ערעור בנושא שהגישה החברה האמריקאית על החלטת המחוזי בי-ם, הנוגעת ל-6 תביעות שהוגשו על ידי עיזבונם של נפגעי טרור חמאס, היא קבעה כי המצאת התביעות לחברת נאנוסק (Nanosek) מפתח תקווה, עומדת במבחנים להמצאת כתב תביעה לנתבע זר, קלאודפלייר, באמצעות נציגו בישראל.
על פי פסק הדין, קלאודפלייר היא חברה זרה היושבת בארצות הברית, ומספקת, בין היתר, שירותי סייבר הגנתי. בשש תביעות שונות טענו בני משפחה של נפגעי טרור חמאס, כי קלאודפלייר "סיפקה ביודעין שירותי הגנת סייבר לאתרי אינטרנט המשוייכים לארגון הטרור חמאס, ובכך אפשרה לו לתכנן ולהוציא אל הפועל פעולות טרור, שגרמו נזקים למשיבים או לקרוביהם". שמות הנפגעים כמו גם סכומי התביעות הכספיות לא הותרו לפרסום בפסק הדין.
לאחר הגשת התביעות, יולי 2021, הגישו המשפחות השכולות למחוזי בי-ם בקשה להכיר בהמצאת התביעות לנאנוסק הישראלית, כהמצאת התביעה לקלאודפלייר האמריקאית.
במרץ 2025, לאחר שנערך דיון בבקשה במהלכו הוצגו ראיות הצדדים, קיבלה רשמת בית המשפט את הבקשה וקבעה כי המצאת כתבי הטענות לנאנוסק מהווה המצאה כדין, בהיותה מקיימת את המבחנים הדרושים להמצאת כתב תביעה לנתבע זר הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, באמצעות נציג הנמצא בישראל.
כך, לפי פסק הדין, קבעה הרשמת כי קלאודפלייר התקשרה עם נאנוסק בהסכם לאספקת שירותים (MSP – Non-Exclusive Managed Service Provider) על פיו מספקת נאנוסק למבקשת שירותי תמיכה או ניהול של מוצריה ושירותיה למול לקוחות הקצה; כי נאנוסק היא ה-MSP (ספק שירות מנוהל) היחיד של קלאודפלייר בישראל; וכי ישנם סממנים רבים נוספים המעידים על קיומו של קשר עסקי רציף ושוטף בין השתיים.
לפי פסק הדין על סמך ממצאים אלה קבעה הרשמת כי מתקיים מבחן "אינטנסיביות הקשר" בין שתי החברות, וכי נאנוסק מייצגת את קלאודפלייר "דרך קבע" בישראל. עוד נקבע כי הגם שקלאודפלייר טוענת כי נאנוסק מספקת לה שירותי תמיכה ללקוחות תאגידיים ומסחריים בלבד – בשונה משירות Self-Serve אותו רכש ארגון הטרור חמאס – לא הוכח כי אכן כך הדבר.
בהחלטת המחוזי נקבע כי: "כי אין לקבל את טענת קלאודפלייר כי השירות האחרון מהווה 'עניין' נפרד ממתן שירותי תמיכה ללקוחות תאגידיים ומסחריים, משום שאלה גם אלה הם שירותי הגנה מפני מתקפות סייבר".
ערעור שהגישה קלאודפלייר על החלטת הרשמת נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בי-ם, וכעת כאמור גם ביהמ"ש העליון דחה ערעור בנושא וסלל את הדרך לניהול התביעות בישראל.
"בית המשפט סומך ידיו על ממצאי הרשמת", נכתב, "לפיהם הקשר בין החברות יוצר זיקה בעוצמה מספקת המאפשרת ליחס לקלאודפלייר 'נוכחות קונסטרוקטיבית' בישראל, הן מבחינת משכו של הקשר עם נאנוסק והן מבחינת טיב הקשר עמה. כן קבע כי פרשנות דווקנית ומצמצמת יתר על המידה של המונח 'עניין' עלולה לחטוא למטרה בגינה מלכתחילה הוכרה האפשרות לרכוש סמכות באמצעות נציג".
"טענות קלאודפלייר", סיכמה השופטת כנפי-שטייניץ, "אינן מתיישבות עם המגמה הכללית להרחבת סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי על נתבעים זרים, בפרט בהקשר העסקי, לנוכח התגברות אינטנסיבית של פעילות רב-לאומית, והפיכתו של המרחב הגלובאלי ל'עולם קטן'".
