בלעדי
הממשלה שולפת מהמגירה תוכנית להזזת נמל אילת, ושלומי פוגל מריח הזדמנות
האיום החות'י שיתק את הפעילות בנמל אילת אבל במשרד התחבורה מחיים תוכנית גרנדיוזית להעברתו לגבול עקבה. פוגל, שנחשב לחברו של ראש הממשלה, כבר חישב איך למנף את השטח שמסביבו
משרד התחבורה שולף מהמגירה תוכנית שאפתנית שהיתה גנוזה במשך שנים רבות: העברה של נמל אילת ממיקומו הנוכחי בחוף הדרומי של אילת אל צפון־מזרח העיר, חפירה של 3.6 ק"מ אל תוך הים במיקום החדש כדי להרחיב את יכולות היבוא של הנמל, פיתוח אזור תיירות חדש בעיר ואפילו הגשמת חלום תחבורתי ישן – רכבת לאילת.
הפרויקט, שקיבל את השם הלא רשמי "נמל התעלה", הוא למעשה העברה של נמל אילת לאזור בין גבול עקבה לבריכות המלח וחפירה של תעלה שתתחבר לים האדום ותעמיק את המים באופן שיאפשר גישה לספינות גדולות יותר וכך יתאפשר לנמל אילת לייבא גם מכולות, דבר שלא מתאפשר היום כתוצאה מהתנאים הקיימים, ולא להתמקד רק ברכבים כפי שנעשה עד לפני מלחמת חרבות ברזל.
נמל התעלה אמור להחליף את נמל אילת הקיים, שבשנים האחרונות סובל מירידה משמעותית בפעילותו, בין היתר בגלל איום מצד החות'ים לפגוע בכל אונייה שתתקרב אליו. יזמי נמל התעלה מאמינים כי עד לפתיחתו בעוד כעשור, הבעיה החות'ית כבר תיפתר.
התעלה תהיה באורך 3.6 ק"מ וברוחב 200 מטר, כאשר בכל צד יהיה שטח לשימושים מעורבים ברוחב 250 מטר. שלוחות שיתפצלו מתעלת הניווט הראשית ישמשו לנכסים נוספים, כמו שטחי נדל"ן, וייתכן שאף יוקמו איים אישיים קטנים, בדומה לדובאי. בנוסף, הפרויקט יגדיל את קו החוף של אילת מ־14 ק"מ ל־35 ק"מ ובמקביל לתעלה ייפתח שטח שיוכל לשמש למגורים או למלונות.
שטח הנמל הקיים יהפוך לאזור תיירות, מלונאות ופנאי. על פי התוכנית הכלכלית, המינוף של השטח יניב תשלומי השבחה שמהם ניתן יהיה לממן את עלויות ההקמה של הנמל החדש. עם זאת, במשרד התחבורה לא בטוחים עדיין מי יישא בעלויות.
2 צפייה בגלריה
יו"ר ומנכ"ל קבוצת אמפא שלומי פוגל. כבר הגיש תוכנית להקמת נמל חדש, כולל מינוף השטח סביבו
(צילום: סם יצחקוב)
במצב אידיאלי המדינה היתה מקימה את הנמל, ומשכירה אותו לזכיין כשהיא שומרת את הרווחים והזכויות לעצמה, אך בזמן שמשרד התחבורה מתקשה לקדם פרויקטים שהוא כבר אמון עליהם כמו המטרו, גם שם מבינים שייתכן שמוטב שהמשרד יבצע רק את התכנון הראשוני ולאחר מכן יעביר את המיזם לידי זכיין, שעבור מימון ההקמה יפעיל את המקום למשך כמה שנים.
בסוגיה הזאת התוכנית למעשה נתקעה. כדי להוציא מכרז צריך תוכנית עסקית, כדאות כלכלית ואסטרטגיה מסודרת, ובשלב הזה מדובר בתוכנית שבנויה מטלאים שנוצרו בכל פעם שהרעיון צץ ב־20 השנים האחרונות.
הקמת הנמל תשולב בזיכיון החדש
הסיבה שדווקא עכשיו במשרד התחבורה מנסים להניע את התוכנית, היא הרצון לשלב אותו בזיכיון החדש של הנמל. נמל אילת הופרט ב־2013 ונחכר על ידי האחים נקש עד 2028 ב־122 מיליון שקל בלבד, עם אופציה להאריך את ההסכם עד 2038. לפני המלחמה נמל אילת היווה מקור הכנסות משמעותי לאחים נקש, כשרק ב־2023 הכניס מעל 212 מיליון שקל. אך מאז תחילת המלחמה הכנסותיו צנחו כמעט לחלוטין, הוא עמד על סף סגירה עקב חובות והמדינה נאלצה השנה להעביר לו 15 מיליון שקל.
בשנה הקרובה יתכנסו הצדדים לדון בחוזה הארכה, עניין שגם רשות החברות מעורבת בו, ובמידה שהנמל עמד בדרישות החוזה, הוא צפוי לקבל את אישור ההארכה. אך בין שיאשרו להאריך את החוזה ובין שלחלופין ייצאו למכרז חדש, במשרד התחבורה רוצים לסגור את כל הפינות לקראת הקמת נמל התעלה ובכך לשלב אותו כבר בחוזה החדש ולהתחיל לקדם את הביצוע.
יש להניח שבתרחיש כזה האחים נקש יבקשו לקחת חלק בנמל החדש. ייתכן שגם קבוצת אדאני ההודית, שבימים אלו עדיין מנסה למנף את נמל חיפה שרכשה בשיתוף קבוצת גדות, תבקש להיכנס לתחרות, אך המתמודד הבולט הוא איש העסקים שלומי פוגל, יו"ר ומנכ"ל קבוצת אמפא, שבבעלותו נמל מספנות ישראל ואחוזים בודדים בנמל אילת הקיים. פוגל לרוב מוצג בראש ובראשונה כחבר קרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקרבה בין השניים אינה סוד, ובמסגרת הסכם ניגוד העניינים שלו, נתניהו מנוע מלהשתתף בכל דיון שבו לפוגל אינטרס כלכלי – סוגיה מורכבת כשמדובר באיש עסקים עם קשר ישיר לכמעט כל משרד ממשלתי.
פוגל כבר הגיש למשרד התחבורה תוכנית להקמת הנמל החדש, כשהתוכנית שלו כוללת לא רק את הקמת הנמל אלא גם מינוף של השטח סביבו. "אילת ממזמן היתה צריכה להיות דובאי, זה בזבוז מטורף", אומר פוגל בשיחה עם כלכליסט רגע לפני דיון נוסף במשרד התחבורה בתוכנית. "יש שם ים, שטחים, נמל, כל מה שצריך, רק שצריך להתחיל לפעול. אני הצגתי את התוכנית למשרד התחבורה לפני כמה שנים".
מדובר בתוכנית ממשלתית, מדוע היא מגיעה מיזם פרטי?
"קודם כל, חשוב לציין שאני מביא את זה רק ברמת הרעיון. בסופו של דבר, או שמשרד התחבורה יקים את זה או שייערך מכרז וגם אם אני לא אקבל את הפרויקט, העיקר שהוא יקרה כי כולם ירוויחו ממנו – המדינה, העיר אילת והיבואנים. במדינת ישראל יש הרבה תוכניות גדולות, אבל צריך יזמים שיניעו אותם. כדי שזה יקרה צריך שרשות מקרקעי ישראל תוציא מכרז על הקרקע, צריך לבדוק כדאות כלכלית, זו תוכנית שחייבת להיבדק לעומק ורק אחר כך לצאת לפועל".
הרכבת לאילת היא אחת הסיבות להעברת הנמל
כל הצדדים מבינים שבלי חיבור יבשתי אין יתרון אמיתי לנמל ולכן צינור החמצן של הנמל החדש יהיה מסילת רכבת לאילת, עוד תוכנית גרנדיוזית שתקועה במאבקים בין־משרדיים בין האוצר לתחבורה. בעבר נשמעה לא פעם ביקורת על התוכנית לרכבת לאילת והועלו שאלות בנוגע לצורך בה. אלא שכמות הסחורה שתגיע לנמל החדש לא תוכל לעבור בכבישים, כיוון שזה יחמיר את כמות המשאיות על הכביש. רכבת משא לצד רכבת נוסעים לא רק שתמנף את יכולות השינוע של הנמל אלא גם תסייע בעידוד התיירות בחבל המתפתח, וגם בציר שבו תחלוף, כולל הערבה.
למעשה, רכבת היא אחת הסיבות להעברת הנמל, משום שעל מנת ליצור חיבור לנמל אילת הקיים יש צורך לקדוח בהרים סלעיים, עניין יקר ומורכב, ואילו החפירות בים עבור התעלה זולות יותר וגם מפנות שטח על קו הים לפיתוח שיניב רווחים למימון המהלך.
במשרד התחבורה כבר מכינים את התותחים הכבדים ומבקשים להגדיר את הנמל החדש כפרויקט לאומי ובכך להכניס אותו תחת החוק לקידום תשתיות לאומיות ולקדמו במסלול מהיר יותר, כשבדיונים האחרונים מתחילים לדבר על שנת 2035 כתאריך יעד לסיום הפרויקט, כשלפי הערכות, ייקח כחמש שנים להקימו.
במשרד מבינים שייאלצו להתמודד עם אתגרים מורכבים, בעלי קרקעות, ארגונים ירוקים וגם בעלי אינטרסים כלכליים בנמל הקיים – אך גם חולמים על מזרח תיכון חדש, בין הרחבת הסכמי אברהם והפסקת האש, ושואפים להפוך את אילת להאב מרכזי ליבוא ויצוא לא רק למדינות אירופה אלא גם לסעודיה ושאר מדינות ערב.
