פרשנות
הצבא הזהיר, אבל בקואליציה חגגו את יום ההשתמטות
ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את חוק יסוד : לימוד התורה.במקביל, ועדת החוץ והביטחון מקדמת את חוק הפטור ממעצרים לחרדים משתמטים, אף שהצבא מזהיר מפני ההשלכות השליליות שלו והידיעה שהחוק לא יעמוד במבחן בג"ץ
אומנם אנחנו בעיצומו של חודש ההוקרה לאנשי המילואים, אבל הכנסת חגגה היום את יום ההשתמטות. ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את חוק יסוד: לימוד התורה, שמנסה להגן על ההשתמטות באמצעות עיגון לימוד התורה כערך חוקתי, בשעה שוועדת החוץ והביטחון הקימה לתחייה את דיוני חוק ההשתמטות כדי להעביר את חוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות. בשל הצורך להספיק את מרוץ ההשתמטות עד פיזור הכנסת ב־16 ביולי, שתי הוועדות דנו בחוקים במקביל.
הצעת חוק היסוד קובעת ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה". החזרה במקור. אם יש משהו מוסכם זה שלאף אחד אין מושג מה החוק באמת אומר. היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסרחן, אמרה ש"לא הייתי בהצעת חוק כזו שניסו להסתיר את ההשלכות שלה. נכון לשמוע את כל משרדי הממשלה, כיצד זה ישפיע עליהם".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד אביטל סומפולינסקי אמרה, ש"אנחנו לא יכולים לשלוח את זה למשרדי הממשלה כי ההצעה הזו לא נראית כמו שום הצעת חוק". אסטרחן הסכימה איתה, ש"הדרישה להבין את התוכן של הצעת החוק לא מוגזמת".
לעומת זאת, הצעת חוק הפטור ממעצרים מוגדרת כהוראת שעה לשלושה חודשים. אבל חוות דעת של היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, מירי פרנקל־שור, קובעת שההצעה "אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף, שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות". כמובן זאת בהנחה שהוראת השעה תוארך שוב ושוב. היא הגדירה את זה כ"מיני חוק גיוס".
ספק אם יש בכנסת אדם אחד שחושב שחוק הפטור ממעצרים יחזיק מעמד בבג"ץ. אלא שהחוק לא מיועד באמת לפטור ממעצרים, אלא מיועד ליצור מצג שווא לציבור החרדי כאילו חברי הכנסת שלו ניסו למנוע את המעצרים. וזאת, אחרי שבמשך שנתיים הם עשו מעט מאוד בעניין. המשנה ליועמ"שית גיל לימון ניסה להסביר לח"כים ש"בג"ץ כבר פסל אכיפה סלקטיבית פסולה לפי המבחן של תלמידי הישיבות", אבל מזכיר הממשלה יוסי פוקס וחברי הכנסת החרדים ינון אזולאי, יעקב אשר ומאיר פרוש מנעו ממנו לדבר בצעקות ועלבונות, כשיו"ר הוועדה בועז ביסמוט מקפיד לא להפריע להתפרעות.
מי שקלקל לחברי הכנסת החרדים את ההצגה היה הממונה על ההשתמטות (וגיוס החרדים) בצבא. ראש תומכ"א (חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם) תא"ל שי טייב. טענה מרכזית שעליה מבוססים כל חוקי ההשתמטות היא שהסנקציות לא מסייעות לגייס תלמידי ישיבות. טייב מסר לוועדת החוץ והביטחון שמספר החרדים המתגייסים הכפיל את עצמו בתוך שלוש שנים מ־1,800 בשנת הגיוס 2022 ליותר מ־3,500 בשנת הגיוס 2025.
המספרים האלה כמובן רחוקים מלספק את צורכי הצבא. אחת הסיבות שהם לא גדולים יותר היא שהצעירים החרדים ממתינים לחוק השתמטות. לפי טייב, חוק הפטור ממעצרים "לא יעזור לי לגייס חרדים ויכולות להיות לו השפעות שליליות מאוד. הוא מסכן הרבה דברים". ראוי להגיש שבמקביל לנתונים אלה יש 74 אלף צעירים חרדים שהוכרזו כמשתמטים או בתהליך הכרזה.
בעוד שתי הוועדות מתעלמות מכל טיעון משפטי בנושא, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה היום בבוקר לבג"ץ עדכון על מצב הסנקציות. היא דיווחה כי הנחתה את משרד החינוך להיערך לשלילת ההנחות בצהרונים החל משנת הלימודים הבאה תשפ"ז (2026/27). יחד עם שלילת ההנחות במעונות היום, ההשתתפות במפעל דירה בהנחה וקצבת האברך, שכבר הונהגו, למשתמטים לא נשארו כמעט הטבות משמעותיות.
עם זאת, היועמ"שית עדכנה גם כי שרת התחבורה מירי רגב מעכבת את ביטול ההנחות בתחבורה הציבורית למשתמטים וכי הממשלה נמנעה מהעברת סמכויות הארנונה לראש הממשלה כדי שיוכל לבטל את ההנחות למשתמטים בארנונה. "הממשלה פועלת בצורה שיטתית לסכל את הסנקציות", אומר פרקליט עמותת אמא ערה שעתרה בעניין הסנקציות לבג"ץ, עו"ד גלעד ברנע. אבל לדבריו, למרות זאת "הפור נפל וזכויות היתר המפלות הסתיימו".
עוד עדכנה היועמ"שית את בג"ץ כי מספר המשתמטים או כאלה שנמצאים בתהליכי הכרזה כמשתמטים (צו 12) הוא 92 אלף. כ־80% מהם חרדים. אלא שהיא מציינת ש"יתר המועמדים לשירות שהוכרזו כמשתמטים, שאינם מקרב בני הציבור החרדי, הם היקף המשתמטים שהצטבר לאורך עשרות שנות קיומה של המדינה. כלומר, תופעת ההשתמטות בקרב הציבור הכללי היא מצומצמת ביותר". זאת אמירה חשובה מול הטענות השקריות שלפיהם "יש יותר משתמטים בתל אביב". בפועל, כמעט אין משתמטים לא חרדים.
