דו"ח המבקר
שיפוץ סניפים והוצאות רכב מופרזות: סכומי העתק שבוזבזו בבחירות המקומיות
בדו"ח על הבחירות המוניציפליות ב-2024 קבע המבקר כי הליכוד עשה שימוש אסור בנכסי ציבור לתעמולה, הוצאות שכר ללא אסמכתאות והוצאות שלא מחשבון ייעודי. מ-646 סיעות ו-41 מועמדים נשללה יתרת המימון של 3.7 מיליון שקל - בשל "הוצאות מנופחות, הוצאות בלתי סבירות והוצאות שאינן קשורות למערכת הבחירות"; על הליכוד הוטל קנס של 180 אלף שקל
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הטיל קנס על הליכוד של 180 אלף שקל, בשל הפרת חוק הבחירות במהלך מערכת הבחירות המוניציפליות, שנערכו בפברואר 2024. הקנס ניתן בשל שימוש אסור בנכסי ציבור לתעמולת בחירות תוך הפרת הוראות חוק הבחירות, הוצאות בגין תוספות שכר לעובדים ללא אסדרה וללא אסמכתאות הולמות, הוצאות שהוצאו שלא מחשבון הבנק שיוחד לבחירות והכנסות סיעת בת שלא נכללו בדיווחי הסיעה כנדרש. תשלום הקנס הופחת מהמימון הממלכתי שלו זכאית המפלגה בהתאם לתוצאות הבחירות המונציפליות.
הדו"ח כולל את תוצאות הביקורת על חשבונותיהם של 1,379 סיעות מקומיות ושל 102 מועמדים, מהם לגבי 646 סיעות ו-41 מועמדים, קבע מבקר המדינה דו"ח שאינו חיובי ונשללה מהם יתרת המימון בסך מצטבר של כ-3.7 מיליון שקל. לעומת מערכת הבחירות הקודמת ב-2018, חלה עלייה של כ-125 מיליון שקל (52%) בסכום המצטבר של ההכנסות ממימון ממלכתי, העומדות לרשותן של הסיעות המקומיות. כן חלה עלייה של כ-56 מיליון שקל (34%) בסכום המצטבר של ההכנסות ממימון ממלכתי שעמדו לרשותן של סיעות הכנסת.
המבקר קבע כי "כדי להימנע מהשבת עודפי מימון לאוצר המדינה, חלק מהסיעות המקומיות ומהמועמדים כוללים בחשבונותיהם הוצאות מנופחות, הוצאות בלתי סבירות והוצאות שאינן קשורות למערכת הבחירות". כך למשל חלק מהוצאות המועמדים כללו: שיפוץ דירות ששימשו למטה בחירות, רכישת מחשבים ומכשירים סלולריים קרוב ליום הבחירות או אף לאחר מכן, דלק ונסיעות - שחלקן היה שקול לנסיעות של אלפי ק"מ שאינו סביר בבחירות מקומיות. אצל חלק מהמועמדים הוצאות בגין מזון וכיבוד היוו למעלה מ 50% מהוצאותיהם. סיעה אחת אף כללה בהוצאותיה הוצאות על מתנות ועריכת מופעים לילדים, במקרים הרלוונטיים נשללה ההכרה בהוצאות אלו ולגבי חלק מהסיעות אף נקבע ליקוי שגרר סנקציה כספית.
חלק מהסיעות שהתמודדו בבחירות לשלטון המקומי כללו בחשבונותיהן הוצאות שכר בגין העסקת מועמדים שהתמודדו במערכת הבחירות מטעמן. המבקר קבע: מכאן ולהבא אסור להעסיק בשכר מועמדים, בין שמדובר במועמד לתפקיד ראש הרשות המקומית ובין שמדובר במועמד לתפקיד חבר המועצה. היו מקרים שבהם נכללו בחשבונות הסיעות והמועמדים הוצאות עבור העסקת ספקים ועובדים שהם קרובי משפחה או בעלי זיקה לסיעות ולמועמדים. בחלק מהמקרים נמצאה העסקה של יותר מבן משפחה אחד. עם זאת המבקר לא פירסם את שמות המבוקרים הללו שהעסיקו בני משפחה. המבקר קבע כי יש להימנע מהעסקה מרובה של בני משפחה. אשר למפלגות המיוצגות בכנסת - מכאן ולהבא, אין להעסיק קרובי משפחה של בעלי תפקידים ומועמדים במפלגה, בבחירות לרשויות ובבחירות לכנסת.
כמו כן, נמצאו מקרים בהם יו"ר ועדת הבחירות קבע כי ראשי עיריות מכהנים עשו שימוש אסור בנכסי העיריות לצורך פרסום תעמולת בחירות ובכך הפרו את חוק דרכי תעמולה. בעקבות הביקורת רוב הסיעות העבירו אסמכתאות בדבר השבת עלות השימוש לעיריות. המבקר קבע כי להבא שימוש אסור בנכסי ציבור עלול להביא לקביעת דוח שאינו חיובי.
515 סיעות ו-30 מועמדים סיימו את תקופת הבחירות בגירעונות כספיים בסכום מצטבר של כ-37.2 מיליון שקל; מקרב אלה, 69 סיעות סיימו את תקופת בחירות בגירעון של יותר מ-100,000 שקל. כך למשל הליכוד סיים את מערכת הבחירות עם גירעון של 11.4 מיליון שקל, דגל התורה - 1.4 מיליון שקל, לזוז (שנציגה בכנסת הוא ח"כ אבי מעוז) עם גירעון של 1.18 מיליון שקל, רע"מ - גירעון של 1 מיליון שקל, אגודת ישראל 0.46 מיליון שקל.
מדו"ח המבקר עולה כי 15 סיעות הכנסת קיבלו מקדמות לפני הבחירות בסך מצטבר של 293 מיליון שקל. לפי תוצאות הבחירות, 12 מהסיעות קיבלו עודפי מקדמות שעליהן להחזיר לאוצר המדינה בסך מצטבר של כ-60 מיליון שקל.
נכון לדצמבר 2025, שש סיעות ממשיכות להחזיר את עודפי המקדמות לפי הסדרי פריסת חובות שערכו עם הכנסת: דגל התורה, אגודת ישראל, הליכוד, כחול לבן, לזוז ורע"מ.
המבקר ציין שגביית עודפי המקדמות בתשלומים משמעה הלכה למעשה מימון ביניים נוסף לסיעות אלה במנגנון עוקף של הליך קבלת הלוואות על ידי הסיעות וקרא למחוקק לשקול מחדש את גובה המקדמות המשולמות, על מנת למנוע מצב בו המימון הממלכתי השוטף לסיעות משמש בפועל לפירעון הלוואות ולהחזר מקדמות עבור מערכות בחירות קודמות.
לדברי המבקר, בחוק הקיים יש כדי להגדיל את היתרון של סיעות האם וסיעות הבת שלהן מול הסיעות המקומיות המתמודדות מולן בבחירות לרשויות המקומיות, ופוגעת בשוויון בין הסיעות המתמודדות בבחירות אלו. אף אם המימון הממלכתי ששולם לסיעות האם גבוה מהוצאות הבחירות שלהן בבחירות לרשויות המקומיות, סיעות האם אינן מחויבות להשיבו לאוצר המדינה והן רשאיות להשתמש בו למימון הוצאות אחרות שלהן.
המבקר סבור שיש מקום כי המחוקק ייתן את דעתו, אם לא ראוי הוא ליצור מנגנון אשר יענה טוב יותר לתופעת הגירעונות מהטלת סנקציה בגין הגירעון, אשר רק מגדילה את שיעורו. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע עוד כי "נמצאו מתמודדים שלא נהגו כמצופה וכנדרש בכספי הציבור הניתנים להם למימון הבחירות. על הסיעות והמועמדים לפעול נאמנות כלפי הציבור ולהשתמש בכספי המימון הממלכתי אך ורק בהתאם לחוק ולמטרה שלשמה הוקצו, קרי - לצורך הבחירות, בחיסכון ותוך הפעלת שיקול דעת ואחריות ציבורית".
