המלחמה עם איראן המחישה עד כמה התשתיות בישראל מרוכזות
המערכה האחרונה מול איראן הפכה את ישראל לשדה מבחן לאופן שבו המשק האזרחי מתפקד תחת מתקפה. מעבר לכיפת ברזל וליירוטים התברר שלפגיעות נקודתיות יש פוטנציאל אדיר לשתק תשתיות לאומיות שלמות. הפגיעה בבית הזיקוק בחיפה (בזן), השבתו החלקית של בית החולים סורוקה, והפגיעה בתשתית של חברת החשמל בדרום מדגימים עד כמה המשק הישראלי נשען על מוקדים ריכוזיים ובלתי מגוונים.
כך, למשל, כיום פועלים בישראל כ-20 דאטה סנטרים עיקריים בלבד, רובם במרכז הארץ בגבולות גדרה - חדרה. אלו מרכזים את המידע הקריטי של המדינה, מערכות הבנקאות, הרפואה, השירותים הממשלתיים, הרשויות המקומיות, החינוך, והתקשורת. אם דאטה סנטר אחד נופל, יש מגבלות אמיתיות ליכולות הגיבוי וההמשכיות.
אם היו בישראל 200 דאטה סנטרים – ולא רק 20 - היכולת להתאושש הייתה מהירה, והמשק לא היה תלוי במתקנים בודדים. יתרון הדאטה סנטר הוא שאפשר לפזר אותו, לאחסן חלקים ממנו בענן, או לבזר גיאוגרפית עם גיבויים אזוריים. אך לשם כך, המדינה צריכה לקחת אחריות – להקצות קרקעות, להסיר חסמים, להפעיל מדיניות עידוד ולבנות תשתית מדינתית לפיזור ועידוד ויתירות.
וזה לא עוצר רק שם. כיום ישראל מחוברת לאינטרנט העולמי דרך כ-3–4 כבלים תת-ימיים. אם אחד מהם נפגע, התוצאה מורגשת מיידית: האטה בקווי גלישה, השבתה באזורים, ולפעמים ניתוק ממשי.
פיזור גיאוגרפי של נקודות כניסה, השקעה במספר כבלים חלופיים, קווי גיבוי מבוססי לוויין — הם לא "מותרות טכנולוגיות" אלא תשתית לאומית הכרחית בדיוק כמו מים וחשמל.
דמיינו 12 ימים של מלחמה, עם ילדים בבית — בלי אינטרנט. בלי יכולת לעבוד מהבית, ללמוד מרחוק, או פשוט לתקשר. זה לא תרחיש דמיוני, זו סכנה ברורה ומיידית אם לא נגדיל את היתירות של תשתיות דיגיטליות. כפי שלא מקימים מדינה עם תחנת כוח אחת או בית חולים אחד, אי אפשר להמשיך עם אינטרנט לאומי שמתבסס על חמישה אתרים, ארבעה כבלים, ושלושה מוקדי שירות ענקיים. המסקנה ברורה: יותר - רחב יותר, מבוזר יותר. הפתרון לא מורכב אך מחייב החלטה לאומית: לבזר ולהכפיל (ואפילו לשלש) את מספר המתקנים האסטרטגיים כל עוד אפשר, לפני שנפגע. להאיץ הקצאת קרקעות למתקנים קריטיים ולהסיר חסמים רגולטוריים.
ניסוח תקנים שיחייבו גיבוי בענן או באתרים מרוחקים לכל שירות ציבורי או רשות כחלק בלתי נפרד מהיערכות לאומית רב-תחומית.
אם למדנו משהו מ-7 באוקטובר ומהעימות מול איראן, זה שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישען על נקודה אחת. לא בצפון, לא בדרום, לא בתחום הפיזי לא בתחום הדיגיטלי. העתיד לא שייך רק למי שמיירט אלא גם למי שמבזר, מגבה, ומתכנן מראש.
תום קורן הוא מנכ"ל קבוצת Exelera, בעלת כבל תת ימי וספקית תשתיות דיגיטליות בינלאומיות
