סגור

דעה
משפט זדורוב ותעתועי הזיכרון

במשפט זדורוב, שאמור להתחיל שוב, יש בעיה מבנית, עמוקה ורצינית. בית המשפט יצטרך, בין היתר, להתבסס על ראיות מלפני למעלה מ-15 שנה, ויותר מכך – לשמוע עדים בנוגע לאירועים שהתרחשו לפני זמן רב

המשפט החוזר בעניינו של רומן זדורוב מעלה שאלות רבות ומגוונות. קהילת המשפטנים חלוקה, כמו תמיד, בנוגע להחלטת פרקליט המדינה לערוך לזדורוב משפט חוזר.
קיימים טעונים בעד ונגד וכמובן שיש עוד שאלה משפטית שמחכה להכרעה - האם יש לשחרר את זדורוב עד להכרעת הדין החדשה בעניינו.
אחד הטעמים שנשמעו (בלחש יחסית) כנגד עריכת משפט חוזר היה הטעם של הזמן הרב שחלף והבעיה של הראיות. למשל שמיעת עדים או חקירתם לאחר זמן כה רב.
לטעמי, מדובר בטענה מרכזית, חשובה ורלבנטית מאין כמוה לשאלה האם יש לערוך משפט חוזר. שאלת הראיות הינה קריטית וחשובה בכל משפט – פלילי או אזרחי - כאשר על בסיס הראיות, העדויות שישמעו בית המשפט אמור להגיע להכרעה.
1 צפייה בגלריה
רומן זדורוב
רומן זדורוב
רומן זדורוב
(דודי ועקנין)
בענין זדורוב ההחלטה על פתיחה במשפט חוזר בעצם מורה על שמיעת התיק המורכב הזה מאלף, מתחילתו. קרי, ההרכב המכובד שנקבע לשבת בדין יצטרך לשמוע עדים, להתייחס לראיות, חלקן נראה חדשות, כאשר מדובר באירוע שקרה לפני כ-15 שנה. חלק מן הראיות לבטח כבר ייתכן ואבד – אותן ראיות שהיו רלבנטיות לפני למעלה מ-15 שנה.
כידוע חקירת עדים הינה אחד מהכלים החשובים ביותר לחשיפת האמת, אם לא הכלי המרכזי. החקירה הנגדית הינה שיאו של ההליך המשפטי. בחקירה נגדית מנצחים ומפסידים משפטים. חשיבות קריטית לדברי העדים, להתרשמות בית המשפט מהעדים ועוד. לדברי העדים, לזיכרונם – חשיבות מירבית. כעורך דין אתה מכין את העדים לחקירתם, מכין חקירות נגדיות וכבורר מכריע בין גרסאות ומתרשם מהעדים.
בקביעה של משפט חוזר יש קושי מובנה ורציני ובהתייחס לעדים, כמו גם לראיות (שחלקן, כאמור, יתכן לא נשמרו) לאחר תקופה כזו ארוכה. לפעמים לאור הקושי הראייתי האובייקטיבי, העובדה כי חלף זמן רב מהאירוע הרלבנטי יש פשוט להימנע מעריכת משפט חוזר שכן הוא לא יוכל להביא למשפט צדק, לתוצאה צודקת.
הזכרון האנושי, כפי שכולנו יודעים, הינו חמקמק, "בעייתי" גם כשמדובר בעדים שנדרשים למסור עדות לגבי מה שקרה לפני כשנה. על אחת כמה וכמה בהתייחס לאירוע כזה רחוק בזמן. כל קורא סביר מודע לבעיות הזיכרון האובייקטיביות הקיימות. תילי תילים של מחקרים נכתבו, בארץ ובחו"ל, על זיכרונם הסלקטיבי של העדים, על הבעיות בשמיעת עדים בנוגע לאירועים שהתקיימו לפני זמן רב ועוד. ויש לזכור - במשפטים רבים הכרעת הדין תתקבל על בסיס העדים שנשמעו, על בסיס הסיפור שסיפרו.
אם כן - למשפט זדורוב, שאמור להתחיל מהתחלה, על כל המשתמע מכך יש בעיה מבנית, עמוקה ורצינית. בית המשפט יצטרך, בין היתר, להתבסס על ראיות מלפני למעלה מ 15 שנה ויותר מכך – לשמוע עדים בנוגע לאירועים מלפני כל כך הרבה זמן. הערך הראייתי של עדים כאלו הוא, יחסית, נמוך. בעיית זיכרון אובייקטיבית תלווה את כל האירוע הזה. גם כך הזיכרון שלנו הוא דל יחסית ומתעתע. גם כך לעיתים נשכח דברים שקרו לפני מספר שבועות או, לחילופין, נזכור "בוודאות ובבהירות" דברים שמעולם לא קרו. זאת ועד, כידוע זכרונו של פלוני, לגבי אותו אירוע, לא דומה לזכרונו של אלמוני. ולבטח ככל שחולף זמן.
נראה כי לאור הקושי הרציני הקיים בנוגע לראיות, שמיעת עדים וכד' יש ספק רב אם בית המשפט, מוכשר ככל שיהיה, יוכל להגיע לתוצאה הצודקת והנכונה לאור תעתועי הזכרון, הזמן הרב שחלף והעובדה כי קיים סיכוי לא מבוטל שראיות מסוימות יהיו חסרי נפקות גם לאור טישטושן ואף היעלמותן. הדבר נכון לגבי כל הליך משפטי.
עו"ד ברוך (בוקי) כצמן הוא בורר ומגשר, עוסק בליטיגציה מסחרית ואזרחית, משרד עוה"ד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכוטוביץ ושות'


לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.