הנוהל החדש של רשות המסים, מבקש להוציא את הביטקוין מהצללים
במשך שנים תחום הקריפטו היה ה"ילד הרע" של המערכת הפיננסית: נכס שנע בחופשיות, חמק בין גבולות ומוסדות, והפך סוחרים פרטיים למיליונרים כמעט בלי שמישהו ישים לב. הרשויות ניסו, ולא פעם נכשלו, להדביק את הקצב. כעת זה נגמר. נוהל הגילוי מרצון החדש של רשות המסים, שפורסם בימים האחרונים ושמכליל לראשונה גם את תחום הקריפטו, הופך את מה שהיה "תחום אפור" לתחום מפוקח בהרבה.
לא רק גביית מסים, אלא עניין של תפיסת עולם
המהלך הזה אינו עניין טכני בלבד. הוא מגלם תפיסת עולם: הקריפטו, שנבנה על אנונימיות ועל מרד במוסדות הפיננסיים, נכנס לראשונה למסגרת מסודרת שבה כל ארנק, כל המרה וכל רווח חייבים בדיווח. מי שהחזיק ביטקוין או את'ר בארנק קר, או העביר כספים בבורסות מחוץ לישראל, נהנה עד כה מאשליה של חסינות. עכשיו ההודעה ברורה: דווח היום או שתיחשף מחר.
"מבצע חנינה" חד-פעמי
הנוהל מעניק חסינות פלילית מלאה למי שידווח וישלם, אך מי שיתעלם חשוף לקנסות ואף לחקירות פליליות. זוהי למעשה חנינה מוגבלת בזמן, שנועדה למשוך החוצה כספים חבויים לפני שהרשות תפעיל את מנגנוני האכיפה החדשים שבידיה.
כללים חדשים לביטקוין
לפי ההוראות, מי שמחזיק בביטקוין או בכל נכס דיגיטלי אחר ומעוניין להסדיר דיווחים על הכנסות ורווחי הון שלא דווחו בעבר, יכול להיכנס להליך הגילוי מרצון ולקבל חסינות. החזקה בהיקף של עד 1.5 מיליון שקלים (נכון ליום 31.12.2024 ובמהלך כל תקופת הגילוי) תסווג למסלול "הירוק", הליך מהיר ופשוט יותר.
ההקלות הללו מותנות בשקיפות מוחלטת: הנישום חייב למסור פירוט מקיף של כתובות ארנקים ציבוריים, יתרות לשנים הרלוונטיות, חישובי רווח והפסד ואף עלויות רכישה חדשות במקרה של המרות בין מטבעות. ניתן לקזז הפסדים רק מול רווחים שדווחו באותו הליך, וזיכוי ממסי חוץ יתאפשר רק ביחס להכנסות המדווחות ובהתאם לאמנות בינלאומיות.
ישראל מתיישרת עם העולם
הנוהל החדש מציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בתחום. בארה"ב, רשות המסים הפדרלית (IRS) מחייבת דיווח על כל עסקה בקריפטו, גם בסכומים קטנים במיוחד, ומפעילה מנגנוני אכיפה בשיתוף הבורסות הגדולות. באיחוד האירופי נכנס לתוקף תקן MiCA, המסגרת הרגולטורית המקיפה הראשונה בעולם לנכסים דיגיטליים, שמסדירה הכל: מחובות דיווח ושקיפות, דרך רישוי פלטפורמות, ועד סטנדרטים להגנה על משקיעים. המסר ברור: לא עוד "מערב פרוע". מה שנולד כתנועה חתרנית לשבירת ההגמוניה הפיננסית, הופך לנכס שמדינות מתחרות על מיסויו וניהולו. מי שציפה שישראל תהפוך ל"מקלט קריפטו" דמוי מלטה או דובאי, מגלה שהכיוון הפוך, השתלבות מלאה בשוק הפיננסי הגלובלי והמתקדם.
מבחן לקהילת הביטקוין
החלק המעניין ביותר הוא לא מה המדינה תעשה, אלא איך תגיב הקהילה. האם מחזיקי ביטקוין בישראל יבחרו להיכנס למערכת, לשלם מס ולקבל לגיטימציה או שיישארו נאמנים לאידיאולוגיה המקורית של חופש מוחלט וינסו להמשיך לפעול מתחת לרדאר?
מי שייכנס לנוהל ויאמץ שקיפות, יהפוך את הביטקוין שלו לנכס ממוסד. היתרון ברור: בנקים יוכלו סוף סוף לקבל כספים שמקורם בקריפטו, גופים מוסדיים יפתחו שיתופי פעולה, והמדינה תסיר את האיום הפלילי. מנגד, מי שימשיך להחזיק בארנקים אנונימיים ולחשוב שהמערכת לא תגיע אליו, משחק ברולטה מסוכנת מול רשות שהבהירה חד-משמעית שהיא נכנסת לעולם הזה בכל הכוח.
קרע פנימי בקהילה
כך עלול להיווצר קרע בתוך קהילת הקריפטו בישראל: חלק יבחרו בנתיב המיסוד והלגיטימציה, חלק יתבצרו בנתיב ההתנגדות. זהו רגע שמגדיר מחדש לא רק את גבולות המאבק בין אזרח למדינה, אלא גם את זהותה של התנועה הקריפטוגרפית עצמה.
חגי אלמקייס הוא שותף באלמקייס פתרונות מיסוי
