המדינה לבג"ץ: החמצת יעדי האקלים אינה כישלון, אלא שאפתנות
בתשובה לעתירת מגמה ירוקה ופעילי אקלים, טענה המדינה כי ישראל אינה מחויבת לעמוד ביעד כמותי להפחתת פליטות גזי חממה; לפי עמדתה, ההתחייבויות הבינלאומיות מחייבות "שאפתנות" ומאמץ מתמשך, אך לא עמידה ברף מספרי מוגדר; המדינה מודה כי ללא צעדים נוספים ישראל צפויה להפחית את הפליטות בכ-19% בלבד עד 2030, לעומת יעד ממשלתי של 27%; התגובה הוגשה בזמן שחוק האקלים תקוע, ועל רקע דוחות מבקר המדינה על הפער בין הצהרות הממשלה לבין יישומן
המדינה הודיעה לבג"ץ כי ישראל אינה מחויבת ליעד מספרי מסוים להפחתת פליטות גזי חממה, אף שקבעה בעבר יעדים ממשלתיים להפחתתן. בשנים האחרונות התגאתה הממשלה שוב ושוב במחויבותה להפחתת פליטות גזי חממה, ובהצבת יעדים שאותם כינו השרים "שאפתניים". אלא שכעת, בתגובה לעתירה שהגישו מגמה ירוקה ועשרות פעילים, טענה המדינה כי אין בישראל "קו תחתון" להפחתת פליטות, וכי בג"ץ אינו יכול לחייב אותה לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה. זאת בזמן שהקונצנזוס המדעי קובע כי נדרשת הפחתה של 43% בפליטות עד סוף העשור כדי לעמוד ביעד הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, ולמרות שמדינות רבות כבר קבעו בחקיקה יעדים שאפתניים ומפת דרכים לעמידה בהם.
בתשובתה טענה המדינה כי העובדה שישראל צפויה להחמיץ את יעד ההפחתה שקבעה לעצמה אינה מעידה על כישלון, אלא על כך שהיעד שאפתני. היעד הממשלתי עומד על הפחתה של 27% בפליטות עד 2030, אך לפי התחזיות, ללא צעדים נוספים ישראל צפויה להפחית את הפליטות בכ-19% בלבד.
ברקע הדברים, חום חריג פוקד בימים אלה חלקים נרחבים מאירופה, עם טמפרטורות שחוצות את רף 40 המעלות בכמה מדינות בדרום היבשת, עוד לפני חודש אוגוסט. לפי ההערכות, גל החום עשוי להוביל לתמותה נרחבת, ובשבוע האחרון לבדו דווח על כ-1,000 מקרי תמותה בצרפת.
כל אחת מהשנים בעשור האחרון נחשבת בין החמות ביותר שנמדדו אי פעם, וחלקן אף שברו שיאים קודמים. מדענים מזהירים כי שינויי האקלים מעשי ידי אדם מחריפים את התדירות ואת העוצמה של גלי החום. ללא פעולה עולמית נחושה ומתואמת להפחתת השימוש בפחם, נפט וגז לשם צמצום פליטות גזי חממה, הם מזהירים כי המצב צפוי להחריף ולהוביל לאסונות אקלים תכופים יותר.
חוקרי אקלים קושרים באופן ברור בין העלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום לבין שינויי האקלים הנגרמים מפעילות אנושית, בעיקר פליטות גזי חממה. המשמעות אינה מסתכמת באירועי קיצון תכופים יותר, אלא כוללת גם השלכות ארוכות טווח על מערכות אקולוגיות, ביטחון תזונתי, בריאות הציבור וכלכלות מדינות. בישראל, לפי דוחות חוזרים של מבקר המדינה, המדינה נוטה להצהיר שוב ושוב על שאפתנות בתחום, אך אינה עושה כמעט דבר כדי לממש את ההצהרות. מחר צפוי מבקר המדינה לפרסם דוח נוסף בנושא.
העתירה הוגשה לפני כשלוש שנים על ידי ארגון מגמה ירוקה ועשרות פעילים, בהם בני נוער ובני הגיל השלישי, בדומה לעתירות רבות שהוגשו ברחבי העולם נגד ממשלות. בעתירה נטען כי ישראל אינה עושה די כדי להתמודד עם משבר האקלים, אינה עומדת ביעדים הבינלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה, ובכך מפקירה את הציבור בישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים.
בתום הדיון שהתקיים בפברואר, הורה בג״ץ למדינה להבהיר מהו ה"קו התחתון" לקביעת יעדי האקלים, מהם הצעדים שהיא נוקטת להפחתת פליטות, ומה מצבו של חוק האקלים התקוע. השופטות דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ורות רונן ביקשו להבין כיצד נקבע הרף המינימלי להגנה על הציבור, לנוכח הקביעה המדעית שלפיה נדרשת הפחתה של 43% בפליטות עד 2030 כדי לשמור על יעד הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות.
בתגובתה טוענת המדינה כי "לא קיים קו תחתון מספרי מחייב" להפחתת פליטות גזי חממה, וכי ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל אינן מחייבות אותה לעמוד ביעד כמותי כלשהו. לטענת המדינה, מדינות נדרשות רק להציג "שאפתנות" ומאמץ מתמשך, ולא לעמוד ברף מספרי מוגדר. המדינה אף טוענת כי העובדה שישראל צפויה להחמיץ את יעד ההפחתה שלה עצמה אינה מעידה על כישלון, אלא דווקא על כך שהיעד שאפתני, וכי הדין הבינלאומי אינו דורש עמידה ביעדים אלא הוכחת "מאמץ" בלבד.
עוד מבקשת המדינה להחריג את ישראל מההקשר הגלובלי, וטוענת כי היא מתמודדת עם קשיים חריגים אשר "מאלצים" אותה להציב יעדים נמוכים בהשוואה לעולם. בין הקשיים שמונה המדינה: עלייה מהירה באוכלוסייה ביחס למדינות מפותחות, היעדר קישוריות לרשתות חשמל אזוריות, מחסור בקרקע ואילוצי ביטחון ותשתית. זאת, למרות שהתוצר לנפש בישראל גבוה יחסית לעולם.
המדינה אף מודה בתשובתה כי חוק האקלים עדיין תקוע, וכי בשל "פערים" בתוך הממשלה לא חלה כל התקדמות בקידומו. זאת למרות שהצעת החוק נמצאת על שולחן הממשלה כבר שנים, עברה קריאה ראשונה ואף עברה הצבעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה.
לדברי תומר גרטל, רכז קשרי ממשלה במגמה ירוקה, "תגובת המדינה חושפת אבסורד שקשה להאמין שנכתב ברצינות על ידי אנשי מקצוע. מצד אחד הממשלה טוענת שאין יעד אקלימי קונקרטי שהיא מחויבת אליו, ומצד שני היא מבקשת לקבל קרדיט על כך שאינה עומדת אפילו ביעדים הצנועים שהיא עצמה קבעה. לפי ההיגיון הזה, ככל שהממשלה מציבה יעדים שהיא לא מתכוונת לעמוד בהם - כך היא נחשבת 'שאפתנית' יותר. בדיוק כפי שקונספציות אחרות עלו לישראל במחיר כבד, גם ההתעלמות ממשבר האקלים עלולה להתפוצץ לכולנו בפנים. התגובה של המדינה היא כהתעלמות מהתרעות מודיעניות לפני אסון ביטחוני".
