המחוזי קיצר את הרחקת ארנון בר דוד מההסתדרות; ישוב לתפקיד בעוד שבועיים
בית המשפט קיבל חלקית את ערעור יו"ר ההסתדרות, החשוד בפרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד", על תנאי הרחקתו. התקופה תקוצר מ-90 יום ל-60 יום, ונקבע כי היא תיספר מרגע הגשת בקשת ההרחקה
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל באופן חלקי את ערעורו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, החשוד בפרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד", על תנאי הרחקתו מהעבודה: השופט דרור ארד איילון קיצר את תקופת ההרחקה של בר דוד מההסתדרות מ-90 יום ל-60 יום, וקבע כי תקופת ההרחקה תיספר מרגע הגשת בקשת ההרחקה והטלת התנאים המגבילים על בר דוד לבימ"ש השלום בראשון לציון ב-4 בדצמבר. המשמעות: בר דוד יוכל לחזור לכסא יו"ר ההסתדרות כבר בשבוע הראשון של פברואר (4 בפברואר), בעוד כשבועיים.
בר דוד, לצד סוכן הביטוח עזרא גבאי, הוא החשוד המרכזי בעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון בפרשת השחיתות בהסתדרות שנחקרה במשך יותר משנתיים באופן סמוי על ידי חוקרי היחידה לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433, ושהפכה לגלויה בתחילת נובמבר עם מעצרם ועיכובם של עשרות חשדות. השניים ישבו במעצר במשך 11 יום לאחריו שוחררו למעצר בית של חודש. על פי החשד, בר דוד ביחד עם בכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם את האינטרס הכלכלי של סוכנות הביטוח של גבאי, בתמורה לטובות הנאה שונות.
מאז תחילת הפרשה, כפי שעולה מהחלטת המחוזי, נגבו במשטרה מעל ל-400 הודעות מיותר מ-175 נחקרים, אשר מהם 72 חשודים במעורבות בעבירות. רבים מהם עובדי ההסתדרות או גופים הכפופים לבר דוד במישרין או בעקיפין.
במהלך דצמבר קיבלה שופטת בית משפט השלום בראשון לציון דורית סבן נוי את בקשת המשטרה להארכת התנאים המגבילים על בר דוד למשך 90 יום: הרחקה מכל גופי ההסתדרות, איסור עיסוק בענייני ההסתדרות כמו גם איסור יצירת כל קשר עם רשימה של 32 מעורבים. בכך דחתה השופטת את המנגנון החליפי של שהציע בר דוד שיאפשר לבר דוד לשוב לעבודתו תוך הגבלות שונות שיוטלו עליו במסגרת זו, וזאת בטענה כי היעדרותו לתקופה ממושכת תגרום לפגיעה בחברי ההסתדרות ואף בכלל המשק.
השופטת סבן נוי כתבה אז בהחלטתה כי החשד סביר נגד בר דוד לביצוע העבירות התחזק ונתמך בראיות, ושישנו חשש שאם בר דוד יחזור לעבודתו הוא עלול להשפיע על עדים העובדים תחתיו וסרים למרותו וכי הדבר יקל על ביצוע עבירה דומה.
בר דוד, באמצעות עו"ד מיכה פטמן, הגיש ערעור לביהמ"ש מחוזי על החלטת בית משפט השלום. הוא טען שבשלב זה של החקירה לאחר שמרבית האנשים נחקרו והחומר נאסף, החשש לשיבוש החקירה פוחת, וכן טען לכרסום בעוצמת החשד נגדו. עו"ד פטמן ביקש מבית המשפט לתת משקל מיוחד לכך שבר דוד הוא "נבחר ציבור מהמדרגה הראשונה", והכביר מילים על הנזקים הנגרמים להסתדרות מהיעדרו בתקופה זו.
המשטרה, מצידה, התנגדה לבקשת הערעור, ונציגיה אף ציינו בבית המשפט כי ייתכן והמשטרה תבקש בהמשך החקירה הארכות נוספות של התנאים המגבילים. עוד חשפה המשטרה במהלך הערעור כי צפויות בקרוב התפתחויות נוספות בחקירת השחיתות ונציגיה אמרו בדיון כי הם עומדים לקראת "אירוע די גדול... שצריך להיעשות בזמן הקרוב" – ושגם מסיבה זו נדרש להמשיך בתנאים המגבילים על בר דוד.
במהלך ניהול הערעור, המליץ שופט המחוזי דרור ארד איילון לצדדים לשקול קיצור מוסכם של תקופת התנאים המגבילים, אולם הן לא הגיעו להסכמות – ואתמול נתן ביהמ"ש פסק דין. השופט ארד איילון חזר בהחלטתו על הקביעה לפיה "מדובר בחשד לכך שהעורר (בר דוד) יחד עם אחרים עבר עבירות חמורות במשך תקופה לא מבוטלת, במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות, ותוך שימוש בסמכויות המסורות לו".
השופט דחה את טענתו של בר דוד לפיה אין יסוד סביר לחשש לשיבוש החקירה, ונימק זאת ב"מעמדו ובמוטת ההשפעה" של בר דוד. מנגד, השופט קבע כי "עוצמת החשש לשיבוש בעת הזו פחותה" מכפי שמצא בית משפט השלום. מסיבה זו כתב השופט "נדרש פיקוח הדוק יותר על ההגבלות שהוטלו".
עוד קבע השופט ארד איילון שיש ספק בעיניו לגבי עילת המסוכנות שיוחסה לבר דוד לו ישוב לעבודה, ודחה את קביעת בימ"ש השלום כי החזרת בר דוד לכיסאו באופן מלא מקימה "סכנה לביטחון הציבור". לדברי השופט, "מהחומר שהוצג בפניי לא נלמדת כוונה, נכונות או אף שאיפה לעבור עבירות דומות, קרי עבירות של קבלת שוחד או מינוי אנשים לתפקידים מטעמים זרים, ולנוכח מודעות כלל הגורמים בהסתדרות לחקירה, ובכלל זה נבחרי הציבור, היועץ המשפטי ומבקר ההסתדרות, ספק בעיני אם ניתן לעשות כן בעת הזו".
לסיכום, הסביר השופט את מערך האיזונים שהובילו אותו להחלטתו: "האינטרס הציבורי כולל את השאיפה להשלים את החקירה ביעילות, תוך שאיפה לגילוי האמת ותוך הגנה על טוהרה, ללא שתשובש ותוך הגנה על שלום הציבור; אך גם את ההגנה על זכויותיו של חשוד, ובמקרה שהגבלת חירותו פוגעת בצד שלישי, גם את האינטרסים של הצד השלישי. במקרה דנן יש לתת משקל גם לכך שמדובר בנבחר ציבור".
