"כלכלה עוקפת" סנקציות? את אובדן האמון אי אפשר לעקוף
דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שייתכנו נגד ישראל "סנקציות בנקאיות" ושצריך "להתארגן בכלכלה עוקפת" שתישען בין היתר על בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים נאמרו בטון כמעט שגרתי ודווקא זה הטריד אותי. מי שעוסק שנים רבות בניהול השקעות יודע שמילים כאלה אינן נשארות באולפן אלא מגיעות לשולחנות של מנהלי סיכונים בבנקים ושל ועדות השקעה ודירקטוריונים ברחבי העולם.
אינני סבור שישראל עומדת מחר בבוקר בפני קריסה כלכלית. יש כאן חברות מצוינות וטכנולוגיה שהעולם זקוק לה, אבל יש הבדל בין כלכלה חזקה לבין כלכלה חסינה מכל פגיעה. מה שמדאיג אותי הוא הצטברות של החלטות קטנות שכל אחת מהן נראית סבירה כשלעצמה. בנק זר שמעדיף לא לחדש קו אשראי, משקיע שמחליט לחכות עוד רבעון, חברה שממקמת את המטה שלה במקום אחר או עסקה שנראתה טבעית והפכה פתאום למסובכת מדי.
דרום אפריקה של שנות השמונים היא דוגמה מן ההיסטוריה הכלכלית. היה זה משק עשיר במשאבים עם חברות גדולות ומערכת פיננסית מפותחת ובכל זאת, ככל שהבידוד המדיני העמיק האשראי הזר הצטמצם וההון חיפש מוצא. בקיץ 1985 סירבו בנקים זרים לחדש הלוואות קצרות טווח והממשלה נאלצה להקפיא את פירעון החוב החיצוני
ולהחזיר את הפיקוח על תנועות ההון. המשטרים והנסיבות שונים לחלוטין ואין לי כוונה להשוות ביניהם, אבל מה שמעניין אותי הוא האופן שבו שווקים מתנהגים כשהאמון נשחק. ההון אינו מנהל ויכוח אידאולוגי. הוא מתמחר סיכון.
אני מודאג דווקא משום שאני מאמין בכלכלה הישראלית. במשך עשרות שנים בנינו כאן מדינה קטנה שהשתלבה עמוק בכלכלה העולמית ושבה יזם מחיפה יכול לגייס הון בניו יורק, למכור באירופה ולפתח מוצר בישראל. ההצלחה הזו נשענה על כישרון מקומי אבל גם על אמון של משקיעים ולקוחות בחו"ל. לפעמים נדמה לי שהתרגלנו אליה עד ששכחנו מה איפשר אותה.
גם השקל מספר את הסיפור הזה. לאורך השנים הוא התחזק בזכות היצוא וזרימת ההשקעות הזרות. אם הכוחות האלה ייחלשו נראה דולר ומימון יקרים יותר ונכסים ישראליים שנסחרים בהנחה. אינני יודע לנבא שער ואני חושד במי שטוען שהוא יודע, אבל כמנהל השקעות למדתי להיערך לתרחיש לפני שהוא מגיע לכותרות ולא אחריו.
המחיר גם לא יישאר אצל בעלי ההון. שקל חלש מייקר את היבוא, ריבית גבוהה פוגעת במשפחות ובעסקים ופחות השקעות פירושן פחות מקומות עבודה. באותו ראיון אמר ראש הממשלה גם על הסיוע הביטחוני האמריקני "זה נגמר, רק שאלה של זמן" והוסיף "תתרגלו שזה לא יהיה כי אמריקה השתנתה". אם נצטרך לממן בעצמנו הוצאות שבעבר מומנו בסיוע חיצוני נממן אותן ממסים או מחוב. עצמאות היא מטרה ראויה אבל עצמאות כלכלית בונים לאורך שנים ומשלמים עליה בכסף אמיתי.
גבי פרל
(צילום: אלעד גרשגורן)
ראש הממשלה הזכיר בהקשר הזה את הבלוקצ'יין ואת המטבעות הדיגיטליים. אני מאמין בטכנולוגיה והשקעתי בה לא מעט ובכל זאת בלוקצ'יין אינו מחליף אמון. אפשר לשנות את הדרך שבה כסף עובר ממקום למקום אבל אי אפשר לחייב בנק זר לתת אשראי או לקוח בחו"ל לחתום על חוזה. כשהצד השני לא ירצה לעשות איתנו עסקים שום פתרון טכנולוגי לא יעזור.
ישראל יצאה ממצבים קשים בהרבה ויש בה כוחות אדירים, אבל אהבת הארץ אינה מחייבת לעצום עיניים וצריך להבחין בזמן בין עוצמה אמיתית לבין תחושת חסינות. האחריות שלנו היום היא לשמור על מצב שבו לא נצטרך להוכיח שאנחנו מסוגלים להסתדר לבד.
את מחיר הבידוד משלמים לאט בהחלטות שלא התקבלו ובחברות שלא קמו ובדרך כלל מגלים אותו מאוחר מדי. בבחירות הקרובות אני מקווה שנצביע גם על השאלה הזו ולא רק על מה שמרגיז אותנו היום. ישראל צריכה שינוי כיוון שיחזיר אותה להיות מדינה שהעולם רוצה לעשות איתה עסקים. אני אופטימי כי ראיתי לא פעם כמה מהר משקיעים חוזרים כשהם מרגישים שמשהו כאן משתנה לטובה.
גבי פרל הוא משקיע ואיש עסקים שניהל את קרן הפרייבט אקוויטי בראשית, מנהל חברת השקעות משפחתית ועוסק גם באמנות
