ראיון
"המדינה מדברת על להביא מורים ועושה ההפך"
פרופ' סמדר דוניצה־שמידט, נשיאת סמינר הקיבוצים אומרת ש"המציאות לא שפויה, המורים סובלים מהתעמרות ומפחדים מההורים". לדבריה, השביתה בבתי הספר בחודש שעבר רק המחישה את חוסר ההערכה למקצוע והיא מציעה ללמד פחות שעות ולפטר מפקחים, כמו בפינלנד
נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, הגדולה בתחום הכשרת המורים, פרופ' סמדר דוניצה־שמידט, הסכמת עם הכעס של המורים שהוביל לשביתת ימי המחלה? בסוף מדובר בקיצוץ שספגו כל עובדי השירות הציבורי במדינה.
"הסכמתי מאוד עם הכעס של המורים. הקיצוץ היה הקש ששבר את גב הגמל. זו לא רק ההורדה בשכר. זו תחושה של המורים שלא רואים אותם ושל אובדן אמון. שביתת ימי המחלה היתה הפעם הראשונה שהציבור הזה עושה משהו מלמטה למעלה. ההסכם לא ריצה אותם כי זה היה מעט מדי, מאוחר מדי".
בסוף המשבר רק חיזק את התסכול. למה דווקא המורים כל כך ממורמרים?
"זו עבודה קשה, לא מתגמלת ובלתי אפשרית. מערכת החינוך הופכת חבוטה והמורים חבוטים ומוכים. מעמד המורה במשך השנים הלך ונשחק עד דק. סקר בינלאומי שנערך ב־2018 בדק את מעמד המורה ב־35 מדינות. ישראל היתה במקום הלפני אחרון. בתקופת הקורונה הייתי שותפה למחקר שבדק אם החשיפה להורים בזום שיפרה את מעמד המורה. המחקר הראה שהוא ירד עוד יותר".
מה זה אומר אובדן אמון של מורים במערכת?
"אין להם גב, לאף אחד לא אכפת, הציבור כולו וההורים לא מעריכים מספיק את העבודה הקשה, הם לא מקבלים גב מהמנהלים, הארגון היציג לא פועל לטובתם. הם מרגישים שמזלזלים בהם, שהם מושפלים. זו תחושה מאוד קשה והיא מתמשכת. אנשים רוצים להרגיש משמעותיים, שמה שהם עושים חשוב ותורם. נכנסים פחות מורים למערכת ונושרים יותר, ומאז הקורונה – שהיתה נקודת משבר – עוד יותר מורים נשרו. בתחילת השנה יש מורה בכל כיתה. השאלה איזה מורה ואילו פשרות מנהלים עשו".
השכר השתפר ברפורמות אופק חדש ועוז לתמורה.
"עדיין השכר נמוך ביחס למשק. הם מרוויחים 30% פחות מממוצע ה־OECD. מורים מתחילים מרוויחים מעט מאוד. אבל זה לא רק שכר, כי המציאות בבית הספר היא מציאות לא שפויה למורים ולא פלא שהיא מבריחה אותם. אין למורה איפה לשבת ולחשוב עם עצמו. אין פינה שקטה. חדר המורים קטן וצפוף כמו קופסת סרדינים ואפילו קפה לפעמים אין. זה גם התערבות הורים שהולכת וגוברת בשנים האחרונות וחוסר גיבוי למורים מהמערכת מול לחצי הורים. יש אלימות ותחושת חוסר מוגנות של המורים. זה גם תוכנית לימודים נוקשה, וחוסר יכולת לבחור מה ללמד, לא פלא שיש מחסור במורים, גם כמותי וגם איכותי".
שביתת ימי המחלה המחישה כמה רע וקשה להיות מורה. היא לא תחריף את המחסור במורים?
"מספר הסטודנטים להוראה מצטמצם בכל שנה. אנחנו במכללה אמרנו לעצמנו 'אוי ואבוי, המחאה בדיוק עכשיו בעיצומה של ההרשמה', ואנחנו וכל המכללות להוראה מאוד חוששים, כי דבר כזה מזכיר לאנשים למה לא להיות מורה".
בסדר, מעמד המורים נמוך, אבל איך הגענו למקום הלפני אחרון?
"לאורך השנים הציבור חושב ומבין שכל אחד יכול להיות מורה, שתנאי הקבלה ואיכות המורים ירדו, ושאם יש לך ציונים טובים בפסיכומטרי תלך לעשות משהו אחר. שלהוראה מגיעים האנשים הפחות טובים ואיכותיים. הציבור מודע לזה שהיום למכללות להכשרת מורים אין שום בעיה להתקבל בלי פסיכומטרי. ויתרנו עליו כי אם היינו מתעקשים, בכלל לא היו לנו מורים. ואנחנו ממשיכים להוריד את תנאי הקבלה כי אנחנו צריכים להכשיר מספיק מורים למערכת החינוך וגם יש יותר מדי מכללות שרוצות לשרוד עם פחות מדי סטודנטים".
היית ממליצה לבת שלך להיות מורה?
"יש לי בת שאני כל הזמן אומרת שבסוף היא תמצא את עצמה מורה. היא תהיה אחת מאלה שעושות הסבת אקדמאים להוראה כי בסוף מה שהכי מתאים לה זה חינוך. אני אשמח שהיא תהיה מורה. אני התחלתי את הקריירה מהוראה וזה מקצוע מופלא בעיניי. אני מקווה שהתנאים שלה יהיו טובים ומשופרים יותר".
איך עובדת מערכת הסבת האקדמאים להוראה?
"אוכלוסיית ההסבה להוראה היא כוח אדם איכותי מאוד עם כישורי חיים וניסיון חיים וזה אחד הפתרונות המעולים גם לכמות וגם לאיכות של מורים, אבל המערכת שמה לנו רגליים כי המכללות להוראה לא מתוקצבות כמו שצריך על הסטודנטים האלה שעוברים הסבה, וזה פרדוקס מטורף. המדינה מדברת על כמה חשוב להביא מורים אבל עושה ההפך. אנחנו מתוקצבים עליהם רק אם לא מילאנו את מכסות הסטודנטים ה'רגילים'. אני מתוקצבת השנה על מאה סטודנטים בהסבה אבל יש לי 800. זה פער בלתי נתפס. אנחנו יכולים לספוג כי אנחנו מכללה גדולה וחזקה אבל יש מכללות קטנות שלא יכולות לעמוד בזה".
יש אקדמאים שבגלל זה לא עושים הסבה?
"יש בעיה נוספת. יש שנים שמשרד החינוך אומר שאין לו תקציב לסייע לסטודנטים במלגות והלוואות. והמידע על הסיוע תמיד מגיע ברגע האחרון ומשתנה משנה לשנה ועד הרגע האחרון אין ודאות אם הסטודנט יקבל או לא. יש סטודנטים שמחליטים לא ללמוד כי הם לא יכולים לעמוד בשכר הלימוד".
אילו עוד פתרונות יכולים להיות למחסור במורים?
"בחברה הערבית יש עודף במורים ורבים מהם לא מוצאים עבודה. לקבל מורה איכותי ערבי שמלמד אנגלית או מדעים או מתמטיקה – זה Win Win, וגם יש לזה ערך חברתי וחינוכי כי זה מלמד לחיות ביחד. משרד החינוך ומכון מרחבים לקידום אזרחות משותפת הציבו יעדים שאפתניים מאוד של כמה מאות מורות ערביות בשנה שיעברו ללמד במגזר היהודי, אבל היה דו"ח מבקר המדינה עם ביקורת קשה וקטלנית על כך שזה לא קרה. הוא דיבר על ההתנגדות הגלויה והסמויה של מנהלים והורים לקלוט מורים ערבים שנובעת מגזענות. זה דבר מאוד עצוב. כי זה פתרון שאפשר היה ליישם אם היו נחושים".
בישראל מלמדים הרבה מאוד שעות יחסית ל־OECD. אולי הפתרון הוא להפחית שעות?
"אנחנו מלמדים יותר מדי מקצועות, יותר מדי שעות. צריך ללמד פחות שעות ופחות מקצועות. אם נפחית, זה יעזור לא רק בהקשר של המחסור במורים אלא יאפשר להתמקד יותר במקצועות הליבה. אנחנו צריכים יותר שעות מתמטיקה, אנגלית ומדעים. אפשר לחבר חלק מהמקצועות האחרים ולהתמקד במקצועות החשובים שאנחנו צריכים בשביל להוציא תלמידים עם יכולות שנדרשות היום בשוק העבודה".
שר החינוך יואב קיש הכריז השבוע על רפורמה של הוספת לימודי יהדות. מה דעתך?
"זה מקצוע חשוב. אבל בוודאי ובוודאי שלא צריך להגדיל אותו. רוב הסיכויים שבסוף זה יבוא על חשבון מקצועות אחרים שצריך לתגבר. צריך להתמקד בדברים החשובים ובטח לא בתכנים שרק מעמיקים את חוסר האמון של חלק מהציבור במערכת. כי חלק ניכר מהציבור חושב שזה פופוליסטי שזה על רקע פוליטי, והמערכת שוב מרגישה שזה משהו שמפילים עליה. מערכת החינוך קמה כל יום בבוקר ומשהו אחר נופל עליה. אין אף מגזר שקם חדשות לבקרים ומקבל הנחתות. ככה לא מנהלים מדיניות ציבורית".
איך מטפלים בהתערבות הורים?
"התשובה הראשונה זה מנהלים חזקים שיכולים לעמוד מול הורים ולתת למורים גיבוי. אני מצפה שגם משרד החינוך ייתן גב ולא יקרא למורה לשימוע כשהקליטו אותו אומר כך וכך. יש מנהלים שפשוט לא סופרים את משרד החינוך ועושים מה שבא להם ולא מחכים שמישהו ייתן להם חופש. הם פשוט לוקחים לעצמם הרבה יותר אוטונומיה וגמישות ניהולית ומקבלים גיבוי מהרשות המקומית".
מי אמר שאוטונומיה למנהלים זה טוב?
"פינלנד לפני עשור פתאום הצליחה במבחנים הבינלאומיים. הם לא חשבו שהם כאלה טובים וסיפרו שזה קרה במקרה כי היו קשיים תקציביים והם נאלצו לפטר כל המפקחים ופתאום למורים ולבתי הספר היו גמישות ואוטונומיה".
אז הפתרון הוא לפטר את המפקחים?
"אפשר פחות פיקוח, כן. יש ריבוי מפקחים ואפשר לוותר על חלק מהם".
איפה עובר הגבול בין מעורבות הורים רצויה להתערבות הרסנית?
"מורים מפחדים מהצל של עצמם, מפחדים מהתלמידים, מפחדים שיקליטו אותם, מפחדים שיעלו הקלטות ברשתות. המצב הזה לא בריא לאף אחד. בחלק מהמקרים מורים נתונים להתעמרות מתמדת. לפעמים הורים בודדים יכולים להרוס ולמרר את החיים למורה כשהרוב בסדר. מורים מדווחים שהורים מאיימים עליהם, מפחידים אותם, מקללים. הפחד הוא מה שמכניע את המערכת. הפחד שיפטרו אותם".
זה מפחיד. מה אפשר לעשות?
"אני רוצה מורים מנהיגים עם עמוד שדרה שלא מפחדים ויודעים מה נכון. כשיש לך עמוד שדרה ואתה מרגיש שיש לך כוח, אתה יכול לעמוד מול כל דבר. הורים יעריכו יותר את המורים כשיהיה להם אומץ לשים גבולות ברורים ולא לפחד כל הזמן. הורים לא יכולים להתערב בציון שנתן מורה, בשיר שהוא בחר ללמד, בתכנים שמכניסים לכיתה. הם צריכים להיות שותפים אבל צריכים להיות להם גבולות ולחלק מהם אין".
חתמת במרץ על מכתב של עשרה נשיאי מכללות שקרא ל"מאבק ציבורי מקיף" בעקבות המהלך לפיטורי היועמ"שית. זה ניסוח פושר.
"זו מדינת חוק וצריך לפעול על פי חוק. אם האקדמיה רואה שנעשית עוולה, היא צריכה להגיב לדברים. אבל השארנו את הניסוח בכוונה עמום. אני מתנגדת להשבתות. לא הייתי כופה דעתי על מוסד שלם ומשביתה אותו".
למרות הניסוח העמום פחות מחצי מראשי המכללות חתמו על המכתב.
"חלק תמכו במכתב ופחדו לחתום וחלק אידיאולוגית לא תמכו. היו שפחדו מהוועד המנהל. המכללות הן מוסדות חלשים יותר מהאוניברסיטאות ומפחדות יותר מהקהל שלהן. אנשים לא ישקלו לא לבוא ללמוד באוניברסיטה כי הנשיא חתם על מכתב אבל במכללות זה כן יכול לקרות. לכן הנשיאים זהירים וחוששים".
הקיצוץ בשכר המורים
במסגרת התוכנית למימון הוצאות המלחמה נקבע קיצוץ של 3.3% בשכר העובדים במגזר הציבורי ב־2025. הסתדרות המורים פתחה במאבק בטענה שאצל מגזרים אחרים מדובר בהקפאת העלאות ואצל המורים בהורדת שכר. ההסכם שהושג גרם לכך שרוב הקיצוץ יועבר להקפאת העלאות מתוכננות בספטמבר. רבים מהמורים לא הסתפקו בכך ופתחו בשביתת ימי מחלה בדרישה לבטל את הקיצוץ כליל
