סגור
שר התקשורת שלמה קרעי על רקע סניף של דואר ישראל
שר התקשורת שלמה קרעי על רקע סניף של דואר ישראל (צילומים: אבי מועלם, גיל נחושתן)

סמוטריץ' וקרעי סיכמו: האוצר לא יתערב בהדחת יו"ר הדואר, שר התקשורת לא יעכב את ההפרטה

בפגישה שקיימו שר האוצר ושר התקשורת הם הסכימו על קידום הליך הפרטת הדואר עם השר דודי אמסלם. במקביל הבטיח סמוטריץ' כי האוצר לא יתערב בהדחתו של מישאל וקנין מהדואר

משרד האוצר לא יתערב בהליך ההדחה של יו"ר הדואר מישאל וקנין שאותו מקדם שר התקשורת שלמה קרעי. ההחלטה התקבלה במסגרת פגישה שקיים קרעי עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועם השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות דודי אמסלם. במקביל, הבטיחו אמסלם וקרעי כי לא יעכבו את הפרטת הדואר. כלומר, האוצר לא יתערב במינויים של שרי הליכוד, ואמסלם וקרעי לא יעכבו את ההליך להפרטת הדואר שבו הושקעו עד היום 1.7 מיליארד שקל.
במשרד האוצר וברשות החברות הביעו התנגדות משמעותית למהלך של קרעי להדחת יו"ר הדואר. ראש רשות החברות מיכל רוזנבוים אף טענה כי "הדחת יו"ר הדואר עלולה לפגוע בקופת המדינה ומשלם המיסים", שכן הדחת היו"ר לקראת ההפרטה עלולה לסכן את התהליך כולו. רוזנבוים גם דחתה את הטענות של קרעי ביחס לתפקודו של וקנין, וטענה כי מילא את תפקידו בהצלחה.
גם בכירי משרד האוצר: ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, החשב הכללי יהלי רוטנברג ומנכ"ל המשרד שלומי הייזלר הביעו התנגדות לעיכובים בהליך ההפרטה שבשבוע שעבר היה אמור לצאת לשלב הפומבי עם הצגת נוהל המכירה. השלושה גם ציינו במכתב ששלחו לראש הממשלה נתניהו את סוגיית ההדחה כנושא שעומד על הפרק ומעכב את ההפרטה. גם מנכ"ל הדואר דוד לרון הביע התנגדות להליך ההדחה ואמר כי במידה והיו"ר יודח מתפקידו, יתפטר גם הוא.
ככל הנראה גורמי המקצוע עדיין מתנגדים להליך ההדחה, אך מעדיפים לקדם את ההפרטה, שכרגע אינה אפשרית ללא הסכמתם של קרעי ואמסלם. קרעי דרש לבצע מספר שינויים בצו האינטרסים של הפרטת הדואר, מסמך שעיקרו הוא הסמכויות של הממשלה בדואר ביחס להעברת בעלים עתידית. קרעי דרש שכל שינוי בצו יהיה מחויב באישור שר התקשורת, והשרים הסכימו לדרישה כי הסמכות לשינויים בצו האינטרסים של החברה תהיה בסמכותו.
העיכובים הרבים שהטיל קרעי על הליך ההפרטה העלו חשש בקרב גורמים בשוק שהוא מנסה לטרפד את ההפרטה. עם קבלת התנאים של השר, המבחן ביחס לטענה זו עולה שלב.
בשל העיכוב בהליך ההפרטה של הדואר, הודיעו באוצר כי לא יעבירו 400 מיליון השקלים שנועדו לממן פרישה מוקדמת של כ-400 עובדי דואר במסגרת התוכנית. טרם תוכנית ההבראה, עבדו בדואר כ-5,000 עובדים. במסגרת תוכנית הבראה שמטרתה הכשרת הקרקע והפיכת הדואר לרווחי טרם ההפרטה, הוחלט על צמצום של יותר מ-1,000 משרות. עד היום ירדה מצבת כוח האדם בכ-729 משרות. מכיוון שהאוצר סירב להעביר את הכסף, התעכב הליך הפיטורים של 400 העובדים הנוספים, שכעת נמצאים בחופשה בתשלום עד שיימצא פתרון.
בנוסף, השלושה הסכימו לנסח מחדש את התנאים לכך שהדואר יוכל לסגור סניפים, בהתאם לשיקולים חדשים לדרישת קרעי. הדרישות של קרעי לאשר כל סגירת סניף של הדואר הייתה אחת הדרישות שעיכבו את ההפרטה. עד היום נסגרו 105 סניפי דואר במסגרת תוכנית ההבראה, ועד סוף 2023 היו צפויים להיסגר 17 סניפים נוספים.