פרשנות
המהומות בבני ברק: לאן נעלם בן גביר?
כמו נערי הגבעות בשטחים, כך גם המתפרעים החרדים אתמול – שתי מיליציות אזרחיות אלימות ופרועות שעושות ככל העולה על רוחן, ונהנות מהגנת הספונסרים הפוליטיים שלהם שמתחזקים את ממשלת נתניהו
תקיפת החיילות והשוטרים אתמול בבני ברק הפיקה גלי לעג ותמיהה - מה פתאום נזקק הצבא לאישור ואפילו ל"הגנת" המשטרה בביצוע משימות במרכז הארץ, בבני ברק, משל הייתה סג'אעיה בעזה או אזורי A ו-B בשטחים. ובכן, מסתבר שהתמיהה אינה במקומה. הצבא לא יכול לפעול בערים ושכונות חרדיות ללא משטרת ישראל. הדבר עולה ממסמך הסיכום של ישיבת המעקב האחרונה, ה-12 במספר, "ליישום פסק הדין בנושא גיוס בני ישיבות" שפורסם בתחילת פברואר. בישיבות נוכחים כל הגורמים הרלבנטיים – צבא, משטרה, פרקליטות צבאית, ייעוץ משפטי לממשלה.
פעילות הצבא מול משתמטים מחייבת שיתוף פעולה בין הרשויות. רשות האוכלוסין, למשל, זוכה לשבחים. "שיתוף הפעולה בין רשות האוכלוסין לבין גורמי הצבא הוא משביע רצון", נאמר במסמך, "ומשתמט שמגיע לאחת מנקודות מעבר הגבול של מדינת ישראל, כולל נתב"ג, מעוכב ומועבר באופן מיידי לאחריות הצבא להמשך טיפול".
אלא שהבעיה הגדולה היא בערים ובשכונות החרדיות הצפופות כמו בני ברק ושכונות החרדים בירושלים. כאן המשטרה הצבאית, והצבא בכלל, אינו ערוך להפעלת כוח. מדובר במתחמים אזרחיים ולכן נחוץ שיתוף הפעולה של המשטרה. "גורמי צבא מסרו", נמסר במסמך, "כי בממשק שבין משטרת ישראל לבין המשטרה הצבאית מתעוררים קשיים משמעותיים, בפרט כאשר מדובר בתיאום פעולות מעצר בשכונות חרדיות או שכונות מעורבות".
ומהם הקשיים: "השוטרים הצבאיים לא מקבלים ככלל, אישור ממשטרת ישראל לבצע פעולות בשכונות חרדיות. גורמי הצבא אף ציינו כי על פי מדיניות המשטרה, עריקים או משתמטים בני הציבור החרדי הנעצרים במעצרי אקראי על ידי המשטרה, ומתברר תוך כדי העיכוב שהם עריקים או משתמטים, בפועל משוחררים לדרכם".
2. מכאן אנו למדים שאישור משטרת ישראל לעצור עריקים בשכונות חרדיות אינה רק מקובלת אלא חיונית. אלא שהמשטרה לא באמת ששה לשתף פעולה עם הצבא. היא גם לא מאשרת לפעול בשכונות האלה, וגם משחררת עריקים שעיכבה.
ולמה? כך הסבירה נציגת המשטרה בדיון: "נוכח ריבוי משימותיה בשמירה על הסדר הציבורי, הלחימה בפשיעה, בטרור וכו', עמדת המשטרה היא כי אין בידה לסייע לפעילות יזומה של המשטרה הצבאית או להחזיק בעריקים או משתמטים שעוכבו באקראי, ולו לפרק זמן קצר, בשל מגבלות כוח האדם. זאת, נוכח הפרות הסדר המשמעותיות הנלוות למעצרים".
באירוע אתמול, נשלחו החיילות לבני ברק למשימת הכנת מועמד חרדי שדווקא מבקש לשרת בצבא. לא למשימת מעצר עריק או משתמט. חכמי הצבא הסיקו שהחרדים בשטח יבינו את מטרת המשימה. יבינו שלא מדובר במעצר, או פעילות "עויינת" אחרת שקשורה למעצר, ויניחו לחיילות לנפשן. לכן, לא התבקש התיאום והאישור ממשטרת ישראל שנחוצים בפעולות מעצר בסביבה חרדית צפופה.
החיילות שנשלחו לחזית הזו דווקא כן הבינו, כפי שפורסם, והתריעו מפני הסכנה. ואכן, לא ברור איך ולמה הגיעו בצבא למסקנה שהחרדים לא יתקפו את החיילות. איך לא לקחו בחשבון מיס-קלקולציה שתסכן אותן?
3. את חוסר החשק של המשטרה לשתף פעולה במעצרים בלב השכונות הדתיות, אפשר להסביר גם בפוליטיקה, אם תרצו במדיניות השר איתמר בן גביר שלא מעוניין בחיכוכים עם השותפים הקואליציוניים שלו. לכן בן גביר גם לא נצפה אתמול בבני ברק, בניגוד למנהגו המוכר לצוץ בזירות כאלה, ולחרחר מדנים וללבות להבות. תארו לכם אירוע דומה של חסימת צירים, שריפת פחים ורכבי משטרה ותקיפת שוטרים באזורי החיוג של קפלן או ת'ראבין? זעקותיו של בן גביר היו חורכות את המדיה. ואתמול – כלום ושום דבר.
התוצאה ברורה. כמו נערי הגבעות בשטחים, כך גם המתפרעים החרדים אתמול – שתי מיליציות אזרחיות אלימות ופרועות שעושות ככל העולה על רוחן, ונהנות מהגנת הספונסרים הפוליטיים שלהם שמתחזקים את ממשלת נתניהו. גבעות השומרון ורחובות בני ברק התאחדו אתמול לתמונת מציאות עגומה שבה אלימות מוכשרת ומולבנת בידי ממשלת ישראל. אגב, בשני המקרים והמקומות, היעדים לאלימות הם גם חיילי צה"ל ושוטרים. בפעם הבאה כשנתניהו ובן גביר ידברו על אובדן המשילות, כדאי לשאול אותם על הכאת חיילים ושוטרים בידי קבוצות אלימות שמקבלות גיבוי, עידוד והגנה ישירות מהם ומשותפיהם הפוליטיים.
