דו"ח המבקר
ישראל מקדמת יצוא גז מבלי שנקבע כמה לשמור למשק המקומי
מבקר המדינה קובע כי ועדת דיין, שדנה בהגדלת חובת השמירה, לא סיימה עבודתה לאחר שנתיים ובהיעדר מדיניות מאושרת, הממשלה עלולה לאשר יצוא של כ-105 BCM של גז פנוי; בעוד כ-22 שנה עצמאותה האנרגטית של ישראל עלולה להיפגע
הממשלה מקדמת יצוא מוגבר של הגז הישראלי, למרות שלא הושלמה עבודה מקצועית שתקבע כמה גז יש לשמור לצורכי המשק הישראלי. כך עולה מדו״ח מבקר המדינה המתפרסם היום (יום ד׳) בנושא הבטחת צורכי הגז הטבעי של המשק הישראלי. לפי הדו"ח, למרות שמשק החשמל הישראלי מסתמך בכבדות על הגז הטבעי המהווה 70% מהדלקים המשמשים לייצור חשמל, משרד האנרגיה טרם קיבל החלטות לגבי יעדי משק האנרגיה בטווח הארוך. מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות ועדה בראשות מנכ״ל משרד האנרגיה בנושא, ומזהיר מפני הגידול בביקוש לאנרגיה בשל שינויי האקלים ופריחת חוות השרתים בשנים הבאות. למרות התחזיות, לפיהן משאבי הגז יתכלו בתוך כשני עשורים, משרד האנרגיה אינו ערוך ליום שבו לישראל לא יהיו עוד מאגרי גז.
בהיעדר קבלת החלטות בידי משרד האנרגיה, אשר יבטיחו את אספקת מלוא הצרכים האנרגטיים של המשק המקומי, היצע הגז שנשמר מהמאגרים הקיימים עלול שלא לענות בעתיד על מלוא צורכי המשק המקומי, בהתחשב בביקוש המקומי ובהיקפי היצוא. בתוך כ-22 שנים עצמאותה האנרגטית של ישראל בייצור חשמל עלולה להיפגע, והיא תידרש לייבא גז טבעי או לחלופין להתבסס על מקורות אנרגיה אחרים, שטרם התקבלו החלטות לגביהם.
למרות שמדובר בצורך אסטרטגי, הלכה למעשה, הגידול במשך השנים בהיקפי עתודות הגז במאגרים לא נשמר למשק המקומי. ועדת דיין (בראשות מנכ״ל משרד האנרגיה), הדנה בהגדלת חובת השמירה למשק המקומי, התכנסה בפברואר 2024. במועד זה הייתה קיימת יתרת גז טבעי פנויה של כ-105 BCM, שאינה משויכת לא ליצוא ולא לחובת השמירה. למרות שיתרה זו יכולה לתת מענה מלא או חלקי לפער בין הביקוש לבין ההיצע העומד לרשות המשק בטווח זמן של 25 שנים, ועדת דיין בחנה את הצורך בהגדלת חובת השמירה והחליטה שלא להמליץ על הגדלתה. אם הממשלה תקבל את המלצת ועדת דיין בעניין היקף חובת השמירה למשק המקומי, המשמעות היא שמשרד האנרגיה יוכל, לפי שיקול דעתו, לאשר את היצוא של כל הכמות הפנויה.
ועדת דיין עשתה שימוש בטיוטת המלצותיה בתחזית ביקוש שקיימת סבירות שהיא מוטה כלפי מטה, היות שהיא אינה כוללת התייחסות לתרחישי ביקוש הנובעים מצריכה תוספתית עקב פעילות חוות שרתים והשפעות אקלימיות, בהתאם לתחזיות חברת נגה. משמעות תוספות אלו היא צריכה נוספת של כ-41.5 BCM של גז טבעי במשק המקומי, כך שכמות הגז שהוועדה המליצה לשמור למשק המקומי תספיק ל-20 שנים בלבד.
ועדת דיין טרם גיבשה את המלצותיה הסופיות אף שעברו כשנתיים ממועד מינויה. עוד נמצא כי אף שהיה על הממשלה לבחון את המדיניות בתחום משק הגז הטבעי כעבור חמש שנים ממועד החלטת הממשלה 4442 (ינואר 2019), היא טרם בחנה את המדיניות, בין היתר בשל אי-סיום העבודה של ועדת דיין, ואף לא קבעה לוועדה מועד לסיום עבודתה. כפועל יוצא מכך, חלפו שבע שנים ממועד החלטת הממשלה הקודמת, ולפיה עליה לבחון את הצורך בעדכון מדיניות הגז בתוך חמש שנים. לאחרונה אף התקבלו החלטות משמעותיות במשק הגז, כגון מתן היתרי יצוא והקמת תשתיות יצוא, וזאת בלי שיש בנושא מדיניות עדכנית ומאושרת על ידי הממשלה, כנדרש על פי החלטת הממשלה 4442.
גם בתחשיבים עליהם התבססה ועדת דיין, נמצאו כשלים. אף שהתחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האנרגיה שהוצג לוועדת דיין הצביע על כדאיות כלכלית בהגדלת היצוא, נמצא כי הוא רגיש למחירי הגז הנוזלי שקיימת אי-ודאות גדולה לגביהם בטווח של עוד שני עשורים. בנוסף לא נכללו בתחשיב משתנים נוספים כגון עלות הקדמת הקמת תשתיות יבוא ואחסון.
בשל התנהלות משרד האנרגיה, משק האנרגיה הישראלי פועל ללא תוכנית אב. מבקר המדינה המליץ על כך כבר בשנת 2012 וחזר על המלצתו לאורך השנים, אולם בשני העשורים האחרונים הוכנו במשרד האנרגיה כמה טיוטות של תוכנית אב, אך עד מועד סיום הביקורת אף אחת מהן לא הבשילה לתוכנית אב מאושרת. לפי מבקר המדינהֿ, היעדר תוכנית אב ארוכת טווח למשק האנרגיה יפגע ביכולת לתכנן את המשק בצורה מיטבית ובהיערכות לקראת העשורים הבאים. קיומה של תוכנית אב יוצרת ודאות למשק ומונעת קבלת החלטות יקרות ושגויות שאינן עולות בקנה אחד עם המטרות הלאומיות.
ממשרד האנרגיה נמסר: ״התחזיות שאימץ משרד האנרגיה מביאות בחשבון את מלוא צורכי משק החשמל והגנתו, תוך איזון מול החשיבות האסטרטגית והמדינית של הייצוא. נזכיר כי הסכמי הייצוא שאושרו עד כה היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את הרחבת כושר ההפקה במאגרי "תמר" ו"לויתן", וחיזקו את הביטחון האנרגטי של המשק. באשר לוועדת דיין, המשרד מדגיש כי מנדט הוועדה הורחב ביוזמתו גם לסוגיות תחרות וביטחון אנרגטי. התמשכות עבודתה נובעת ממורכבות הסוגיות ומהצורך של הצוותים המקצועיים לנהל במקביל את משק האנרגיה בשגרת חירום ובמלחמה ממושכת, במטרה להגיש דוח מעמיק שיבטיח החלטות מיטביות לציבור. במקביל, המשרד מקדם בימים אלה, יחד עם נתג״ז, תוכנית אב אסטרטגית ומקיפה למשק הגז הטבעי, שתבטיח את צורכי המשק לשנים הבאות".
