פרשנות
שלא כמו כל המהפכות הטכנולוגיות: הבינה המלאכותית צפויה דווקא להקטין את אי־השוויון הכלכלי
הבינה המלאכותית תקטין את הפערים כי היא פוגעת יותר בשכבות מבוססות כלכלית. בנוסף היא יוצרת מצב שבו הטכנולוגיה מפזרת את הכוח ולא מרכזת אותו בידי מעטים
רעידת האדמה שנגרמת על ידי הבינה המלאכותית בשוק העבודה מורגשת אצל כולנו באופן אישי. קשה להאמין שיש מישהו מהקוראים שלא השתמש ב־AI בעבודה. למעשה, זה מתבקש. הרי כלי הבינה המלאכותית הפכו כבר לחלק מחיי היומיום שלנו - ממתכונים לאורז, דרך ניסוח מכתבי ברכה וכלה בקבלת החלטות פיננסיות וצרכניות. וחלק מחיי היומיום שלנו - בין שאנו אוהבים את זה ובין שלא - הוא העבודה שלנו. ולכן, כשם שהווטסאפ החליף את המייל, המייל את מכתבי הדואר, וארכיון דיגיטלי את הארכיון הפיזי, כך - רק בסדרי גודל אחרים לגמרי - משנה הבינה המלאכותית את צורות העבודה שלנו.
אף על פי שכולנו משנים את התנהגותנו, אנו עדיין לא לגמרי מבינים ולא לגמרי יודעים מה משתנה וישתנה בנו כחברה וכבני אדם בעקבות הטמעת הבינה המלאכותית וההסתמכות עליה. אנו מוצפים בספקולציות רבות, וקצת בצדק, כי באמת קשה לנחש את העתיד. אבל נדמה שכעת - בראשית 2026 - אנחנו בנקודת זמן שמאפשרת לנו לשרטט מספר מגמות ברמה גבוהה יותר של ודאות. אנו יכולים לאפיין טוב יותר את המשבר שצפוי להיווצר בשוק העבודה, ואנו יכולים להתחיל לנסח בצורה ברורה את השאלות הקיומיות והחברתיות שהשימוש בבינה מלאכותית מעלה לאנשים בחברה המערבית.
1. נתחיל בשוק העבודה. סקירת שירות התעסוקה מדגימה בצורה משכנעת למדי כי הטמעת הבינה המלאכותית פוגעת דווקא בעובדי "צווארון לבן", דווקא בעובדים המוכשרים. ניתן לראות שיש התרחבות בחלקם של האקדמאים והמנהלים בקרב המפוטרים מכ־33% ברבעון הראשון של 2022 לכ־47% בינואר 2026. מנגד, שיעורם של "העובדים הבלתי מקצועיים" בקרב המפוטרים ירד מכ־22% לכ־16%. באופן דומה, שיעור מבקשי העבודה מהיישובים החזקים (דירוג 10-8 בדירוג חברתי־כלכלי) עלה מ־16% ב־2022 לכ־21% ב־2026.
מהפכת הבינה המלאכותית צפויה להקטין אי־שוויון בין מעמדות כלכליים: עובד צווארון כחול יהיה מוגן יותר מעמיתו המשכיל, ועובד ללא השכלה מעמיקה יוכל לבצע מגוון פעולות רחב
התוצאה הזו היא אירוע מיוחד מבחינה היסטורית וחברתית. בדרך כלל "מהפכות טכנולוגיות" פגעו בשכבות החלשות בחברה: החשמל החליף מיליוני עובדים זוטרים, הרכבת החליפה מאות אלפי עגלונים, ושירותי דואר אלקטרוני החליפו את הדוורים. במובן זה מהפכת הבינה המלאכותית היא מנחמת: בשלב המיידי היא פוגעת בשכבות מבוססות כלכלית. רבים מהעובדים שמאוימים כעת צברו כבר לא מעט הון. יתרה מזו, השכבות שצפויות להיפגע חזקות גם מבחינה תרבותית וחברתית, והיכולת שלהן להתמודד עם משבר מהסוג הזה בוודאי טובה יותר ממשברי הטכנולוגיה הקודמים.
2. כשחושבים על זה לעומק, ייתכן שמהפכת הבינה המלאכותית צפויה להקטין אי־שוויון בין מעמדות כלכליים בדרכים רבות ומגוונות - החל בכך שעובד הצווארון הכחול יהיה מוגן יותר מעמיתו המשכיל, וכלה בכך שבעולם של הבינה המלאכותית גם עובד ללא השכלה מעמיקה יוכל לבצע מגוון פעולות רחב בהרבה. טענות מעין אלו מושמעות על ידי הכלכלן המשפיע דיוויד אוטור מ־MIT. אוטור מכנה זאת "בנייה מחדש של מעמד הביניים", כלומר, הבינה המלאכותית יוצרת מצב שבו הטכנולוגיה דווקא מפזרת את הכוח במקום לרכז אותו בידי מעטים.
אבל רבים מאיתנו מבינים כי השינויים בשוק העבודה הם רק קצה הקרחון. השינויים המטרידים יותר הם השינויים שנוגעים לשאלות קיומיות. רבים מאיתנו התחנכו לאור המנטרה "כל העבודות הפשוטות יוחלפו, כדאי להחזיק במקצוע יצירתי". המנטרה הזו התבררה כלא מדויקת. למעשה, חוקרי בינה מלאכותית אמרו זאת כבר לפני שנים רבות, כמו בניסוח המפורסם של הפסיכולוג סטיבן פינקר: "הלקח העיקרי מ־35 שנות מחקר בבינה מלאכותית הוא שהבעיות הקשות הן קלות, והבעיות הקלות הן קשות". מסתבר שקל יותר ללמד מחשב לשחק שחמט ברמת רב־אמן ולכתוב כתב טענות משפטי מאשר ללמד אותו לקפל כביסה או להכניס כלים למדיח.
3. וזה לא רק משבר חינוכי, אלא גם משבר זהות. אנשים רבים בעולם המערבי הגדירו את עצמם דרך היכולות הייחודיות שלהם. משפטנים חשבו שהם מיוחדים כי הם מסוגלים לפרוס חמישה היבטים של תיק פלילי. אנשי פיננסים חשבו שהם מתוחכמים כשהם יכולים להציע עסקאות מימון מסובכות. במשרדי ממשלה חשו יצירתיים כשהם הצליחו להנדס רפורמה מבנית, ועיתונאים היו גאים בעצמם כשהם הצליחו לכתוב במהירות טור מנומק ועוקצני. כל הדברים הללו נעשים בצורה טובה למדי על ידי בינה מלאכותית.
אלא שגם במשבר הזה יש בעצם נחמה ותקווה גדולה - וזו הנחמה השנייה. יש הזדמנות לאנושות לעבור מחינוך לשם "השתכרות" לחינוך לשם שכלול האנושיות. בדורות הבאים ייתכן שתחושת הערך והגאווה שלנו לא תנבע מכמה חכמים אנחנו, כמה תארים יש לנו, כמה יצירתיים ומתוחכמים טכנית אנחנו, אלא יותר מ"איך אנחנו מפתחים את התרבות והחברה שבה אנו חיים".
