ראש השב"כ לשעבר לבג"ץ: נתניהו ביקש ממני להפעיל כלי מעקב על שותפי סוד
לקראת הדיון מחר בבוקר בעתירות נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר, הגיש ראש השב"כ לשעבר יורם כהן תצהיר לבג"ץ שבו הוא כותב כיצד ראש הממשלה ביקש ממנו להפעיל כלי מעקב מודיעניים אחרי שותפי סוד למבצע רגיש, כולל ראשי ארגונים מקבילים. בנוסף כותב על בקשת נתניהו ממנו לפעול להסרת הסיווג הביטחוני של נפתלי בנט כדי שלא יוכל לשבת בקבינט, כפי שחשף בריאיון בבוקר
ראש השב"כ לשעבר יורם כהן חתם על תצהיר יוצא דופן שהוגש הערב (ב') לבג"ץ לקראת הדיון בעתירות מחר נגד הדחתו של ראש השב"כ רונן בר. כהן חושף בו שני מקרים שבהם לטענתו ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש ממנו בקשות שלטענתו היו לא לגיטימיות, ומהוות לכאורה שימוש בסמכויות השב"כ למטרות פוליטיות או אישיות.
- לתצהיר של יורם כהן - לחצו כאן
המקרה הראשון, שנחשף כעת בתצהיר לראשונה, הוא שנתניהו, לטענת כהן, ביקש ממנו בשנת 2013 להפעיל את כליו המודיעניים של השב"כ כדי לעקוב אחרי שותפיי סוד למבצע רגיש עד לסיומו, כולל ראשי ארגונים מקבילים. המקרה השני הוא האירוע שחשף כהן הבוקר בריאיון בגל"צ, שבו טען כי נתניהו ביקש ממנו בשנת 2014 לפעול להסרת הסיווג הביטחוני של השר דאז נפתלי בנט כדי שלא יוכל להשתתף בדיוני הקבינט הביטחוני ולהיחשף למידע מסווג.
מדובר בתצהיר שהגישה אחת העותרות לבג"ץ נגד הדחתו של בר, התנועה לאיכות השלטון באמצעות עו"ד רותם בבלי דביר, שהחתימה את כהן הערב על התצהיר. כהן, שכיהן כראש השב"כ בשנים 2016-2011 מצהיר שם כי במהלך 2013 זומן לדיון בלשכת ראש הממשלה נתניהו, שבו נכחו גם המזכיר הצבאי לממשלה דאז והיום הרמטכ"ל אייל זמיר והיועמ"ש לשעבר עו"ד יהודה וינשטיין. לדברי כהן, "ראש הממשלה נתניהו עדכן בפגישה כי לאור תחילת ההכנות למבצע רגיש (אותו הכרתי) במדינת אויב, בכוונתו להטיל על השב"כ את האחריות לפקח בכליו המודיעיניים על כל שותפי הסוד למבצע עד לאחר שיסתיים".
כהן כתב כי מבחינת נתניהו, החשש הפוטנציאלי לחשיפת המבצע טרם מימושו עלול להוביל לביטולו ויגרום נזק לביטחונה הלאומי של ישראל. כהן אמר לנתניהו בתגובה, כי גם אם החשש מוצדק, לא ראוי שהשב"כ יפעיל כלים שמיועדים לסיכול טרור וריגול לשם פיקוח והתרעת מאות אנשים מקהיליית המודיעין הישראלית, וביניהם ראשי הארגונים המקבילים, וזאת בלי חשד ספציפי כלפי מי מבין קבוצה זו. כהן אמר לנתניהו, לפי תצהירו, כי "אין זה ראוי שאסכים ואפעיל כלי פיקוח חודרניים כל כך בנסיבות העניין". כהן אמר לנתניהו כי ניתן לשקול להעביר את המשימה לגוף אחר, לרבות יחידת המלמ"ב במשרד הביטחון. לדבריו, היועמ"ש דאז ויינשטיין, "תמך בפגישה בעמדתי". לטענת כהן, בתגובה נתניהו אמר לו: "אם כך אבקש שתעביר את כלל יכולות הפיקוח של שב"כ למלמ"ב". כהן ענה לו שאם יועבר חוק בכנסת שיאפשר למלמ"ב הפעלת כלי סיכול או שהוא יקבל הנחיה כתובה מהיועץ המשפטי לממשלה, "נערך בהתאם".
לדברי כהן, בסוף סוכם שמלמ"ב יצטרפו כ"שומרי סוד" ויתפקדו כקב"טים לכל דבר ועניין וככל שתדרש ספציפיות מעורבות שב"כ, יבואו עם נציגי שב"כ בדברים. כהן כותב כי עדכן כמה ימים לאחר מכן בוועדת ראשי השירותים בעניין גם את ראש המוסד דאז תמיר פרדו וראש אמ"ן דאז (ולימים הרמטכ"ל) אביב כוכבי.
האירוע השני שכותב עליו כהן בתצהיר התרחש ב-2014, כאשר לדבריו הוא נקרא לחדרו של נתניהו, שם הם ישבו ביחידות. לדברי כהן, בהמשך למה שסיפר עליו היום בריאיון בבוקר, נתניהו אמר לו שנודע לו כי בנט שהיה אז שר וחבר הקבינט סולק כביכול מסיירת מטכ"ל בעת שהיה לוחם, בגין בעיית אמינות. כהן כותב כי הוא שאל את נתניהו מדוע הוא מעדכן אותו ב"פיסת מידע ישנה זו", וכי נתניהו השיב לו, כי אדם שהתגלה שאינו אמין, לא יכול לקחת חלק בדיוני קבינט ולהיחשף למידע מסווג.
כהן כתב בתצהיר כי "לכן, ראש הממשלה אמר לי שהוא מצפה שאפעל כראש השב"כ ל'הסרת סיווגו הביטחוני'. בתשובה, אמרתי מיד לראש הממשלה, כי 'אינני מתכוון לעשות זאת בשום פנים ובשום אופן'". לטענת כהן, נתניהו הגיב בתנועת ביטול בידו ואמר לו: "אז תשכח מכל העניין".
חשוב לציין שהטענה לגבי בנט היא חסרת בסיס, כפי שכותב כהן בעצמו בתצהיר, וכי היום אחרי הריאיון של כהן ברדיו, בנט בעצמו כתב כי מדובר בטענה שקרית ופרסם לראיה את תמונתו בטקס סיום מסלול בסיירת מטכ"ל.
כהן כותב בתצהירו כי "על פי ייעוץ משפטי שניתן לי, ובהתבסס על הידוע לי, בקשה זו של ראש הממשלה נתניהו להשתמש בסמכויות הנתונות לשב"כ מתוקף אחריותו לשמירת סודות מדינה מכוח סעיף 7(א) לחוק השב"כ, ממחישה כיצד ראש הממשלה לא מהסס להשתמש בשב"כ על מנת לקדם אינטרסים פוליטיים ואישיים, בניגוד לייעודו ולתפקידיו הממלכתיים של השב"כ, הקבועים בסעיף 4(ג) לחוק".
גם ארגמן ואילון ביקשו להצטרף כידידי ביהמ"ש לעתירות
תצהירו זה של כהן, מצטרף, כאמור למכתבו של רונן בר בעצמו, שצורף בתגובת היועמש"ית גלי בהרב מיארה לבג"ץ, שבו נטען כי נתניהו ביקש ממנו לעשות שימוש בסמכויות של השב"כ שלא למימוש מטרות שהחוק מאפשר, והעלה חשש מפני הפיכת השב"כ ל"משטרה חשאית" שחבה נאמנות אישית לנתניהו.
בנוסף, דברים אלה של כהן ובר מצטרפים לדברים שאמר בריאיונות שהעניק ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, שהזהיר גם הוא כי יחשוף דברים לא לגיטימיים שעשה לכאורה נתניהו והוא נחשף אליהם.
יש לציין כי אתמול הגיש ארגמן ביחד עם ראש שב"כ נוסף, לשעבר עמי אילון, מפכ"לי המשטרה לשעבר משה קראדי ורפי פלד, ראש המוסד לשעבר דני יתום, הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון והאלוף בדימוס אורי שגיא, ביחד עם מטה מאבק האקדמיה הכולל שורה של פרופסורים מובילים ובהם חתני פרסי נובל, בקשה לבג"ץ להצטרף כידידי בית המשפט לצד העותרים הרבים שהגישו בג"ץ נגד הדחת בר. בקשת ההצטרפות הזו, שהוגשה באמצעות עוה"ד רן שפרינצק ונעם חפץ ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולדיאנו, לצד בקשות הצטרפות נוספות, יידונו מחר בבג"ץ במהלך הדיון שיחל בבוקר וצפוי להימשך שעות ארוכות.
הדיון ישודר בשידור חי החל מהשעה 9:00, מול הרכב בכיר הכולל את נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. השופטים כתבו היום כי הם מייעדים לכל אחד מהעותרים – במסגרת 8 העתירות שאוחדו יחדיו – 15 דקות להשמעת הטיעונים לכל אחד. ליועמ"שית, המתנגדת באופן תקיף להדחת בר, הם מקצים 45 דקות, לנציג הכנסת הם ייעדו 15 דקות ולבא כוח ראש הממשלה נתניהו והממשלה, המיוצגים בידי עורכי הדין ציון אמיר וינון סרטל, השופטים הקצו עד 75 דקות להשמעת טיעוניהם. העותרים, כך השופטים, יהיו רשאים להשיב בקצרה לאחר מכן, עד 5 דקות כל אחד.
