"המטרה היא לא לחיות עד 120, אלא למות בריאים"
פרופ' ציפי שטראוס, חלוצת הלונג'ביטי בישראל התארחה בפודקאסט Re:Israel והסבירה שמערכת הבריאות הישראלית מצויה במשבר קונספטואלי עמוק בשל היותה רפואה מגיבה. הפתרון שלה: תוכנית לאומית להטמעת "רפואת לונג'ביטי" במערך הרפואה הציבורית במטרה לצמצם את הפער בין תוחלת החיים לתוחלת הבריאות של אזרחי ישראל
פרופ' ציפי שטראוס, רופאה, חוקרת ומייסדת מרכז הלונג'ביטי בבית החולים שיבא, התארחה בפודקאסט Re:Israel של אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט. בשיחה עם ד"ר יוסי מערבי, דיקן בי"ס אדלסון ליזמות, והסטודנט יונתן הבר, מזהה פרופ' שטראוס את האתגר הדמוגרפי והכלכלי הגדול ביותר של העשורים הקרובים. לדבריה, אמנם יש עלייה כללית בתוחלת החיים בישראל בעשורים האחרונים, אך לצידה קיים פער מדאיג של קרוב לעשור בין תוחלת החיים לתוחלת הבריאות של האזרחים במדינה. זה עשור בחיי האזרחים המבוגרים שבו רבים מהם חיים בסבל, בתחלואה כרונית ובחוסר תפקוד, מה שגם מייצר עומס אדיר על תקציב המדינה ועל מערכות הבריאות.
המשבר: מטפלים באיברים ובמחלות במקום במחולל המרכזי - ההזדקנות
"אנחנו מפעילים מערכת בריאות ריאקטיבית ב-90% מהזמן", הסבירה פרופ' שטראוס. "המטופל מגיע לרופא רק כשיש לו בעיה - החל מכאב ראש ועד גידול או התקף לב. גם הרפואה המניעתית הקיימת עוצרת לרוב בשלב הסקרינינג (כמו קולונוסקופיה או ממוגרפיה) ואומרת למטופל 'הכל תקין, נתראה בעוד שנתיים'. היא לא מביאה את האדם למצב האופטימלי שלו".
לדבריה, המדע המודרני מזהה כיום את ה-Aging כמחלה עצמה. מדובר בשינויים ברמת התא (כמו טלומרים מתקצרים, פגיעה במיטוכונדריה והצטברות "תאי זומבי" מזיקים) שמתחילים להתרחש, באופן מפתיע, עוד בשלב העוברות ברחם. "אם נטפל בהזדקנות עצמה כמחולל הראשי, נטפל במקביל ברבות ממחלות הלוואי שלה - סוכרת, אלצהיימר, לחץ דם ומחלות לב - במקום לנסות לפתור כל אחת מהן בנפרד כשהן כבר מתפרצות".
היא מצביעה על כך שבישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם ה-OECD (עומדת על 83.8 שנים), אך תוחלת החיים הבריאה קצרה ממנה ב-9.3 שנים בממוצע. "הפער הזה הוא העשור האחרון לחיים, שבו אנשים הופכים סיעודיים ומאבדים את עצמאותם הפיזית והקוגניטיבית. המטרה שלנו היא לא בהכרח לחיות עד גיל 120, אלא לצמצם את הפער הזה - פשוט למות בריאים. שבגיל 88 תוכל לסחוב מזוודה, לשחק עם הנכדים ולזכור איך קוראים להם".
הפתרון: רפואה פרו-אקטיבית ואימוץ מודל סינגפור
הפתרון שפרופ' שטראוס מציעה הוא יוזמה רחבת היקף להטמעת רפואת לונג'ביטי מבוססת ראיות במערכת הציבורית והקהילתית (קופות החולים). כדוגמה לכך, היא התייחסה לקורס הייחודי בתחום שהיא מנהלת בבית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן. קורס המכשיר רופאי משפחה ורופאים פנימיים לחשוב ולפעול בצורה פרו-אקטיבית.
כדי ליישם את המהפכה בעלות מינימלית ובמהירות, פרופ' שטראוס משרטטת תוכנית פעולה מעשית, המשלבת כלים פשוטים במרפאות לצד שינוי מדיניות לאומית, תוך לקיחת השראה ממדינות כמו סינגפור, שבה הממשלה מעורבת אסטרטגית במניעת הזדקנות ובמניעת בדידות (הנחשבת לגורם סיכון מובהק לירידה תפקודית).
דוגמה לבדיקות פשוטות וזולות להטמעה מיידית במרפאות:
מדד כוח אחיזה: מכשיר קטן וזול שבאמצעות בדיקה של כמה שניות מודד את עוצמת האחיזה של המטופל בהתאם לנורמות הגיל, ומהווה מנבא מובהק (פרוקסי) לשבריריות, דלדול שרירים וסיכוני תחלואה ותמותה.
בדיקת הרכב גוף: בדיקה קצרה בת 4 דקות המזהה הצטברות של שומן בטני (גם אצל אנשים רזים) ומסת שריר נמוכה - שני מדדים קריטיים שאינם משתקפים בבדיקות דם רגילות ובמדד BMI.
בדיקות דם מורחבות לפרופיל אופטימלי: דרישה אקטיבית למדידת רמות ויטמין D, ויטמין B12 ומגנזיום, ושאיפה להביא את המטופל לערכים מיטביים (מעל אחוזון 50) ולא רק לערכי "אמצע טווח" מינימליים.
שאלוני תפיסה בריאותית עצמית: שילוב שאלה פשוטה שבה המטופל מדרג את בריאותו מ-1 עד 10. מחקרים מראים כי ציון נמוך בשאלה זו מהווה גורם סיכון עצמאי ומנבא תמותה חזק, בדיוק כמו מחלות רקע מורכבות.
המלצות להתנהלות יומיומית בבית - "בלי תוספים עיוורים"
לצד הכלים הממסדיים, פרופ' שטראוס מדגישה כמה עקרונות התנהגותיים יום-יומיים שיכולים לשנות אפיגנטית את ביטוי הגנים שלנו ולהאט את השעון הביולוגי:
ספורט משולב כוח: מעבר מהליכות ופילאטיס בלבד לשילוב של לפחות פעמיים בשבוע אימוני התנגדות ומשקולות לבניית שריר ושמירה על צפיפות העצם. הליכות מומלץ לבצע בפרוטוקול "4-4" (4 דקות הליכה מהירה להעלאת דופק ו-4 דקות הליכה מתונה).
הפסקת אכילה 4 שעות לפני השינה: מניעת הפיכת המזון לשומן בטני מזיק, המפריש חומרים דלקתיים בגוף וקשור ישירות להתקפי לב וסוכרת.
חלבון לפני פחמימות: הקפדה על צריכה של 1.2 עד 1.6 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ביום.
זהירות מתוספי תזונה: פרופ' שטראוס יוצאת נגד תופעת ה"הייפ" של נטילת תוספים ללא פיקוח. "לקחת תוספים בלי למדוד חסר בבדיקות דם זה כמו לקחת תרופה ללחץ דם בלי למדוד לחץ דם". היא מזהירה כי תוספים מסוימים (כמו קריאטין, אומגה 3 או Q10) עלולים להזיק ואף לעודד תמותה בשימוש שגוי, ומציינת כי חלק ניכר מעבודתה במרכז מוקדש דווקא להורדת תוספים מיותרים למטופלים.
אופטימיות וחוסן כאסטרטגיית הישרדות
לקראת סיום השיחה, כשנשאלה מה נותן לה תקווה, הסבירה פרופ' שטראוס כי האופי הישראלי, העזרה ההדדית וההתגייסות ההמונית של החברה האזרחית במצבי משבר הם חלק בלתי נפרד מתוחלת החיים הגבוהה בארץ.
"אופטימיות וחוסן נפשי מונעים מחלות ומאריכים חיים באופן מוכח מחקרית", סיכמה. "אין הסבר מדעי אחר למה המדינה הסוערת שלנו נמצאת במקום הרביעי בעולם בתוחלת החיים. היכולת שלנו לחייך ולתמוך זה בזה, גם מול משברים ואסונות, היא ה-Game Changer האמיתי של הבריאות שלנו".
*התכנים המופיעים במסמך זה נועדו להעשרה ולהרחבת הידע הכללי בלבד. אין לראות במידע זה "המלצה רפואית", הנחיה קלינית או תחליף לייעוץ רפואי אישי, מקצועי ומותאם למצבך הבריאותי. אין להפסיק, לשנות או להתחיל נטילת תרופות או תוספי תזונה ללא תיאום מראש עם הרופא המטפל. המסתמך על המידע עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.
