דיור עכשיו, לא בעוד חמש שנים
המערכה בת 12 הימים מול איראן טרפה את הקלפים לאלפי משפחות בישראל, בתים שלמים נהרסו ואנשים נותרו בין לילה עם הפיג'מה לגופם, ללא קורת גג וללא רכוש. כמו בעתות החירום הקודמות הרשויות המקומיות מיהרו להתייצב בזמן אמת לצד פיקוד העורף ולספק נחמה, מידע, ציוד וביגוד בסיסי ודיור חלופי בבתי מלון. עכשיו לאחר שאבק ההרס שקע, נגלה לעיניים באופן ברור היקף פרויקט השיקום שמחכה למדינת ישראל כדי להחזיר את התושבים לביתם.
המצוקה של מי שנאלץ להתפנות מביתו ברורה – חוסר וודאות כלכלית, מגורים זמניים במלון, אצל המשפחה או חברים, לעיתים מרוחקים גאוגרפית מהסביבה המוכרת, ממקום העבודה או ממוסדות החינוך והחברים. וכמו בכל נקודת שבר, יש גם הזדמנות שיכולה להגיע משינוי גישה וחשיבה כדי שהמפונים לא יופקרו לחסדי הזמן.
במציאות הנוכחית קיים פתרון ישים שיכול להוות אפשרות וולונטרית לבחירת המפונים וזאת בהתבסס על מלאי הדיור הקיים בידי קבלנים של דירות שטרם נמכרו, או כאלה שבנייתם הסתיימה ועומדים לפני טופס 4 או טרם צו אכלוס. כ-70,000 דירות כאלו פזורות בכל הארץ, באזורי ביקוש וגם בפרפריה וכולן על פי סטנדרטים חדשים כוללים גם ממ"ד. המדינה יכולה להציע למי מהפונים שברצותו להמיר פתרון זמני בפתרון קבע, ואף לתמרץ את מי שמוכנים להיכנס לפתרון דיור חלופי קבוע באמצעות מענק מעבר אטרקטיבי, על בסיס החיסכון הצפוי לתקציב, בהתבטל הצורך לממן שכ"ד לתקופת ההמתנה.
כך תוכל המדינה לספק דיור קבוע למי שנפגעו ומעוניינים בתוך שבועות, לא שנים, וזאת בהתבסס כאמור על המלאי הזמין בידי הקבלנים. אותם משאבי מדינה שייחסכו ממתן פתרונות זמניים לאורך שנים, יעניקו תמריץ לענף הבניה, יניעו את המשק, ויזינו את הנזילות הכספית שתאפשר לקבלנים להפנות משאבים לטובת פרוייקטי בניה חדשים, עם הפנים לעתיד ולהרחבת מלאי הדירות במשק לטובת מיתון עליית המחירים הצפויה עקב המלחמה. כמובן שדירת קבע יקבל מי שמוותר על דירתו ההרוסה ואז המדינה יכולה לשוב ולתכנן את הבינוי על הקרקעות ולקדם פרוייקטי התחדשות עירונית, תוך תיאום עם הרשויות המקומיות בצורה מושכלת שתבטיח כדאיות כלכלית וגם מענים לצרכי הסביבה והעיר.
דוגמה בולטת לכך היא פרויקט פינוי-בינוי ברמת אליהו בראשון לציון – מהלך יוצא דופן שבמסגרתו רכשו המדינה והעירייה כ-200 דירות מוכנות מקבלנים, שהועברו למשפחות טרם הפינוי. במקום לעקור משפחות ולשלוח אותן להמתין שנים לבנייה חוזרת, הן עברו ישירות לבית חדש, עם אופק ברור ומידי, והמדינה הוכיחה שכשיש רצון, יש גם יכולת.
ואגב עליית מחירים, זו צפויה להכות גם בשוק הדיור להשכרה, כאשר עשרות אלפי המפונים זמנית או לשנים, מחפשים קרוב לוודאי באזור מגוריהם דירה חלופית להשכרה ולכן על המדינה והרשויות להירתם לשיקום ובינוי בכל הדרכים והאמצעים כדי לצמצם את תקופת המגורים החלופיים ולהוריד את יוקר המחיה עקב עודף ביקושים.
אחד הנושאים שראויים להתייחסות ייחודית הוא הדירות ההרוסות חלקית שלאחר שיקום ושיפוץ ניתן יהיה לשוב לגור בהן. על פי הערכות ראשונות, לאור שנזקי הטילים פגעו ברדיוס של כ-500 מטר ממוקד הפגיעה מדובר על כ-45,000 יחידות דיור. לכאורה אין דרך להגיע להיקפי ביצוע של שיקום מקיף עם קבלני שיפוצים מבלי להביא לעליית מחירים מטורפת בענף. לכן, כאן נדרשת יוזמה מצד הרשויות המקומיות, בארגון של תושבים במתחמי השיפוץ שבמוקדי הפגיעה, במכרוז של המתחם ובאיפשור כניסה של קבלנים.
אני קוראת לממשלת ישראל, למשרד האוצר, משרד השיכון ולמנהלי החירום וגם לשלטון המקומי - זה בכוחנו ויש לכך היתכנו ואפילו כדאיות כלכלית. אל תתמהמהו, ואל תשאירו את המשפחות המפונות לבד. זה הזמן להפעיל את מנופי המדינה, ולהחזיר למפונים את כבודם ואת ביתם.
מיטל להבי היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו לתחבורה וקהילה גאה
