ריאיון
יו"ר רשות החשמל: "נפספס את היעד של אנרגיות מתחדשות"
אמיר שביט, לא מתחמק מהפיגור של ישראל בקידום טכנולוגיות חדשות, מצהיר כי בקרוב נעשה קפיצה משמעותית בתחום אגירת האנרגיה ולא חוסך ביקורת מחברת החשמל: "יש חברת החשמל א' וחברת החשמל ב'"
"עשינו את הדבר הנכון והמאוזן – גם תחרות, גם הגנה על הציבור", אומר בריאיון לכלכליסט יו"ר רשות החשמל אמיר שביט בנוגע להגבלת התעריפים של יצרני החשמל הפרטיים. שביט מתייחס לפליק פלאק החלקי שביצעה רשות החשמל בחודשים האחרונים כשהוציאה שימוע שנועד להפחית את הסכומים שהיצרנים הפרטיים גובים מהציבור, ולבסוף קיבלה החלטה מתונה בהרבה, עד כדי כך שבמגזר הפרטי יש הטוענים שהשינויים דווקא מיטיבים איתם. מנגד, יש גם מי שכבר נערך לעתירה לבג"ץ.
השימוע הוביל לדאגה בשוק, ולאחר מכן ריככתם את עמדתכם והחברות דיווחו שהכנסותיהן לא ייפגעו מההחלטה הסופית. לא הלכתם קיצוני מדי ואז הקלתם יותר מדי?
"אני חושב שהיתה השפעה מהותית. נעשו תיקונים בין השימוע להחלטה, הקשבנו לשוק, שינינו, וההגבלה שנקבעה, גם אם היא מקלה יותר, עדיין משמעותית. אנחנו מעריכים את ההשפעה ביותר מ־400 מיליון שקל חיסכון בהשוואה למחירים שנגבו ב־2024-2023".
אז תהיה פגיעה בהכנסות של היצרנים?
"אני לא אחראי למה שכל חברה מפרסמת בבורסה, אבל אני יכול לומר שאנחנו ערוכים גם לאפשרות של בג"ץ. נעשתה כאן עבודה יסודית, תהליך מאוד מסודר, כולל שימוע בעל פה לכל החברות, מסמך מקיף, התייעצויות. אני רגוע. זו החלטה מאוזנת: מצד אחד מאפשרת מימון לתחנות, מצד שני מגנה על הציבור".
יש טענה שהשינויים האלה דווקא יצרו חוסר ודאות ואף "בלגן", והגדילו את תשלומי הזמינות לתחנות חדשות (תעריפי זמינות הם תשלום שיצרניות החשמל הפרטיות מקבלות עבור יכולת להפיק חשמל, ללא תלות בכמות החשמל שייצרו בפועל).
"היינו חייבים להגיב לשוק שבו הוגשו הצעות מחיר לא סבירות. לכן קבענו תקרת מחיר – פיקוח. ועדיין, הבנקים מעדיפים מודל עם ודאות, ולא עם תחזיות למחירי שוק".
שביט מתייחס לכך שתעריפי הזמינות נותנים ודאות גדולה יותר בנוגע להכנסות של תחנות הכוח, ומאפשרים לממן אותן באופן בטוח יותר. עלות הקמה של תחנת כוח היא 5-4 מיליארד שקל. "דווקא במצב החדש יש יותר ודאות מימונית. אני כבר שומע על ארבע סגירות פיננסיות של תחנות כוח גדולות – סדר גודל של 3,200 מגה־ואט – שיצאו לדרך מאז ההחלטה. מבחינתי, זה מדד שהשוק מתקדם".
בשנים האחרונות החלה כניסה משמעותית של מתקני אגירת חשמל, שנותנים יציבות לרשת החשמל וגם מאפשרים להשתמש בחשמל שמופק מפאנלים סולאריים גם בשעות הערב והלילה. ירידה במחיר הסוללות והפאנלים הסולאריים הובילה לזינוק בהקמת מתקנים כאלה.
"אנחנו הולכים להיות המדינה המאוגרת ביותר בעולם. יש שש תוכניות לאגירה בכל מתח (נמוך, גבוה ועליון) – כשבכל אחת יש תוכנית תעריפית ותוכנית מבוססת שוק. בסך הכל מדובר ב־8,000 מגה־ואט אגירה, בהשוואה ל־2,500 מגה־ואט בלבד בתוכנית הפיתוח של נגה מלפני שנתיים וחצי".
מה זה נותן לצרכן?
"זה מאפשר תחרות אמיתית. אגירה היא טכנולוגיה מהירה – אין לה את זמן ההתנעה של תחנות קונבנציונליות. היא גם מאפשרת להכניס יותר סולארי לרשת, להוריד את הפיק, ולהתמודד עם מצבים כמו סופת 'קורל'. המחירים בעולם ירדו משמעותית בשנתיים האחרונות, וזה הזמן להיכנס חזק. אגירה מאפשרת תחרות ראש בראש עם תחנות קונבנציונליות".
המכרז האחרון שביצעתם נחשב להצלחה בתחום.
"כן, אבל רק כשהתחנות יקומו נספור הצלחות. בינתיים סיימנו את המכרז ל־1,500 מגה־ואט, ויש תחרות במתח עליון שתסתיים בקרוב. גם המתח הנמוך התקדם".
אגירה תוכל להחליף תחנות כוח מזהמות?
"לא תחליף – תתחרה. האגירה היא מוצר משלים, שעובד ארבע עד חמש שעות ביום, בשעות השיא לביקוש לחשמל, אז היא מתחרה בפיקים של הביקוש".
אתה מדבר על תחרות, אבל בפועל משלמים יותר לתחנות כדי שיקומו מהר.
"לא שילמנו ליזמים פרטיים יותר כסף. אם אתה מתכוון לתמריץ של חצי אגורה על זמינות – זו החלטה שנבעה מצורך אמיתי. נגה קבעה בתוכנית הפיתוח שצריכה לקום תחנה בצפון גוש דן עד 2030, ואנחנו רצינו לוודא שזה יקרה. המטרה לא היתה בהכרח מהירות, אלא ודאות. כמובן שמהירות עדיפה – אנחנו במצב של מחסור, והביקושים עולים בקצב מהיר. יש עיכובים, וגם לנו יש חלק בהם. אבל תנאי השוק מורכבים – בעיות קבלנים, מלחמה, היתרים, תשתיות. אנחנו פועלים לייצר עודף ייצור משמעותי עד סוף העשור, העודף יוביל גם לירידת מחירים".
אתה סופג לא מעט ביקורת מחברת החשמל.
"אותי ואת עובדי הרשות תוקפים כל הזמן. ואני אומר – יש שתי חברות חשמל. יש אחת שמפרסמת דו"חות כספיים חזקים ומקבלת דירוגים גבוהים, ויש אחת שמתלוננת בכנסים על מצוקה תזרימית. זה לא מסתדר. כנ"ל לגבי התחרות – מצד אחד אומרים שהם רוצים תחרות, מצד שני ניסו לסגור את 'נתיב האור', החברה־הבת שלהם לייצור, ועכשיו מציגים אותה כחברת קש. אז מי מדבר, חברת חשמל א' או ב'?" (נתיב האור היא חברה־בת שהוקמה עם הרפורמה בחברת החשמל ב־2018, שאחראית על התפעול של שתי תחנות כוח חדשות של החברה בחדרה - עא"מ).
ומה בנוגע לדרישות שלהם להקלות רגולטוריות?
"יש גבול. למשל, הם מבקשים אחוזי זמינות נמוכים של 85% לתחנה הכי חדשה ויעילה שלהם, כשהמקובל בשוק הוא 92%. כלומר התחנה היעילה ביותר בשוק החשמל בישראל תעבוד 10%-7% פחות מהמקובל – וזה מתגלגל לצרכן. אנחנו לא נסכים. נדרוש רגולציה תחרותית ואיכותית. עם זאת, כן ראינו שיפור גדול במקטע החלוקה. סוף־סוף הרפורמה מיושמת שם, עם השקעות ניכרות ורמת שירות שעולה".
במשרד האוצר רוצים רפורמה נוספת, להוציא לחלוטין את הייצור מחברת החשמל.
"אני חושב שב־2024 כבר הושגו רוב מטרות הרפורמה המקורית. ההשקעות ברשת גדלו מאוד, השירות משתפר. תחרות בייצור התחילה. החוק קובע תהליך הדרגתי (phase-out - עא"מ), ולא מונפקים רישיונות חדשים. ככל שיוקמו תחנות חדשות, נתח הייצור של חברת החשמל יקטן. זו שאלה טקטית עד כמה להאיץ את זה, אבל זה תהליך שקורה ממילא".
בחברת החשמל מתבטאים בגלוי נגד הרפורמה, למשל במקרה של רידינג.
"רידינג זו דוגמה מצוינת. חברת החשמל אמרה בעצמה שהיא לא מסוגלת לשפץ את התחנה, ובסוף איבדה 400 מגה־ואט. אז הם יכולים לדבר, אבל בשורה התחתונה – הם איבדו את התחנה. לכן ברור שאין סיבה להחזיר אותם לייצור. הם צריכים להתמקד ברשת, שם יש מספיק עבודה".
התחרות עשויה לגרום לכך שהתעריף של חברת החשמל יהיה גבוה יותר, ואז רק מי שיבין וישווה ייהנה מהנחות.
"זו שאלה עמוקה. אנחנו חושבים שהתהליך הזה מבטל סבסודים צולבים כי היום יש תעריף ממוצע, אחיד לכולם. אנחנו אומרים 52 או 54 אגורות לקוט"ש, בלי קשר לאיך ומתי אתה צורך את החשמל. אבל זה לא משקף את העלות האמיתית". שביט מתכוון לכך שבמשק החשמל יש עלות שונה להפקת החשמל בשעות הבוקר והצהריים, שבהן הפאנלים הסולאריים בשיאם והביקוש נמוך, לעומת שעות הערב, שבהן הביקוש בשיא. המשמעות היא פערי מחיר גדולים בהפקת החשמל לאורך שעות היום.
"המטרה שלנו היא שוק שמתגמל כל צרכן לפי דפוס הצריכה שלו – אם אתה צורך יותר בשעות שפל, או יודע לייעל את הצריכה שלך, אתה אמור לשלם פחות. היום אין לצרכנים שום איתות כלכלי לשנות התנהגות, וזו אחת הבעיות הכי גדולות".
לדבריו, המהלך יוביל גם לשינויים בצריכה באמצעות אגירה ביתית: "אגירה ביתית משנה את דפוסי ההתנהגות. צרכנים יכולים להטעין את הסוללות בשפל ולצרוך בפסגה – ובכך להפחית את ההוצאה שלהם. הספקים הפרטיים קונים מהמערכת במחירי השוק, כך שכל התהליך הזה הוא תיקון עיוותים היסטוריים".
ומה עם מי שלא יעבור לספק פרטי?
"נכון שיש סיכון שהמחיר יעלה למי שיישאר. לכן התפקיד שלנו הוא להבטיח שהתעריף יישאר סביר. יש לנו כלי פיקוח, כמו מחיר תקרה, ואנחנו יודעים להשתמש בהם. גם אחרי כל הוויכוחים, אנחנו עדיין מהמדינות עם המחיר הנמוך ביותר לחשמל ב־OECD, בטח בהשוואה לאירופה. צריך להבין שהמהלך הזה כבר קרה. הוא כבר קרה בצרכנים הגדולים, במתח הגבוה, ובמגזר המסחרי. מה שעשינו ב־2024 זה פשוט להחיל אותו גם על משקי הבית. בעיניי, זה תהליך שאין ממנו דרך חזרה".
היעדים לאנרגיות מתחדשות הולכים ומתרחקים.
"אנחנו צפויים לפספס את היעד של אנרגיות מתחדשות בכשנתיים. זה נובע מהשלכות הקורונה, המלחמה וגורמים נוספים. אבל אנחנו מאוד נחושים להמשיך ולקדם את התחום. כל מודלי השוק שאנחנו בונים בימים אלה נועדו לייצר תמריצים לכניסה משמעותית של אנרגיות מתחדשות. גם ההשקעות שאנחנו מקדמים בתחום האגירה, וגם חלק ניכר מההשקעה בפיתוח רשת החשמל".
ומה קורה עם התחנות הפחמיות?
"הכוונה היא לסגור אותן בהדרגה. כבר הוצאנו שימוע בנושא, ובקרוב תתקבל החלטה. תהליכי ההסבה לתחנות קיימות כבר יצאו לדרך, ואנחנו מקווים שהם יסתיימו בעלויות ראויות – לא כמו שקרה עד עכשיו, כשכמעט כל עלות הוכפלה לעומת התכנון המקורי. גם בלוחות הזמנים חלו עיכובים משמעותיים – כמעט פי שניים או שלושה ממה שתוכנן".
ממנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר נמסר: "ישנה חברת חשמל אחת שדואגת לציבור ומייצרת חשמל במינימום של עלויות, וכל זאת למרות רגולציה של רשות החשמל שגרמה לנזק של מיליארדי שקלים מדי שנה למשק ולציבור.
"ביחס לעתיד התחרות במקטע הייצור, בדברי ההסבר להחלטת רשות החשמל עצמה מפברואר האחרון, העומדים בראשה הודו בעצמם שהרפורמה שהם הובילו לקידום תחרות במקטע הייצור כשלה והביאה לעלויות עודפות למשק ולציבור. הדברים הועלו על הכתב בעקבות כוונת הרשות להגביל ולפקח על רכיבים בהצעות מחיר שמגישים יצרנים למנהל המערכת המניבים להם, לדידה של הרשות עצמה, רווחים עצומים ביחס למקובל בעולם המערבי.
"שלא במפתיע, הכוונה לפיקוח התחילה בשימוע לציבור בקול תרועה רמה והסתיימה בצורה רדודה משמעותית, עם עדכון משמעותי כלפי מעלה של מחירי הגג במסגרת ההצעה הסופית של הרשות. כך יוצא שהרשות מעשירה את יצרני החשמל הפרטיים על חשבון הציבור, מבלי לשאת באחריות על כך. הגיעה העת שהרשות תיתן דין וחשבון על טעויותיה ומחדליה, שאת מחירן משלם דרך קבע הציבור כולו".
