שנה וחצי מאסר למפקח מס לשעבר שסייע ללקוחותיו להשמיט הכנסות
ארז מינס הורשע בהשמטת הכנסות, זיוף מסמכים וסיוע ללקוחות להתחמק ממס; בית המשפט קבע כי השתמש בידע שצבר ברשות המסים כדי לבצע את העבירות, שנמשכו כעשור. בנוסף למאסר הוטלו עליו קנס של 75 אלף שקל ומאסר על תנאי
רואה החשבון ארז מינס, שעבד בעבר כמפקח במס הכנסה, יירצה שנה וחצי מאסר בפועל לאחר שהורשע בהשמטת הכנסות, בדיווחים וברישומים כוזבים במרמה, שנועדה להתחמק ממס ולסייע לחלק מלקוחותיו להתחמק ממנו, וכן בעבירות מע"מ ובזיוף מסמכים. כך קבע בגזר דינו שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, דרור קלייטמן. לצד 18 חודשי המאסר בפועל, השופט גם הטיל על מינס קנס של 75 אלף שקל, ובנוסף מאסר על תנאי. מינס (58) אמור להתחיל לרצות את עונשו בסוף נובמבר.
רו"ח מינס הורשע במאי השנה לאחר הליך הוכחות ממושך במעשים שביצע בשנים 2005-2015, שבהן עבד כרואה חשבון עצמאי, לאחר שעזב את רשות המסים ב-2003. במשך עשור, כך לפי האישום שבו הורשע, הוא "פעל במרמה באופנים מגוונים, תוך שהוא מדווח דיווחים כוזבים, מזייף מסמכים, רושם רישומים כוזבים בפנקסיו ומייעץ ללקוחותיו כיצד לבצע עברות מרמה כלפי רשויות המס". את כל זה הוא עשה "בכוונה להתחמק ממס, ולסייע לחלק מלקוחותיו להתחמק ממס", כאשר לצורך העברות מינס השתמש בידע שרכש במהלך שנות עיסוקו כרואה חשבון, לרבות בתקופת עבודתו ברשות המיסים, "וזאת במטרה לרמות את רשות המיסים".
בית המשפט קבע כי מינס ביצע עבירות לפי פקודת מס הכנסה בהיקף של כ-1.12 מיליון שקל ועבירות מע"מ בהיקף של כ-16.8 אלף שקל. שכר טרחתו נגבה כאחוז מהחזרי המס שסייע להשיג ללקוחותיו. לדברי השופט, כך "ייצר לעצמו תמריץ לביצוע מרמה על מנת להגדיל את הכנסותיו". לצד זאת, בהכרעת הדין מינס זוכה מכמה מהאישומים שיוחסו לו בקשר לחלק מהלקוחות.
גזר הדין מפרט את המקרים השונים שבהם הוא הורשע. אחת הדוגמאות הבולטות נגעה למורה למתמטיקה שעבד באוניברסיטת אריאל ובתיכון. מינס זייף אישורים של מעסיקיו של המורה והגדיל בהם את סכומי המס שנוכו ממשכורתו בהפרש מצטבר של 96 אלף שקל. במקום שהלקוח יידרש לשלם מס נוסף, הוא קיבל החזרי מס שלא כדין, ומינס קיבל נתח מהם כשכר טרחה.
במקרה אחר דיווח מינס על הוצאות עסק פיקטיביות של לקוח שניסה לפתוח עסק, אך סגר אותו בלי שפעל ובלי שהוציא הוצאות, וקיזז אותן כנגד משכורתו. הוא גם סייע להעביר באופן כוזב את הבעלות במכולת של לקוח על שם אשתו שלו, כדי שהלקוח יתחמק מנושיו, ובהמשך קיזז את הפסדי המכולת כנגד משכורתה.
במקרה נוסף העלים מינס הכנסות של כמעט 130 אלף שקל משכר טרחה שקיבל מלקוח שסייע לו להשיג החזרי מס. מינס דרש שכר טרחה בשיעור של 40% מההחזרים, וביקש לקבלו במזומן, בתשלום "בשחור", ללא חשבונית וללא מע"מ. הלקוח העביר לו את הכספים, אך למרות הפצרותיו לא קיבל אסמכתאות לתשלומים במזומן. מינס לא רשם את ההכנסות בספריו ולא דיווח עליהן למס הכנסה.
מינס פעל גם להפחתת הכנסותיו שלו. ללקוח ששילם לו כ-480 שקל הוציא מינס, ללא ידיעתו, חשבונית זיכוי כוזבת בסך 100 אלף שקל, שעליה כתב "הנחה על אישור רו"ח". ללקוח אחר, ששילם לו כ-250 שקל בחודש במשך כחודשיים בלבד, הוציא מינס זיכוי כוזב, ללא ידיעתו, של 249.5 אלף שקל.
במקרה נוסף מינס ניצל פנקס חשבוניות שנותר בידיו של מאפייה מוכרת, לה נתן שירות, לאחר שבעלת המאפייה מכרה אותה וסיימה את ההתקשרות עמו. הוא הוציא ממנו חשבונית כוזבת בגובה 50 אלף שקל עבור "ארגון כנסים" לעסקו שלו, וזייף עליה את חתימתה. באמצעות החשבונית ניכה מינס מע"מ תשומות של כ-6,900 שקל, ואת יתרת הסכום רשם כנכס בשם "כנסים מראש", שבגינו דרש הוצאות פחת במשך חמש שנים.
בעת הטיעונים לעונש, עו"ד תומר וירט מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, ביקש להטיל על מינס 26 חודשי מאסר וקנס של כ-150 אלף שקל. הוא הדגיש את השיטתיות, התחכום, בצע הכסף והשחתת הלקוחות והכנסתם למעגל הפלילי, וכן את אי-נטילת האחריות והטלת האשמה על עובדים ולקוחות.
מנגד, סנגורו של מינס, עו"ד איגור יוטקין, ביקש להסתפק בעד תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. הוא טען שהפרשה הצטמצמה משמעותית בעקבות הזיכוי מחלק מהאישומים, והדגיש את השיהוי בהגשת כתב האישום, עברו הנקי של מינס, מצבו הרפואי והפגיעה המקצועית, לרבות הצפי לשלילת רישיונו.
השופט קלייטמן קבע בגזר הדין, כי חומרת המעשים מתעצמת משום שמינס הוא רואה חשבון ותיק ושימש במשך שנים כמפקח במס הכנסה. "הנאשם ניצל את הידע שיש לו על דרך התנהלות גופי אכיפת המס על מנת לבצע עבירות כלפיהן", כתב השופט. לדבריו, מינס הכיר את "נקודות התורפה" של המערכת ואף התגאה בכך בפגישת שיווק שתועדה בסרטון שהוצג במהלך דיוני ההוכחות, וכן לקוחותיו העידו על כך.
השופט הדגיש את היצירתיות שבה מינס פעל לביצוע העבירות, וכי מדובר היה בעבירה "שמתמשכת לאורך שנים רבות ומבוצעת בעניינם של לקוחות רבים". בנוסף הדגיש השופט, שהנזק חרג מקופת המדינה, אלא מעשיו של מינס גרמו נזק ללקוחותיו, אשר נתנו בו אמון, והוא ניצל זאת: לקוחות שלו נחשדו בביצוע עבירות מס, נחקרו במשטרה ובבתיהם נערכו חיפושים. "ניתן היה להתרשם כי לחלק מהם היווה הדבר חוויה טראומטית", כתב השופט.
עוד ביקר השופט את מינס, שלא רק שלא נטל אחריות למעשיו, אלא "ניסה להטיל לאורך הדרך את האחריות הן על לקוחותיו והן על עובדיו ובכך נגרמה גם להם עוגמת נפש ממעשיו". לדברי השופט, "התנערות זו מאחריות גרמה נזק לאחרים".
לזכות מינס שקל השופט את גילו, עברו הנקי, נסיבותיו האישיות והרפואיות והסרת המחדל. אולם דחה את הבקשה להקל בעונשו בשל התמשכות ההליך, וקבע שמינס עשה כל שביכולתו לעכב את סיומו, וכי יש לזקוף לחובתו "בזבוז זמן משמעותי של בית המשפט ורשויות האכיפה".
