ריאיון
יו"ר ועד עובדי תע"א: "הייתי שמח אם ראש הממשלה היה יותר איש של מילה"
יאיר כץ מסביר למה הצביע נגד מינוי גלעד ארדן ליו”ר למרות שהוא חושב שהוא מתאים, מבטיח לעובדים בונוס שנתי גדול בהרבה “בזכות הזינוק ברווחים”, קורא להפרטת החברה כדי “להגיע למקומות שהמדינה מונעת מאיתנו להגיע אליהם” ומצטער שנתניהו לא לוקח אחריות על 7 באוקטובר
סאגת מינוי יו”ר התעשייה האווירית נמשכת מאז סוף נובמבר. רק בשבוע שעבר פסלה הוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות (ועדת דותן, י”א) את היו”ר הזמני שמונה, ולאחת החברות הגדולות והחשובות בישראל אין יו”ר כבר חמישה חודשים. באיזה אופן פוגע המאבק סביב המינוי בחברה?
“העימות הזה לא עושה טוב לתע”א. כך קורה, שביום שבו החברה מדווחת על רווחי שיא של כל הזמנים, התקשורת עוסקת בעיקר בצהוב – ובוא נודה, זה אירוע צהוב. זה אירוע שבו שני שרים מאותה מפלגה רבים ביניהם על מועמד שהגיע מתוך המפלגה (גלעד ארדן, מועמדו של אמסלם, י”א), וזה אומר כן וזה אומר לא”.
יש מוצא מהפלונטר הזה?
“פרופ’ גבי סרוסי (מועמדו של כ”ץ, י”א) נבחר ליו”ר, המועמדות שלו נפסלה בוועדת דותן, ולהבנתי הוא מתכוון לערער על ההחלטה. צריך לזכור שגם היו”ר הקודם, עמיר פרץ, נפסל בשעתו בידי אותה ועדה ועדיין, בסופו של דבר כיהן כיו”ר החברה שלוש שנים. אם הערעור של סרוסי יתקבל הוא יהיה היו”ר, ואם לא, שר הביטחון ינסה להעביר את המינוי שלו בממשלה. אם גם זה לא יצלח, אז אנחנו בסיטואציה אחרת לגמרי ומאוד לא פשוטה. קשה לדעת מה יקרה אז ואיך יקרה”.
בינתיים ראש הממשלה ויו”ר הליכוד בנימין נתניהו שותק, לא מתערב, שומר מרחק.
“הייתי שמח שנתניהו יתערב באירוע הזה, שיכניס את שני השרים לחדר ויבהיר להם שאנחנו לא מדברים על חברה קקיונית ושולית שאפשר לריב בה ולשחק בה משחקים. התע”א שייכת למדינה, לאזרחים שלה ולעובדים שלה, והיא לא כלי משחק של אף אחד מהשרים. זאת החברה הכי חשובה כיום למדינת בישראל, כפי שנוכחנו מאז שבעה באוקטובר”.
נציגי העובדים בדירקטוריון תמכו ברגע האמת בסרוסי ולא בארדן.
“אני מעריך את גלעד ארדן והצהרתי בעבר שאשמח שהוא יהיה יו”ר החברה. אני גם מבין את העמדה של דודי אמסלם, שקידם אותו לתפקיד היו”ר יחד עם שר הביטחון יואב גלנט, כולל מינויו לדירקטור בחברה. מצד שני, אני לחלוטין מבין את שר הביטחון החדש. זכותו המלאה לתת את הטון בתהליכי מינוי כאלה בחברות הביטחוניות הממשלתיות – ולכן החלטתי לתמוך במועמד שהציע”.
ועדיין, זה מינוי שלא יכול להיעשות בלי הסכמה משותפת של שני השרים, במקרה הזה כ”ץ ואמסלם.
“נכון, אבל השר הדומיננטי בתהליך הוא שר הביטחון”.
בסוף, זה סיפור של מינוי פוליטי שהסתבך.
“אני לא יודע אם מינוי פוליטי זאת ההגדרה הנכונה. גלעד ראוי מאוד לתפקיד. למה אתה חושב שזה מינוי פוליטי? כי הוא איש ליכוד? אז מה? יש בליכוד אנשים טובים שיכולים למלא תפקידים בכירים גם בחברה כמו התעשייה האווירית”.
זה מינוי פוליטי כי גלעד ארדן הוא דמות פוליטית ואת מינויו מקדמים פוליטיקאים, מסיבות פוליטיות. הוא ראה את התע”א מקום להתבסס בו לקראת הקרב שיבוא ביום מן הימים על ראשות הליכוד, כדי להיות ראש הממשלה. ואתה, בכל זאת דור שני ליו”ר ועד העובדים בתע”א (בנו של השר חיים כץ מהליכוד, י”א), יודע את זה.
“לדעתי הוא בא לתע”א כי זה אתגר אדיר להיות יו”ר דירקטוריון של חברה כזאת. אני לא חושב שכל מי שרוצה להתקדם בליכוד צריך להיות מנהל בכיר בתע”א, להיפך”.
תמיכת הדירקטורים מטעם הוועד בסרוסי ולא בארדן הותירה בינך לבינו משקעים?
“גלעד הוא חבר אמיתי ואני מבין את האכזבה שלו. אני מקווה שהוא מבין מאיזה מקום פעלתי. אם אוכל לסייע לו בכל סיטואציה אחרת אעשה זאת בשמחה. ברמה האישית מאד הצטערתי בשבילו והיו לנו על זה שיחות ארוכות. כל התשתית לקראת מינויו הונחה וזה נעצר באופן פתאומי, ברגע האחרון. במקומו, גם אני הייתי פועל בכל החזיתות ומנסה לעשות הכל כדי להתמנות“.
“הבונוסים יהיו גבוהים משנים קודמות”
השנה אמורים עובדי תע”א לקבל בונוסים גבוהים יותר, אחרי גידול חד של כ־50% ברווח הנקי לכחצי מיליארד דולר. חלוקתם תדרוש אישור של רשות החברות, שנשלטת בידי אמסלם. אם הייתי היועץ שלו לענייני נקמות, הייתי אומר לו להחזיר לך במקום הכואב הזה.
“אין שום סיבה בעולם שזה יקרה. אני מקווה שרשות החברות תהיה עניינית ולא תערבב בשר עם חלב. הבונוסים לעובדים קשורים להצלחת החברה ולמאמצים שהם משקיעים כל הזמן. קשה לי להאמין שנתמודד עם מצב כזה”.
כמה יקבל כל עובד?
“עדיין לא סיכמנו את כל המספרים. אין ספק שהם יהיו גבוהים מאלה שחולקו בשנים קודמות (אלפי שקלים בממוצע לכל עובד, י”א), כי הרווח הנקי גבוה לאין שיעור”.
ברקע קיים מו”מ שנמשך כבר נצח בין הממונה על השכר באוצר לביניכם להסדרת חריגות שכר של מאות מיליוני שקלים משנים קודמות. זה כרוך בהסכם שכר חדש, שיאפשר לתגמל עובדים על בסיס הישגים, וייחתם אולי בעוד שנתיים.
“אנחנו לא מגזר ציבורי קלאסי. עובדי תע”א הם עובדי הייטק ביטחוני, בחברה עסקית ותחרותית. לא דומה המצב לעובדים בחברה שהיא מונופול, מתוקצבת או כזאת שמתפרנסת ממשלם המסים. עובדי תע”א נותנים למשלמי המסים, מחזירים למדינה, אף אחד לא מממן אותנו, אנחנו מממנים את עצמנו ואנחנו צריכים להיות תחרותיים ולהביא יותר רווחים – והפיקוח עלינו צריך להיות אחר”.
ומה האוצר לא מבין?
“הוא לא מבין שאם נהפוך לחברה מונפקת, הדרישה שלי תהיה הסרת רגולציות שחלות על התע”א בהיותה חברה עסקית. הן לא מתאימות לנו כפי שהן מתאימות לרשות העתיקות, לחברה הממשלתית למטבעות או למשרד ממשלתי. אנחנו לא שם. אנחנו חברה שצריכה לזכות במכרזים, להתחרות מול הטובות ביותר בעולם, ואם לא נהיה כאלה פשוט לא נזכה. האוצר מתנגד לכך כי הוא רוצה שליטה. יש לו פלסטלינה אטרקטיבית לשחק איתה, יש לו מנדט לפקח על גוף כל כך יוקרתי וגדול. אבל אני לא בא בטענות לגורמים המקצועיים. המחוקק הוא שנתן להם את המנדט הזה והיה טוב אם היה יודע להתאים את הפיקוח של התע”א למציאות העסקית שבה אנו חיים”.
ההנפקה שאתה מזכיר לא עומדת בכלל על הפרק. מי יקדם הנפקה עם כל הגיהנום הזה? יו”ר אתם לא מצליחים למנות כמו שצריך.
“אולי זה עוד יקרב לבבות בין השרים. דיברתי עם שר הביטחון, התרשמתי שהוא מבין את חשיבות החברה ואני מאמין שהוא יתרגם את ההבנה שלו למעשים. אלה לא ססמאות, כי אם נעשה הנפקה, משקיעים יצפו לרווח, אנחנו נרוץ עוד יותר חזק קדימה ונגיע למקומות שהמדינה מונעת מאיתנו להגיע אליהם היום”.
גורמים מקצועיים במערכת הביטחון מתנגדים להנפקה מחשש לחשיפת פעילויות מסווגות.
“חברות לא פחות מסווגות בעולם מהתעשייה האווירית נסחרות ויודעות לשמור על הצורך הזה. תראה את לוקהיד מרטין ובואינג ועוד חברות בסדרי גודל כזה”.
בכהונה הארוכה של אביך כיו”ר הוועד, הוא לא היה מוכן לשמוע על הנפקה.
“לקראת הדיון על אישור ההנפקה בוועדת השרים לענייני הפרטה סקרנה אותי דעתו, והוא חושב שהמציאות השתנתה, שהיום הממונה על השכר סופר לי כל שקל והרגולציות מוסיפות ומכבידות. בתקופתו הוא ידע לחתום עם מנכ”ל החברה על הסכם קיבוצי במפית וללחוץ יד”.
הסכמים על מפית עולים לפעמים ביוקר.
“אני משלם על ההסכמים האלה היום, עם התלונות של האוצר על חריגות השכר, לכאורה. אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה”.
אתה רואה בעצמך גרסה משופרת שלו?
“לא. אני רואה את עצמי כגרסה אחרת שלו. הוא קרע יותר משלושה זוגות נעליים ומה ששלו שלו, ואני מסתכל על הדרך שלו ואומר שוואלה, לשם אני מכוון. לעומתו, יש לי יותר מסוגלות להתייחס לעולמות הטכנולוגיים, לתקשורת, לצרכים העדכניים של התעשייה האווירית”.
הכתובת לחלק גדול מהטענות שלך צריכה להיות עמיתיך לליכוד, החברים של אביך, בהם גם ראש הממשלה.
“הייתי מאוד שמח אם ראש הממשלה היה יותר איש של מילה, אחד שמכבד את מילותיו. זה הפך להיות סוג של מתקבל על הדעת שהמילה של ראש הממשלה היא לא ברזל. גם אי אפשר להגיד שמי שהוביל את המדינה במשך כל כך הרבה שנים, אין לו אחריות למשבר הגדול ביותר שהעם היהודי ידע מאז השואה”.
ואני רואה שמיד מגיע ה־”ומצד שני”?
“מצד שני, ההישגים של ישראל בלבנון, בסוריה, וגם בעזה, הם בלתי מבוטלים בלשון המעטה. אבל המצב נורא, הייתי רוצה שהאדם ברחוב יראה נבחרי ציבור ולא ייגעל. חברי כנסת, נבחרי ציבור, הפכו מילים נרדפות לשחיתות, גועל, נהנתנות ולא לעשייה ציבורית והקרבה”.
“יו”ר ההסתדרות - תפקיד שיש בו הרבה עניין ואתגר”
אז כנסת, במצב של ישראל 2025, זאת אופציה שכבר לא מעניינת אותך?
“אני מודה שאם בעבר הייתי די משוכנע שהמסלול שלי מביא אותי לשם, היום אני שואל את עצמי מאתיים פעם את השאלה הזאת. אין לי תשובה”.
נראה לי שדווקא יש לך. התמודדות על יו”ר ההסתדרות?
“זה תפקיד שאני מוצא בו הרבה עניין ואתגר, זאת פוזיציה מדהימה להשפיע במדינת ישראל וזאת אופציה, אבל כרגע אני לא עוסק בזה. יש לנו מספיק אתגרים עצומים במציאות הנוכחית”.
בוא נחזור למלחמה, יש בתע“א יכולות זמינות שאם משרד הביטחון היה מעדיף את פיתוחן, תמונת הקרב היתה נראית אחרת?
“יש בתע“א, וגם בתעשיות אחרות, יכולות שאם היו נדרשות לפתח אותן למערכות מבצעיות הן היו יכולות להפוך את המלחמה להרבה יותר פרקטית ולמנוע הרבה מאוד אבידות. למשל בתחום הכטב“מים, שלפחות בתחילת המלחמה היה קושי ביירוטם, למרות שזאת היתה בעיה מוכרת ולמרות שכולם ידעו שהאויב שלנו מתחמש בכלים כאלה. השמיכה היתה קצרה, העדיפו להשקיע בהגנה מפני איומים שנתפסו מורכבים יותר”.
ואם מערכת הביטחון היתה מחפשת אצלכם מענה מבעוד מועד בהיערכות סדורה?
“לא היינו מגיעים לאירועים שבהם כטב”מים מטיילים לנו בשמי הארץ, ואם כן, היינו יודעים ליירט אותם בצורה מהירה ופשוטה. לפני כמה חודשים תע”א הדגימה יכולות יירוט מאד מתקדמות לראשי מערכת הביטחון ואנחנו ממשיכים בפיתוח של כמה מערכות במקביל”.
מה הלקחים שהתעשיות הביטחוניות צריכות להפיק משבעה לאוקטובר?
“המעורבות במחשבה ובתכנון האסטרטגי של מערכת הביטחון עם התעשיות הביטחוניות צריכה להיות עמוקה יותר. מפא”ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון, י”א) לא יודע לעשות את זה טוב יותר מכל התעשיות יחד. יש לנו הבנה טובה איך דברים צריכים להיות. הוכחנו שוב ושוב במהלך המלחמה יכולות פיתוח אד הוק כדי לפתור צורך בהול וספציפי שעלה במלחמה”.
שבוע לפני שנה איראן תקפה את ישראל לראשונה ישירות במאות טילים בליסטיים, כטב”מים וטילי שיוט. עובדי תע”א היו ממוגנים, או שיש פערים לסגור?
“מראש קרב במשקל של חצי טונה חומר נפץ, אולי גם יותר, אין הגנה אמיתית בפגיעה ישירה במבנה. עשינו מה שאפשר, מבחינת מיגונים ופינוי של חומרים מסוכנים ונפיצים. זאת נקודה רגישה שמחייבת לשמר כל העת את היכולת לרציפות תפקודית – גם בתרחיש קיצון”.
***
יאיר כץ
גני תקווה • תפקיד: יו”ר ועד העובדים בתעשייה האווירית • ותק בתפקיד: כ־6 שנים • גיל: 44 • מצב משפחתי: נשוי לאודליה (עובדת במפעל חלל של התע”א) ואב לשלוש: אריאל (12) רומי (10) ועמית (6) • השכלה: תואר ראשון בהנדסה תעשייה וניהול בבן גוריון ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה • עוד משהו: “חולה על כדורגל, ואוהד מושבע של מכבי נתניה”; “בשלן – בעיקר של אוכל אסיאתי”
